קריאת השכמה למנהיגים

הימים האחרונים הם ימים לא פשוטים. אפילו שנדמה כי השווקים נראים רגועים מדי פעם, הרי שלא ניתן להתעלם מן השונות ומן הפרמטרים הרבים ששוטפים אותנו ומבשרים רעות. אמנם דברי ההרגעה של מרקל, יחד עם הציפייה לברננקי ולתוכנית העבודה של אובמה מעלים מדי פעם את המוראל, כמו גם רצף של

1. כרגע נראה כי המוקד העיקרי לסכנה נמצא ביבשת אירופה, עת סכנת פשיטת הרגל של יוון עומדת על הפרק. הערכתי היא כי כל מי שמנסה להראות חכם מדי ולדעת מה המשמעויות של אירוע זה עלול לגלות כי הדבר מורכב מדי מכדי שניתן יהיה לפענח את המתרחש. מנהיגי ארה"ב ואירופה יודעים את זה, ולכן נדמה כי בשלב הנוכחי הם לא יתנו לדבר לקרות. הבעיה היא, כפי שציינתי בעבר, שהרצון שלהם לעזור אינו מוטל בספק, הספק הוא לגבי היכולת שלהם לעזור ולגבי הרצון של מקבלות העזרה לקבל אותה. ניחוש שלי, מצב זה ימשך וכל עוד יוכלו לנסות ולאלתר פתרונות זמניים - זה מה שימשיכו לעשות.

2. אני מדגיש כי יש שורה של נתונים שצריכים להדיר שינה מעיני המשקיעים בעת האחרונה. בין אם מדובר במחיר מניות הבנקים באירופה, רמות הביטוחים על חדלות פירעון (CDS) של מדינות ובנקים באירופה, עקומות התשואה המשתטחות בכל רחבי העולם, אך גם בנתונים חבויים יותר כמו ה-Ted Spread (הפרש ריביות על הדולר בין ארה"ב ללונדון) בארה"ב ואירופה, כמות הפיקדונות של הבנקים באירופה מול הבנק המרכזי, הבריחה מן הבנקים היווניים, הדיבורים על שוק אשראי "מת" באירופה, שינויים דרמטיים במטבעות ואגרות חוב של מדינות מתפתחות (ראו אינדונזיה בימים האחרונים) ושמועות על בעיות נזילות של בנקים אירופיים.

3. הדיבורים האוויליים על כוונתה של סין להציל את העולם מגוחכים ונראה כי נכון פשוט להתעלם מהם. אם סין הייתה רוצה לפעול כמושיעה היא הייתה עושה זאת מזמן בזירה של יוון או פורטוגל ועוצרת התהליך. הסינים לא טיפשים ולא נראה סביר כי יואילו לקנות אגרות חוב של יוון, פורטוגל, אירלנד או איטליה. במקרה הטוב הם ייאותו לקנות מניות ונכסים ריאליים של דברים הנראים להם כהזדמנויות השקעה והשפעה ראויות.

רמות הגיחוך מרקיעות שחקים בכל פעם שהכותרות האבסורדיות האלו עולות. רק לפני יומיים פורסם כי סין בדרכה "להציל את איטליה" ולקנות אגרות חוב. לא משנה לשוק כי רק כמה ימים לפני כן אמר שר האוצר האיטלקי כי האסיאתים לא מוכנים להשקיע באגרות חוב אירופיות כל עוד האירופים לא יסדירו את ענייניהם הפנימיים. אתמול כבר צצה הכותרת שרוסיה עומדת להציל את איטליה ולקנות אגרות חוב.... נו באמת. בכל מקרה דברי ראש הממשלה הסיני מרביעי בבוקר יפסיקו את ההתעסקות בשטויות הללו לעת עתה.

4. בזירה של ארה"ב הדברים נראים רגועים יותר. מספר נתונים חיוביים לאחרונה בהחלט הסיטו את מרכז תשומת הלב מההאטה האמריקאית לצרות האירופיות, אך מדובר להערכתי בפסק זמן קצר בלבד. מי שמסתכל על עקום התשואה ועל מחיר הזהב מבין שזו לא רק דעתי. אני מזהיר כי כל אלו המצפים לקבל את כל הסחורה בקרוב מברננקי עשויים להתאכזב.

שימו לב לכותרות בימים האחרונים – ברננקי חשוף לביקורת קשה נגדו ומוצא את עצמו נאלץ להתגונן יותר ויותר. אי אפשר היה להתעלם מכך שאחד המועמדים הרפובליקאים לנשיאות הגדיר את מדיניותו כמעט כ"בגידה". הוא לא התבלבל וחזר על דעתו זו בשנית. גם הצד הדמוקרטי לא ממש בעדו. הצעות חוק לשינוי מבנה קבלת ההחלטות של הבנק המרכזי כנראה יעלו על ידי ברני פרנק הדמוקרטי, שמוטרד גם הוא מעוצמתו של הבנק המרכזי והעומד בראשו.

5. אובמה נחלש בסקרים וכל יום שעובר מגדיל את הספק לגבי יכולתו להעביר את תוכנית התמרוץ החדשה שלו לשוק העבודה. נדמה כי במקרה הטוב הוא יצליח להעביר רק את החלקים המקובלים על הרפובליקאים – משמע הפחתות המס ואולי במקרה הטוב הארכת תשלום דמי האבטלה. אם תעבור התוכנית הזו באופן חלקי יהא לדבר השפעה קטנה למדי על התוצר האמריקאי. יש לקחת בחשבון כי מרבית הסעיפים שם באים רק לשמר את הקיים ב- 2011 ולא להוסיף נדבכים נוספים.

לא בכיוון הנכון