נדרשים צעדי הרתעה
המלצות ועדת הריכוזיות אולי לא יטפלו ביוקר המחיה, אבל ייתנו למוסדיים ולדירקטורים כלים להגנה על הציבור. צריך רק לוודא שייעשה בהם שימוש
כברת דרך ארוכה עבר שוק ההון בעשור האחרון. שורה של רפורמות שינתה את פניו ללא הכר, הקטינה את ניגודי העניינים של הבנקים, החלישה את כוחם של בעלי השליטה, ונתנה לגופים המוסדיים יותר כלים להגנה על האינטרס של הציבור.
אם יש מי שמאוכזב ממסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות,
אבל המסקנות אמורות לייצר לנו שוק פיננסי נקי יותר, שבו יהיה קצת יותר קשה לעשות בכספי הציבור הפקר - ועל כך יש לברך; שורה ארוכה של המלצות ממגוון רחב של נושאים, החל ממינוף וכלה בשכר בכירים, כשבשורה התחתונה כל אחת מהן רואה לנגד עיניה מטרה אחת: שמירה על האינטרס של הציבור, הן כבעל מניות מיעוט מול בעלי שליטה והן כמשקיע וחוסך שכספיו מושקעים לעתים משיקולים לא מקצועיים ומאינטרסים זרים.
לפני 20 שנה ניגודי העניינים זעקו לשמים. הבנקים היו מנפיקים לציבור חברות על סף פשיטת רגל כדי שכספי הציבור שיגייסו יממנו את החזר החובות שלהן, ולאחר מכן אותן חברות היו קורסות והכספים נמחקים. בעלי שליטה היו מנצלים את כספי הציבור כדי לרכוש עסקים פרטיים כושלים שלהם, באמצעות עסקאות בעלי עניין שהיו מצליחים להעביר באסיפות באמצעות מקורבים. מנהלים היו מושכים משכורות עתק מבלי לתת עליהן דין וחשבון לבעלי המניות.
שוק ההון נראה היום אחרת - תנאי העסקתם של בעלי השליטה גלויים לעיני כל, עסקאות בעלי עניין מחייבות רוב מיוחד של בעלי המניות מקרב הציבור, וניגודי העניינים של הבנקים הופחתו משמעותית. אבל שוק ההון רחוק מלהיות נקי.
כך, למשל, העובדה שקופת הגמל שלכם אישרה באסיפה כללית שכר מופקע לבעל השליטה, יכולה לנבוע מכך שאותו בעל שליטה מתכנן לצאת בחודש הבא בהנפקת ענק ומחפש בית השקעות שיוביל את הגיוס תמורת עמלת חיתום שמנה. מדוע שבית ההשקעות המנהל את קופת הגמל שלכם יתנגד לשכר המנופח ויקטין את סיכוייו לעמלה שמנה? ומדוע על בית השקעות להתנגד לעסקת בעלי עניין שערורייתית, כאשר בעל השליטה מנהל את מרבית נכסיו הנזילים באותו בית השקעות?
קולו של הציבור היה מאז ומתמיד חלש יותר ומתוחכם פחות מקולם של השחקנים הגדולים על המגרש, וכך זה כנראה ימשיך להיות. אבל המלצות ועדת הריכוזיות נותנות לציבור כמה כלים שעשויים בכל זאת לאפשר לו להגן טוב יותר על האינטרסים שלו.
רק בדבר אחד לא למדו חברי הוועדה לקח מניסיון העבר: תפקיד כלב השמירה נותר בידי המוסדיים והדירקטורים, שלמרות רצונם הטוב והסמכויות הנרחבות שנותנת להם הוועדה מתקשים לצאת נגד בעלי השליטה - המוסדיים, כי מדובר בלקוחות עתידיים, והדירקטורים, כי מבעלי השליטה מגיעות משכורותיהם.
כדי להפוך את הכלים החדשים שניתנו למוסדיים ולדירקטורים לאפקטיביים, חייבים להתלוות אליהם אלמנטים הרתעתיים. אחרת, האפקט יהיה חלש מדי ומעט מדי.
