בן דב ופוגל חיים בבועה

כשאילן בן דב קנה את השליטה בפרטנר הוא "הגשים חלום", כפי שהגדירו זאת בסביבתו הקרובה. לאורך כל הקריירה העסקית שלו, כיבואן מכשירי הסלולר של סמסונג, בן דב חי ונשם את תעשיית הסלולר. זה היה טבעי שהוא ירצה לעשות יום אחד קפיצת מדרגה ולהפוך להיות בעלים של חברת ענק בתחום התקשורת. זה היה עוד יותר טבעי כשהוא מינה את עצמו ליו"ר פרטנר.

דווקא ההחלטה שלו לוותר על תפקיד היו"ר היא שמפתיעה. לא רק בגלל העיתוי - כשתעשיית הסלולר נמצאת בעיצומה של מהפכה מבנית ושינויים שמחייבים

הסיבות להחלטתו של בן דב לקחת צעד אחורה ולפנות את כיסא היו"ר מטרידות פחות לעומת מי שבחר להחליפו. אהרון פוגל הוא מה שאפשר לכנות "יו"ר מומחה". הוא היה מנכ"ל משרד האוצר, יו"ר חברת נס טכנולוגיות, יו"ר הוועדה המייעצת לבנק ישראל, יו"ר בתי החולים הדסה, וכיום הוא מכהן כיו"ר חברת הביטוח מגדל.

היתרונות של פוגל הם היתרונות של בן דב

עד כמה פוגל מבין בשוק התקשורת? עד כמה הוא מומחה גדול בבניית אסטרטגיות לחברות ענק? לצערנו הרב, פוגל לא נחשב לאיזה עילוי, יחיד בדורו, שכל חברה שאליה הגיע ידע כיצד להצעידה קדימה ולחולל בה מהפכים בלתי נשכחים. הוא לא הוכיח את זה כיו"ר נס או כיו"ר מגדל.

הוא כן ייצוגי, יודע להתחבב על הבריות, להיות חברמן כשצריך, יש לו את הקשרים הנכונים עם הממשל והוא מקושר היטב גם במגזר העסקי. עבור בן דב, שמתמודד בימים אלה עם משבר אשראי וקשיים פיננסיים בחברות האחרות שלו, פוגל הוא בחירה מושלמת.

עבור פוגל מדובר בעוד ג'וב מכובד, יו"ר של חברה גדולה, שלפחות באופן תיאורטי אמור להכניס לו עוד כמה מיליוני שקלים לחשבון הבנק מדי שנה. האמת, מה רע?

רוח הרגולציה השתנתה, בן דב ופוגל לא

מה שמטריד בבחירה של בן דב את פוגל הוא איך קורה שאיש עסקים מהמובילים במשק ויו"ר מדופלם עם עבר עשיר בעולם העסקים, כל כך מנותקים מהמתחרש סביבם.

בשנים האחרונות חלו שינויים דרמטיים בהלך הרוח של הרגולציה בעולם ובישראל, בעיקר בזו שנוגעת לחברות ציבוריות וגופים פיננסיים. רשות ניירות ערך החריפה צעדיה בכל הנוגע לניגודי עניינים; תיקון 16 לחוק החברות שנכנס לא מכבר לתוקף יצר לראשונה כללי ממשל תאגידי שעוסקים, בין השאר, בחובת הנאמנות של נושאי משרה בחברה; ועדת הריכוזיות בראשותו של חיים שני עוסקת בימים אלה בהרחבה בצורך ההכרחי להפריד בין עסקים ריאליים לפיננסיים.

איפה היו פוגל ובן דב כשכל זה קרה? איך פוגל לא ראה לנגד עיניו את ניגודי העניינים האפשריים בין כהונתו כיו"ר אחת החברות הפיננסיות הגדולות ביותר במשק לבין כהונתו כיו"ר חברה ריאלית מהגדולות במשק? ואיך בן דב לא השכיל לראות שמהלך שכזה רק עשוי להגביר את חצי הביקורת המושלכים לעברו. לא נותר אלא להגיע למסקנה העגומה שלחברה כמו פרטנר מגיע יותר.