עיני נגד המלצות טרכטנברג: "מסמך של השתלחות חסרת רסן על המגזר הציבורי"
יו"ר ההסתדרות תוקף בחריפות את מסקנות ועדת טרכטנברג: "זה נראה כמו הצעת חוק ההסדרים שבה אנו נלחמים מידי שנה. המסקנות מגשימות לאגף התקציבים את כל החלומות". בהסתדרות חוששים כי הדרישה להורדת מחירים תבוא על חשבון העובדים ולא על חשבון בעלי החברות: "טרכטנברג מציע לנו תחרות שרואה את תרבות המחיר כחזות הכל ולא משנה מי משלם את המחיר"
עוד רוח גבית למתנגדי דו"ח טרכטנברג, שעלה היום (ב') לדיון בממשלה. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הוציא היום הודעה לפיה - בעקבות ניתוח של הדו"ח שערכו הגורמים המקצועיים בהסתדרות - עולה כי "אנשים יצאו לרחובות נגד התפיסה הקפיטליסטית הקיצונית מבית מדרשו של אגף התקציבים באוצר. אבל הם קיבלו כמענה מהממשלה, באופן הכי ציני ומתוחכם, בהפוך על הפוך, את אגף התקציבים במלוא הדרו, ארוז בעטיפה שיווקית בדמות דו"ח טרכטנברג".
עיני אומר כי בימים הקרובים תגבש ההסתדרות את דרכי פעולתה בעניין הדו"ח, אך לא נראה כי מדובר בסכסוך עבודה או משהו כזה, אלא ללקיחת חלק בהתגדות למסקנות – אם בהפגנות ואם באמצעים אחרים – יחד עם מובילי המאבק. יש לזוכר כי המתנגדים הבולטים לדוח הם תנועת דרור ישראל, שהיא תנועת האם של הנוער העובד והלומד השייכת להסתדרות. בשבוע שעבר גם אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, כי הוא ינסה להכניס את עיני למאבק נגד הדוח. בעבר עיני נדחה על-ידי מובילי המחאה, שראו בו איש פוליטי.
לגבי הדו"ח עצמו אמר עיני עוד, כי "בכל שנה מנסה אגף התקציבים להכניס את העיזים הללו של הפרטת העבודה בחוק ההסדרים. מידי שנה אנחנו מנהלים קרב כדי להוציא את העיזים מהחוק. והנה בא טרכטנברג ובמחי דו"ח אחד מכשיר לאגף התקציבים את כל העיזים. וכל זאת תוך פיזור של מסך עשן של צדק חברתי".
עיני מביא לדוגמא את מה שהוא רואה כמתן ההכשר בדו"ח להפרטת העבודה: "ההתייחסות בדו"ח לתופעה של עובדי הקבלן והפרטת העבודה, שאחראית במידה רבה לפערים בחברה הישראלית, היא עלבון לכל מי ששואף לצדק חברתי. יתרה מזאת, טרכטנברג נותן הכשר לפנטזיה המרכזית של אגף התקציבים שהיא המשך הפרטת העבודה והוצאת עבודות למה שנקרא בשפה המכובסת מיקור חוץ, תוך אמירה ברורה כנגד הסדרי העבודה במדינה והפיכתם לאחת הסיבות למיקור החוץ הזה".
עיני אומר כי הדו"ח הפך למסמך של השתלחות חסרת רסן על המגזר הציבורי ועל העובדים. "במקום לבדוק כיצד משרד האוצר באופן שיטתי מייבש במשך שנים את השירות הציבורי ואת נכסי המדינה כדי שניתן יהיה אחר-כך לקבל לגיטימציה ציבורית להפרטה, מאשים טרכטנברג את הש"ג – את העובד". עיני אף אומר כי טרכטנברג אינו עוסק בצד ההכנסות של העובדים ומשקי הבית. "במקום להציג באופן שלילי את העובדים היה צריך טרכטנברג לטפל בצד ההכנסות. לא ראיתי בדו"ח מילה על שכר ראוי או על תנאים סוציאליים ותנאי עבודה אחרים".
"קפיטליזם קניבאלי"
עיני אף תוקף את ההתייחסות בדו"ח לנושא הפיקוח על המחירים. "הועדה אינה רואה בפיקוח מכשיר לריסון ההשתוללות במחירים אלא מציעה רק יצירת תחרות על-ידי הורדת מכסים, הפרטה ועל הדרך גם פגיעה בעבודה המאורגנת. המחאה היתה נגד קפיטליזם חזירי ובמקום זה אנחנו מקבלים קפיטליזם קאניבלי. תחרות פרועה שכל אחד אוכל את השני ומי שמשלם את המחיר בסוף הדרך עשוי להיות העובד. אנחנו בעד תחרות אולם מתווה טרכטנברג מציע לנו תחרות נוסח אגף תקציבים שרואה את תרבות המחיר כחזות הכל ולא משנה מי משלם את המחיר בדרך".
יש לזכור כי ברבות מהחברות שמואשמות על-ידי הציבור בהעלאות מחירים ישנם ועדים, החוששים כי בסופו של דבר הדרישה להוזלת מחירים תגיע על חשבון משכורתם ולא על חשבון הרווחים של בעלי החברה. כך גם באשר להורדת המכסים, שעלולה לפגוע לא רק בתעשיינים, אלא גם בעובדיהם. במקרה כזה, מחיר המוצר אולי ירד, אך תוך פגיעה בתנאי ההעסקה והגדלת אי-השיוויון במשק.
גם בתחום הדיור לא רואה עיני בשורה בדו"ח. "טביעות האצבע של חסידי השוק החופשי נמצאים גם כאן. טרכטנברג כמעט מתעלם לחלוטין מסוגיית הדיור הציבורי בבעלות מדינה מפני שחסידי השוק החופשי אינם יכולים לסבול את המחשבה שהמדינה תיקח אחריות לדיור של אזרחיה ותדאג למצוקת מחוסרי הדיור".
לגבי פרק המיסים אומר עיני כי "העלאת מס חברות והטלת מיסים על בעלי הכנסות גבוהות היא נכונה. השאלה היא מה עושים עם הכסף שגובים. מסתבר שלא משתמשים בכסף להוצאות חברתיות כי האידיאולוגיה של האוצר היא לא להגדיל את ההוצאה. כך באופן אבסורדי נותר אפילו עודף למדינה. בסוף תוכנית החומש של טרכטנברג תתעשר קופת המדינה על חשבון מעמד הביניים בסכום של כ- 5 מיליארד שקל מידי שנה".