אירופה מרימה ידיים
אירופה התייאשה והיא נותנת לאירועים להוביל, אבל לא יקרה נס והשווקים יגיבו בהתאם
ההתרחשויות באירופה אינן הפתעה עבור מי שקורא טור זה באופן קבוע. עוד לפני שנה הכותב דיבר על כך שלא תהיה ברירה אלא להפריד מדינות חלשות מהאיחוד. צויין כאן על ניגודי האינטרסים ועל כך שהפוליטיקאים לא יצליחו להביא את הפתרונות לכלכלה. אם לא די בכך, לפני מספר שבועות הוערך כאן
סאגת הנפקת אג"ח ממשלת גרמניה בשבוע שעבר היתה איתות ראשון בכיוון זה. היא מלמדת על כך שאירופה כולה הולכת ומאבדת את אמון המשקיעים הגלובאליים, נוכח אזלת חוסר היכולת של המנהיגות באירופה בפתרון המשבר. נראה כי אירופה הולכת ונכנעת למשבר החוב ההולך ומתרחב, הולך ומסתבך.
חוסר יכולת או חוסר רצון?
יש הטוענים כי חד הם, ובצדק. זה קרוב לשנתיים שמשבר אירופה נמצא על השולחן. בתקופה זו קובעי המדיניות באירופה לא מצליחים להגיע להסכמה או לפחות להבנה, על הפתרון האפשרי. תחילה דובר על הזרמה למדינות, אולם זה לא באמת יושם. לאחר מכן דובר על הקמת קרן אבל תפקידיה לא ברורים וגם ההון שהובטח לה, אינו בידה. בהמשך דובר על הרחבת השימוש בקרן במקביל להרחבת הזרמת המקורות, אבל גם זה לא התרחש.
בכל כמה חדשים ניסו באירופה לטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח אבל היא חזרה, בעצמה גבוהה יותר בכל מופע. בניגוד לארה"ב או לבריטניה שביצעו צעדים משמעותיים, באירופה נמנעו מלפעול ולסייע אלא נצמדו לגישה התרבותית הגורסת כי חובות יש להחזיר. בכדי לתמוך בקו זה, נמנעו באירופה מלבצע מהלך אשר יכול להתפרש בכיוון שונה. בינתיים הטבעת הולכת וסוגרת על גם המדינות החזקות יותר, על הנושים. ההנהגות מנסות למנוע את זליגת המשבר אל הבנקים המסחריים אבל גם לא מתכוונות לסייע באמת.
היוונים אוחזים את הנושים בנקודה רגישה זו ונמנעים מהחזר החוב, מתוך מחשבה כי אירופה עצמה לא אומרת את האמת. ואם בסופו של דבר היא תיתן לנו, ליוונים – ליפול, אז מה הטעם שנחזיר את החוב? גם הבנקים לא פועלים בכיוון כלשהו אלא ממתינים לראות מה יוחלט ברמת האיחוד כולו ועד שזה יתברר הם נמנעים מלתת אשראי כך שהפעילות הכלכלית האטה את עצמה.
במדרון חלקלק לקראת שפת התהום
בין אם חוסר רצון או חוסר יכולת, אירופה הולכת ונכנעת. ניגודי הדיעות והוויכוחים בין המדינות ובתוכן מרחיקים עוד יותר את היכולת של אירופה לפתור את בעיותיה וזה מדרדר עוד יותר את המצב.
המצב של אירופה הוא גלישה במדרון חלקלק. הניסיונות האירופים לפתרון הבעיות החזיקו את השווקים ונסכה בהם תקווה. לאחרונה, באין פתרון, נראה כי משבר החוב הריבוני באירופה הולך ומסתבך ומתקרב לטריטוריה מסוכנת, אל שפת התהום. משמעות הדבר היא שהירידות שהיו בחדשים האחרונים בשוקי ההון הם רק הקדמה לנפילות האמיתיות.
אלו יתרחשו כאשר השווקים יבינו כי משבר אירופה מאיים על הכלכלות הריאליות. נפילת מדינות גדולות תיצור האטה משמעותית בחלקים נרחבים של הכלכלה העולמית או במילים אחרות, תיצור מיתון עולמי. היורו "חש" באוזלת היד של ההנהגה באירופה ומתחיל בדרכו הארוכה כלפי מטה.
אחזקה דולרית היא דרך להתמודדות עם המשבר, שהרי הנפילה של השווקים ושל היורו והבריחה אל הדולר יובילו לפיחות נוסף של השקל. תהליכים אלו מחייבים גם המשך זהירות בתיקי השקעות ואחזקה מעטה בנכסי סיכון כגון מניות ואג"ח חברות והעדפה של אג"ח ממשלתיות.
הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
