0.05% של צדק חברתי

1.

בזמן שמדינות המערב שוקעות בבוץ כלכלי, ובשעה שמפגיני וול סטריט מחפשים אג'נדה, הכלכלן ג'פרי סאקס יושב מאחורי שולחן ומנתח בצורה קרה, כירורגית ממש, מדוע התוצאה הבלתי נמנעת של הבלגן הכלכלי העולמי תהיה הטלת מס חדש שייקח מהעשירים וייתן לעניים. העולם צריך כסף, טוען סאקס בפשטות, ויש מקור לא רע שממנו אפשר להוציא את הכסף הזה.

בצד אחד של המטבע, מערכת המס הנוכחית פשוט לא טובה מספיק. הממשלות, טוען סאקס, אחד מכלכלני הפיתוח המובילים בעולם שמשמש גם כיועצו הכלכלי המיוחד של מזכ"ל האו"ם באן קי מון, אינן מצליחות לגמור את החודש. המסים שמשלמים האזרחים אינם מספיקים בשביל שהממשלה תוכל לספק להם בחזרה את השירותים שהם צריכים. יתרה מכך, לטענת סאקס, אין שום דרך לסגור את הגירעונות הממשלתיים, במדינות אירופה, בארצות הברית ובכל העולם, רק באמצעות קיצוצים תקציביים.

ג'פרי סאקס צילום: בלומברג

בצד השני של המטבע, טוען סאקס, יש מקור שיכול לייצר את הכסף החסר: המגזר הפיננסי. אף שזהו המגזר העשיר בעולם, הוא משלם מסים נמוכים מדי, ואינו מפוקח דיו. זו הסיבה שבגללה העולם יבין לבסוף שאין מקור כספי אחר לבעיותיו.

וול סטריט, טוען סאקס, סיימה את 2010 עם רווח נקי של 55 מיליארד דולר, הגדול בתולדותיה, רק בגלל הסיוע של הבנק המרכזי האמריקאי שמזרים לשם כסף. הבנקאים בוול סטריט, שרק לפני שלוש שנים הזדקקו לכספי משלם המסים האמריקאי בשביל להציל את עצמם, מחלקים מאז בונוסים של עשרות מיליארדי דולרים במצטבר. הם עושים זאת, טוען סאקס, בידיעת הממשל, פשוט משום שהפוליטיקאים זקוקים בסוף היום לתרומות של אנשי וול סטריט להמשך קיומם הפוליטי. בשורה התחתונה, הוא טוען, לאנשי המגזר הפיננסי יש מספיק כסף. הם יכולים להפריש עוד קצת. ברוכים הבאים ליוזמת "מס רובין הוד".

2.

הרעיון שבבסיס יוזמת המס, כפי שמגדירים אותו אנשיה, הוא "לא מסובך, פשוט מבריק". בתמצית: על כל עסקה פיננסית - מסחר במניות, אג"ח, מטבע חוץ, סחורות, חוזים עתידיים ואופציות - יוטל מס זעיר (Micro Tax) בשיעור ממוצע של 0.05%. גובה ההכנסות מהמס תלוי במספר המדינות שיבחרו לאמץ אותו, והוא עשוי לנוע בין עשרות למאות מיליארדי דולרים בכל שנה. הכנסות אלה יוקדשו למאבק בעוני ברחבי העולם ובשינויי האקלים וכן לשיפור השירותים שמעניק המגזר הציבורי במדינות המערב.

היוזמה הושקה כבר לפני שנה וחצי כקמפיין שהחל בבריטניה, ונתמך על ידי קואליציה בינלאומית של ארגונים מסוגים שונים - ארגוני סיוע, קרנות צדקה, איגודי עובדים, מכוני מחקר וכדומה. יש לה גם אתר אינטרנט (robinhoodtax.org) שמתהדר בתמיכתם של פוליטיקאים, אנשי עסקים, כלכלנים ודמויות ציבוריות נוספות. את התאוצה הציבורית האמיתית היוזמה צברה ממש בשבועות האחרונים. אנשי תנועת כיבוש וול סטריט ודאי היו רואים במס רובין הוד צעד בסיסי במלחמה נגד המגזר הפיננסי.

כנסו כנסו הסרטון שמלחיץ את הבנקאים אנשי "מס רובין הוד" הפיקו סרטון מבריק שזכה כבר לכמעט 600 אלף צפיות ביוטיוב מיכל פופובסקי, 2 תגובות לכתבה המלאה 

יותר מרבע מיליון משתמשי פייסבוק כבר הביעו את תמיכתם ברעיון, והם לא לבד. 120 ארגוני חברה אזרחית ב־25 מדינות תומכים בו. כמותם גם כלכלנים בכירים כמו חתני פרס נובל לכלכלה פרופ' ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן ואחרים, מיליארדרים דוגמת וורן באפט, ביל גייטס וג'ורג' סורוס, פוליטיקאים ובהם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, מנהיגי דת כמו ג'סי ג'קסון והבישוף דזמונד טוטו, וסלבז שידועים בפעילותם החברתית דוגמת בן קינגסלי וסולן יו.2 בונו. סקר שנערך באחרונה מטעם הנציבות האירופית בקרב כ־30 אלף נשאלים הראה כי 61% מהאירופים תומכים במס.

לצד השמות המוכרים והפעילות האינטרנטית, לקמפיין יש פעילי שטח רבים ונמרצים במוקדים שונים בעולם. אלו נוהגים להגיע לכנסים כלכליים חשובים או למטות הבנקים הגדולים כשהם חמושים בתחפושות רובין הוד ובמסיכות ירוקות, שהפכו לסמל הקמפיין. בפברואר נערך יום מחאה בינלאומי של הקמפיין, שבמסגרתו הוקמו מחוץ לבנקים בכמה נקודות בעולם "בתי קזינו", שנועדו להזכיר את התוצאות המוחשיות של ההימורים שמבצע המגזר הפיננסי. "בנקאים" מחופשים הימרו בכספי מונופול על עובדי מערכת הבריאות, על שירותים ציבוריים ועל נוטלי משכנתאות, שרצו על רולטה ענקית.

פעילים מקימים קזינו מחוץ לכנס הבנקאים בלונדון צילום: Robin Hood Tax

את הפופולריות של הרעיון לא קשה להסביר, שכן בבסיסו עומדת קריאה לתיקון, לכפרת עוונות. כאשר משבר החובות האירופי הולך ומתפשט, כאשר הכלכלה האמריקאית מקרטעת, כאשר בעולם גואה מחאה חברתית שתובעת לתקן את העוולות שגרמה כניעת הפוליטיקאים לאליטות הכלכליות - כאשר זה המצב, הבנקאים שנואים אף יותר מפוליטיקאים ומעיתונאים. המס יאפשר, כך סבורים התומכים ברעיון, לצמצם את הפעילות הספקולטיבית בשווקים ולהפוך את המשבר הכלכלי להזדמנות עבור המגזר הפיננסי לכפר על פשעיו ולהחזיר מעט לחברה שממנה הוא מתפרנס.

3.

בחודש הבא, עיני תומכי הרעיון יהיו נשואות לוושינגטון, למפגש מנהיגי 20 הכלכלות המפותחות, ה־G20. שם יציג ביל גייטס, האיש העשיר בארצות הברית ומי שעומד בראש הקרן הפילנתרופית המשמעותית ביותר בעולם כיום, את הנימוקים המלאים לתמיכתו ביוזמה.

בחודש שעבר הציג גייטס בפני ה־G20 תמצית מחקר שערכה הקרן שלפיו מס רובין הוד הוא הדרך האפקטיבית וההגיונית ביותר לגייס מימון לפיתוח המדינות העניות. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי גילה עניין וביקש מגייטס להציג בפני המנהיגים גם את הדו"ח המלא בנובמבר.

כמה ימים לאחר ההופעה של גייטס נשא נשיא נציבות האיחוד האירופי מנואל בארוסו את נאום "מצב האומה" השנתי שלו. במהלך הנאום הכריז בארוסו שהנציבות, הגוף שמהווה את ליבת האיחוד האירופי כולו, מקבלת את ההצעה להטיל מס על עסקאות פיננסיות ותקדם את הפיכתו לחוק כלל־אירופי. "בשלוש השנים האחרונות המדינות החברות באיחוד האירופי העניקו למגזר הפיננסי ביבשת סיוע וערבויות בהיקף של 4.6 טריליון דולר. הגיע הזמן שהמגזר הפיננסי יתרום גם הוא בחזרה לחברה", אמר בארוסו. על פי ההצעה שתקדם הנציבות, המס ייכנס לתוקף ב־2014, וצפוי לגייס כ־60 מיליארד דולר בשנה.

עוד קודם להכרזות של גייטס ובארוסו, כבר באפריל האחרון שלחו אלף כלכלנים בכירים מ־53 מדינות מכתב למנהיגי מדינות ה־G20 ובו טענו כי "הבשילו התנאים" למימוש הרעיון. "המשבר הכלכלי הראה לנו את הסכנות שבהתנהלות פיננסית בלתי מפוקחת, כשהקשר בין המגזר הפיננסי לחברה מתנתק", כתבו הכלכלנים. "הגיע הזמן לתקן את החיבור הזה, הגיע הזמן שהמגזר הפיננסי יחזיר משהו לחברה. מס רובין הוד אפשרי לביצוע מבחינה טכנית, ופשוט צודק מבחינה מוסרית".

פעילי יוזמת המיסוי מפגינים בלונדון נגד בונוסים לבנקאים צילום: Robin Hood Tax

4.

החלק העצוב, כפי שמסביר פרופ' סאקס, תומך נלהב במס רובין הוד, הוא שהרעיון להטיל מס על עסקאות פיננסיות בכלל אינו עניין חדש. למעשה, הכלכלן האמריקאי ג'יימס טובין הציע אותו במתווה דומה למדי כבר ב־1972, תשע שנים לפני שזכה בפרס נובל לכלכלה. ההצעה המקורית של טובין היתה להטיל מיקרו־מס על כל המסחר הבינלאומי במטבע חוץ. המטרה העיקרית שלו אז היתה למנוע מסחר ספקולטיבי ולהגביר את היציבות הפיננסית. אלא שההצעה של טובין לא תפסה.

בשביל שהמיסוי יצליח, טוענים מתנגדיו, צריך ליישם אותו סימולטנית בכל העולם, אחרת ייווצרו מקלטי מס פיננסיים. לכן, לאורך השנים, בכל פעם שעלה הרעיון ליישם את המס באופן גלובלי, היו מדינות שהביעו עניין, אך לא היתה בהן נכונות פוליטית אמיתית. האופוזיציה שהציבו מדינות כמו ארצות הברית, קנדה ובריטניה השאירה אותו תלוי באוויר. מאז פברואר 2010 המגמה השתנתה. מס רובין הוד, להבדיל מהרעיון המקורי של טובין, יכלול לא רק מיסוי עסקאות של המרת מטבעות, אלא מגוון רחב יותר של עסקאות פיננסיות. הבדל נוסף הוא השאיפה לייצר הכנסות למטרות ממשיות ולא רק לייצב את השווקים.

המשבר הכלכלי דרדר עשרות מיליוני בני אדם בעולם לעוני קיצוני. אבל לא רק העולם העני זקוק לסיוע. התוהו ובוהו שבו שרויות כיום כלכלות המערב מאלץ אותן לנקוט צעדי צנע וקיצוצים דרסטיים שפוגעים בשירותים הציבוריים לאזרחים.

לכן, יוזמת מס רובין הוד מציעה חלוקה ברורה מאוד של המטרות שאליהן יופנו ההכנסות מהמס: חצי מההכנסות יוקדשו למלחמה בעוני מבית - הגדלת המשאבים שעומדים לשירותים ציבוריים בסיסיים כמו חינוך, בריאות ודיור בר השגה. רבע מההכנסות יועברו למלחמה בעוני במדינות מתפתחות, והיתר למאבק הגלובלי בשינויי האקלים.

"היעד העיקרי שלנו הוא לא המס עצמו, אלא מה ש אפשר יהיה להשיג באמצעותו", מסביר סיימון שופו, ממובילי היוזמה בבריטניה, בראיון ל"מוסף כלכליסט". "המשבר הכלכלי גרם לאנשים להבין כמה נזק יכולים לגרום מגזרים פיננסיים שלא נמצאים תחת פיקוח או בשליטה, לכן הרעיון התחיל להתרומם בתקופה הנוכחית. הרי ממשלות רבות מתקשות לעמוד בהתחייבויות שלהן כלפי המגזר הציבורי. הדרך היחידה שבה הן יוכלו לשוב ולעשות זאת, היא למצוא דרכים חדשות לגייס כספים. אז אנחנו באים ושואלים: למה לא ללכת למגזר הכי עשיר בעולם, זה שהכניס אותנו לתסבוכת הזאת מלכתחילה?".

5.

אבל למרות ארסנל התומכים המרשים שעומד לימין מובילי היוזמה, ולמרות המומנטום הציבורי העולמי שמעניק לה רוח גבית יוצאת דופן, הדרך למימוש הרעיון רצופה התנגדויות עזות וניסיונות הדיפה בלתי פוסקים מצד מדינות כמו בריטניה, ארצות הברית והולנד. אפילו פעולות חתרניות נרשמו בדרך: בסקר דעת קהל אינטרנטי שליווה את השקת היוזמה בבריטניה, התגלה שיעור מפתיע של התנגדות ציבורית. אלא שלאחר חקירה מדוקדקת התברר שחלק גדול מהמתנגדים הצביעו משני שרתים בלבד, שאחד מהם שייך לבנק ההשקעות גולדמן זאקס.

מהם המכשולים העיקריים שמקשים כיום על מימוש הרעיון?

"הביקורת נגד המס מתמקדת בשלושה טיעונים מרכזיים", מסביר שופו, "הראשון הוא שהמס יעבוד רק אם הוא ייושם באופן גלובלי. הטיעון השני הוא שהמס ישבש את יעילות השווקים ויגדיל את העלויות למגזר הפיננסי, שיגלגל אותן אל הצרכנים. הטיעון השלישי הוא שמס בשיעור כל כך נמוך לא באמת יפחית את היקף הפעילות הספקולנטית שמבוצעת כיום במגזר הפיננסי", הוא אומר.

"הטענה של בריטניה על כך שהמס יפגע בפעילות העסקית בסיטי אם לא תהיה לו תמיכה גלובלית לוקה בחוסר כנות. בבריטניה קיים כבר היום מס על עסקאות פיננסיות שמכונה "Stamp Duty on Dhares". זהו מס בשיעור של 0.5% על עסקאות במניות שהממשלה יישמה על דעת עצמה. ההכנסות מהמס הזה לבדו עומדות על כ־5 מיליארד ליש"ט בשנה, והוא לא גרם לשום הפסד משמעותי בסיטי. זו דוגמה מצוינת לאופן שבו מסים על עסקאות פיננסיות יכולים לעבוד ובדיוק למה לא חייבים ליישם אותם באופן אוניברסלי. לכן קצת מטורף בעינינו שממשלת בריטניה טוענת שהעניין חייב להיות גלובלי. אם היא רק תסתכל על המסים שהיא מטילה, היא תבין שזה לא המצב.

"אנחנו רוצים שבריטניה תרחיב את המס לשורה שלמה של עסקאות פיננסיות, בייחוד הספקולטיביות שבהן, ולא תגביל אותו רק לעסקאות מנייתיות, וכך הרווח בבריטניה לבדה יוכל להגיע לעשרות מיליארדי ליש"ט בשנה".

ומה לגבי החשש לצמצום היקפי הסחר?

"כיוון שמדובר במס זעיר, הוא מכוון בדיוק לעסקאות בעלות הפוטנציאל ההרסני, ה'מסחר בתדירות גבוהה' (HFT). סוג כזה של מסחר, שמכונה 'מסחר טורפני', הוא במידה רבה זה שערער את יציבות הכלכלה העולמית. המסחר הזה כבר בקושי מתבצע היום על ידי אנשים, אלא בעיקר על ידי אלגוריתמים. למעשה, 70% מהמסחר בבורסה של ארצות הברית מתבצע כיום על ידי מחשבים. היום כבר יודעים שככל שהמחשבים קרובים יותר לבורסות, הם מקבלים את המידע מהר יותר וכך משיגים לעצמם יתרון של מיליארדי דולרים. זו אכן סוג של בעיה, שמסכנת את שאר הכלכלה בגלל התנודתיות העצומה שהיא יוצרת בשוק המניות.

"מדובר בשטח אפור אדיר שהמס יכול לסייע להחזיר אותו קצת לתחום הנשלט. יכול להיות שנפח המסחר יצטמצם מעט ונחזור להיקפים שהיו לפני 10–15 שנה, זה לא בהכרח רע, בייחוד אם זה מה שהכניס את כולנו לבוץ מלכתחילה. אנחנו לחלוטין לא רוצים להרוס את השוק, רק אולי לחזור מעט אחורה.

"ממילא הערך שהמסחר הספקולטיבי מעניק לכלכלה האמיתית, הריאלית, הוא קטן ביותר. יו"ר רשות ניירות ערך בבריטניה, שתומך במס רובין הוד, אמר בעצמו שמדובר במסחר "בלתי מועיל חברתית". רוב האנשים היו רוצים שנתמקד בסיוע לעסקים אמיתיים לחזור לעמוד על הרגליים ולא רק לעודד את החברות הספקולנטיות לחזור לרמות שהיו לפני המשבר".

איך תוודאו שהכסף אכן יגיע ליעדים הנכונים?

"בשלב הזה אנחנו משתמשים בדוגמאות של מנגנונים שכבר הוכיחו את עצמם עד היום, כדי לתת מושג לגבי האופן שבו אנחנו חושבים שזה צריך להתבצע. למשל, מנגנון UNFCCC תמיד שימש כדרך מהימנה להעברת כספים למאבק בשינויי האקלים. גם ההיטל על כרטיסי טיסה שמועבר דרך קרן Unitaid לרכישת תרופות ולהילחם במלריה ואיידס - כל אלה הם מנגנונים שקופים ומהימנים. כך אנחנו שואפים שיקרה גם עם העברת כספי המס ברמה הלאומית והבינלאומית. אנחנו לא רוצים שהכסף הזה יחליף את הכסף שהיה אמור ממילא להגיע למקומות האלה, אלא להזרים לשם כספים נוספים, לעמוד מאחורי ההצהרות שלנו.

לרבים מהארגונים שמשתייכים לקמפיין, כמו Actionaid ואוקספאם, יש הנחיות ברורות מאוד לגבי האופן שבו יש להשתמש בכספי הסיוע הבינלאומי. הכסף צריך להישאר בידי הממשלות, הממשלות צריכות ליישם את התוכניות".

מהם הצעדים הבאים שלכם?

"כרגע האנרגיות שלנו ממוקדות לקראת כנס ה־G20 בנובמבר. אנחנו מקווים שעוד סוף השנה נראה התקדמות גדולה לקראת אימוץ המס באחד מגושי המדינות החזקות - בין אם זה האיחוד האירופי או ה־G20".

תגיד, למה בעצם דווקא רובין הוד?

"היו הרבה דיונים ותהיות בשאלה אם זה השם הנכון. לדעתי הוא עובד מצוין, כי קל להבין מיד במה מדובר. קמפיין שקשור למסים הוא מלכתחילה לא עניין סקסי במיוחד, אבל אנחנו מנסים להשיג יעד שיש לו חשיבות עצומה, ולכן קונספט פרובוקטיבי כמו רובין הוד עוזר לנו לשים דגש על הדבר המרכזי שאנחנו רוצים להשיג".