המחאה החברתית: חברי הכנסת התריעו, אנשי האוצר התעלמו
במהלך השנה שחלפה נערכו בכנסת דיונים רבים על התייקרות הדלק, שווי השימוש, ביטול האש"ל ושאר הכבדות על מעמד הביניים. מניתוח "כלכליסט" עולה כי היו מי שהתנגדו, אך הפקידות הממשלתית הסתייגה מכל סטייה מהמדיניות
כך למשל בדיון באמצע פברואר 2011 על התייקרויות המחירים במשק, סיפר מנכ"ל האוצר דאז, חיים שני, על האחריות שגילתה ממשלת ישראל בעקבות המשבר העולמי ועל הצלחתה שלא להסתבך כפי שקרה לרבות ממדינות המערב. שני הסביר ש"יש חשיבות לשמור על רמת גירעון נמוכה והגדלתו תיעשה רק עקב אירועים קיצוניים כמשברים כלכלי או ביטחוני דרמטיים". ראש אגף התקציבים דאז, אודי ניסן, התייחס במישרין להתייקרויות וטען ש"יש עלייה גלובלית במחירי סחורות והדבר משפיע על הכיס של הצרכן". ניסן הרחיק לכת בניסיון להרגיע את חברי הכנסת ואמר ש"ממשלה לא מסוגלת להשפיע על מחירי מוצרים".
חברי הכנסת איימו לעכב בתגובה העברות התקציביות בהן חפצה הממשל וטענו שמדיניותה הכלכלית של הממשלה נובעת מכך ש"חסרה כיכר תחריר בישראל", דברי אחמד טיבי.
בתחילת ינואר 2011, הרבה לפני שנתקע היתד הראשון ברוטשילד, הגיעו פקידי האוצר לוועדת הכספים על מנת להסביר את הסיבות להעלאת שווי השימוש ברכב צמוד לשכירים. סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המסים, ערן יעקב, טען אז ש"רכב צמוד הוא נחלתם של העשירונים העליונים בחברה", וכי "חלק גדול מהשכירים אינם נהנים מהטבה זו ומכאן שהם מופלים לרעה".
חברי הכנסת זעמו על טיעוניו של יעקב. ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה ש"השכירים בארץ נתונים לבליץ מכל הכיוונים. הדלק מתייקר, החינוך מתייקר ויש לרכוש ביטוחים רפואיים פרטיים. במקביל התחבורה הציבורית מאוד לא אפקטיבית, ועתה באים להעלות את נטל המס על אחת ההטבות המשמעויות ביותר של מעמד העובדים". ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "מעמד הביניים בישראל הולך ונעלם". קירשנבאום אמרה ש"העלאת השווי על רכב צמוד תפגע דווקא במשפחות עובדות שעליהן מבוסס חוסנה הכלכלי של ישראל".
כשפקידיו האוצר ביקשו לבטל את ההחזר על ארוחות במסגרת עבודה, בדיון שהתקיים באמצע נובמבר 2010, טענה אחראית תחום חקיקה ברשות המסים, עו"ד מיכל הנר-דויטש, ש"ביטול תקנות האש"ל מתבקש באותה מידה שנישום אינו מבקש לנכות מהכנסתו החייבת במס הוצאות ארנונה על בית מגוריו או על הוצאות על מטפלת". חברת הכנסת יחימוביץ' טענה כנגדה ש"מדובר בהכבדה קשה דווקא על העצמאיים ובמיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים".
בדצמבר 2010, ערב אישור התקציב הדו-שנתי, התבטא סגן הממונה על הכנסות המדינה באוצר, אבי לבון, באופן שרק חיזק את התחושה כי הממשלה על פקידיה מנותקת מהתחושה הכללית בציבור וממצוקותיו. לבון טען אז ש"עקב החתירה להפחתת המסים כדי להיות בממוצע העולמי, אם אנחנו נמוכים במסים ישירים, אנחנו צריכים להיות מאוד גבוהים במסים העקיפים. במע"מ יש לנו שיעור שהוא לכאורה מאוד נמוך". בדיון בנושא הכנסות המדינה ממסים הוסיף ערן יעקב כי תמהיל המס הוא "מתוך בחירה והבחירה מגובה בהמלצות מקצועיות". "זה מס שגורם לפערים נוראיים", ענה לו חכ"ל חיים אורון (מרצ). "לא, הוא מס ניטרלי", השיב יעקב.
חברי ועדת הכספים דרשו לפעול הפוך ואורון ואחרים אף הציעו להוסיף מדרגת מס על שכר גבוה – צעד שהממשלה צפוי לאמץ היום. כלל חברי הוועדה טענו שמדיניות המסים מגדילה את הפערים החברתיים, מחלישה את מעמד הביניים ועלולה להוביל למשבר חברתי חמור.