קריאת השכמה לבעלי השליטה

יש משהו קטנוני ואפילו צבוע בביקורת שלוחת הרסן הנשמעת על שכר הבכירים בחברות הציבוריות במשק. הרי לא מדובר בעובדי ציבור, ואף אחד אינו מכריח את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות הנסחרות בבורסה את כספו. חושבים שהשכר המשולם למנהלים מנופח? זרקו את המניות לשוק. נוסף על כך, ממילא

אז אם בעל השליטה מוכן לשלם למנהל שכיר שכר מופקע, על מה ילין הציבור? שלא לדבר על המוסר הכפול שמפגינים המוסדיים. מצד אחד, הם יוצאים למאבקים מתוקשרים במשכורות של המנהלים בחברות הציבוריות. מצד שני, הם לא משמיעים קול כאשר מדובר במשכורות של מנהלים בחברות פרטיות שבהן הם משקיעים - רק כיוון שאלה אינן גלויות לציבור הרחב.

המסקנה עגומה למדי. האם למוסדיים לא באמת אכפת מכספו של הציבור, והם יוצאים למלחמה רק כדי להרוויח יחסי ציבור טובים? יכול מאוד להיות שהכל עניין של יחסי ציבור ונהירה אחר הטרנד החברתי הלוהט. השאלה היא האם זה בכלל משנה.

המוסדיים הופכים לשוטר הרע

וזהו בדיוק המקום שבו בעלי השליטה והמנהלים הבכירים במשק מפספסים את קריאת המציאות שהשתנתה. כלי המדידה הם כבר לא רק רווח, הפסד ותשואה להון. אנליסטים ומנהלי השקעות משתמשים עדיין באותם כלי מדידה ישנים, אבל השיח הציבורי שהשתנה כבר מתחיל לחלחל לגופים מוסדיים. בסופו של דבר, הוא גם ישפיע על אופן קבלת החלטות ההשקעה.

כאן נכנס לתמונה תיקון 16 לחוק החברות שאושר לפני כחצי שנה. תכליתו לא היתה להגביל את שכר המנהלים הבכירים במשק, אלא ליצור כללי ממשל תאגידי תקינים וראויים יותר, הבאים לידי ביטוי בין השאר בהגבלת הקשרים בין החברות הציבוריות לבעלי השליטה. הדבר בא לידי ביטוי בין אם בעסקאות בעלי עניין ובין אם במשיכת דמי ניהול.

אפשר להלין על כך שתיקון 16 בא לתקן את הנורמות המקובלות בחברות הבורסאיות ונותן את תפקיד השוטר הרע לגופים המוסדיים, מבלי לבדוק האם אותם גופים בעצמם פועלים ומקבלים החלטות על פי נורמות תקינות וללא ניגודי עניינים. אולם בהיעדר מישהו אחר - זה הרע במיעוטו.

בעלי השליטה שכחו את הציבור

בשנים האחרונות עשו יזמים רבים את קפיצת המדרגה הראשונה שלהם בעולם העסקים בזכות הבורסה, בזכות היכולת לגייס אשראי והון מהציבור ומאותם משקיעים מוסדיים. חלקם, כך נראה, שכח את אותו הציבור שהיה שם כשהבנקים טרקו להם את הדלת בפנים. תיקון 16 הוא כנראה זה שיתקן את אותם מקומות מעוותים.

גם אם תיקון 16 הלך כמה צעדים רחוק מדי והעביר מסר חריף, שלפיו כל מי שיש לו חברה בורסאית הוא עושק אלמנות ויתומים - הרי שהעובדה שחלק מבעלי השליטה נמנעים מלהביא את שכרם לאישור האסיפה מעידה שאולי בכל זאת יש בעיה. אולי בכל זאת בעלי שליטה קצת נסחפו, אולי בכל זאת יש פה ושם כמה בעלי שליטה שראוי היה שיחזירו לפרופורציות את השכר שהם מושכים מהחברה.

לא יהיה יומרני להגיד שאלמלא השתוללות השכר בקרב המנהלים שראינו בשנים האחרונות, אולי לא היתה נולדת בכלל המחאה החברתית. אז, תיקון 16 לחוק החברות וועדת הריכוזיות לא היו זוכים לרוח גבית והיו מסתיימים בטונים הרבה יותר מינוריים.