לעצור את שיכרון הכוח בלשכה

החלטת גורמים בלשכת עורכי הדין להעלות את דמי החבר היא לא פחות משערורייה, והיא מעידה בעיקר על שכרון כוח של ראשיה.

בשנים האחרונות פועלת הלשכה במלוא המרץ בניסיון להילחם בעלייה במספר עורכי הדין החדשים המצטרפים אליה בכל שנה, בטענה שרבים מהמוסמכים אינם ברמה הראויה

היתרון היחיד מבחינת הלשכה להצפה הקיימת בשוק עריכת הדין, הוא הגידול השנתי המסחרר בתקציבה בהיקף של מיליוני שקלים, הנובע מהעובדה הפשוטה שבכל שנה אלפי עורכי דין נוספים מצטרפים למעגל משלמי דמי החבר. כך, בזמן שלפני עשר שנים עמד תקציב הלשכה על 24 מיליון שקל, הגידול במספר עורכי הדין הזניק אותו ל־58 מיליון שקל בשנה שעברה. על רקע זה, ראוי היה שהלשכה תפחית בצורה משמעותית את דמי החבר ותקל את הנטל מהחברים, שרבים מהם מתמודדים עם קשיי פרנסה, תחרות קשה ומשכורות שרק הולכות ויורדות.

לאור זאת, ההצעה הנוכחית, לשלוח יד ארוכה לכיסם של 49 אלף עו"ד ולדרוש מהם לשלם 20% יותר, מלמדת לא רק על תעוזה חסרת תקדים אלא גם על שיכרון כוח של ראשיה, שנדמה ששכחו שהם מכהנים בהתנדבות בתפקיד ציבורי, כנציגי עוה"ד שאותם עליהם לשרת בנאמנות ובתום לב.

לשכת עורכי הדין הפכה כבר מזמן למעוז של עסקנים, ואין לה כמעט כל השפעה על חיי היומיום של עורכי הדין או של הציבור הרחב. עם זאת, תפקיד ראש הלשכה עדיין נחשק מאוד, והסיבה לכך היא שמדובר בשליטה על תקציב עתק של רבע מיליארד שקל לקדנציה בת ארבע שנים.

קיומה של הלשכה נקבע על פי חוק, נוכח שני תפקידי החובה שלה: לדאוג לפיקוח ולהסמכת מתמחים וכן לערוך שיפוט משמעתי לחבריה. בפועל, בדיקת "כלכליסט" העלתה כי גביית 142 שקל לשנה מכל עורך דין תכסה את מימון פעילויות החובה הללו. אלא שראשי הלשכה מעדיפים לממן בהפרש פעילויות שונות ומשונות שספק אם לעוה"ד יש עניין בהן; וזאת לצד מימון שכרם של כמה עשרות עובדי הלשכה המועסקים על חשבון כלל עורכי הדין, בתנאים שרובם יכולים רק לחלום עליהם - תנאים שבכירי הלשכה לא מעלים על דעתם להציע לעובדים במשרדיהם הפרטיים.

הכוונה להעלות את התקציב ואת דמי החבר עדיין צריכה לעבור את אישור המועצה הארצית, ואף שליוזמיה יש רוב במועצה, נותר רק לקוות כי אלו יתעשתו ויעצרו את ההיסחפות.