רגולציה במבחן: לכבוד ועדת הבדיקה הפנסיונית

בזמן שיו"ר ועדת העבודה של הכנסת ח"כ חיים כץ והמפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר פרופ' עודד שריג מתקוטטים ביניהם בקרב על הורדת דמי הניהול שמשלם ציבור החוסכים, בממשלה מתחילים לדבר על רעיון של הקמת ועדה מקצועית לגיבוש המודל הראוי להשגת תחרותיות בשוק הפנסיוני. שניים רבים, השלישי קובע.

הממונה על שוק ההון עודד שריג צילום: גדי דגון

תזכורת קצרה למי שלא עוקב: בצד האחד של זירת האגרוף עומד פרופ' שריג, מומחה למימון מהשורה הראשונה, שפספס כנראה כמה שיעורים בפוליטיקה וממשל. לאחרונה הוא הגה יחד עם הצוות שלו רפורמה לא אפויה מספיק להורדת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. הוא החליט לא לגעת בדמי הניהול בקרנות הפנסיה ובעוד רעות חלות בשוק רווי האינטרסים הזה. עכשיו הוא גם מוצא את עצמו מת מפחד מפני ההתמודדות עם ועדת הכספים של הכנסת, שם יידרש לעמוד מול האריות הפוליטיים. וכך, בינתיים גם אותה רפורמה לא אפויה תקועה בצינורות הבירוקרטיה ולא קרובה לאישור סופי וליישום.

מהצד השני של הזירה נמצא הח"כ כץ, שמצא בתחום החיסכון הפנסיוני כר פורה לקידום הקריירה הפוליטית שלו. כץ (ליכוד) לא בוחל באמצעים כדי לחתור תחת חברו לקואליציה, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, הבוס המגבה של פרופ' שריג. כץ מנסה לקדם בכל הכוח רפורמה מקבילה בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, שסותרת באופן גורף את זו שגיבש שריג תחת גיבוי האוצר. הצעת החוק של כץ וחבריו מחכה רשמית לאישור בקריאה טרומית, ולא רשמית - למיזוג עם ההצעה של שריג.

על רקע זה של מאבק ראש בראש בין שריג לכץ, נדמה כי רעיון הקמת הוועדה המקצועית הוא הפתרון הטוב. אם ועדה כזו אכן תקום, ולא משנה את מי היא תכלול, ראוי שהיא תשים לנגד עיניה את הסוגיות הבאות כדי לפשר בין הניצים:

1. למה לא לגעת בפנסיה?

הרפורמה של שריג מורידה את תקרת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים בלבד. שריג לא מצא לנכון להתערב בדמי הניהול בקרנות הפנסיה, אף ששם נמצא הנתח הגדול ביותר של חסכונות הציבור (40%). החוק שמקדם כץ לעומת זאת מדבר על הורדה של דמי הניהול בכל ערוצי החיסכון לטווח ארוך.

אם וכאשר תקום - הוועדה המקצועית תצטרך לבחון את תקרת דמי הניהול בכל מוצר פנסיוני מול היתרונות והחסרונות שלו, ולהגיע לנקודת המשקל הרצויה כתקרה. חשוב להדגיש - הורדת התקרה נועדה בראש ובראשונה להקטין את היקף הסבסוד הצולב בין חוסכים פרטיים (שמשלמים דמי ניהול גבוהים מאוד) לבין קבוצות גדולות המשלמות דמי ניהול נמוכים ביותר. פתרון אפשרי לפערים הללו יכול להימצא במודל שיגביל את הפער בין דמי הניהול הגבוהים ביותר שגובה גוף מלקוח מסוים לדמי הניהול הנמוכים ביותר שהוא גובה מלקוח אחר.

2. איפה הטיפול בסוכנים?

הרפורמה של שריג נוגעת (אך לא מטפלת כראוי) בסוגיית העמלות שגובים סוכני הביטוח על התיווך בין החוסך לחברת הביטוח או בית ההשקעות. בעולם תחרותי שבו הלקוח עובר ממוצר למוצר בהתאם למחירו, יש לאותם סוכנים תפקיד מפתח בשיווק ועידוד תנועת הלקוחות. אך באופן פרדוקסלי אותה סוללה של סוכני ביטוח ומשווקים פנסיונים תורמת תרומה גדולה לייקור המוצר שהיא משווקת. הסוכנים הללו הם שותף יקר של חברות הביטוח ובתי ההשקעות בהנאה מדמי הניהול שנגבים מהלקוח, ושמהווים את ההוצאה השנייה בגודלה של מנהלי הפנסיה אחרי שכר.

הוועדה המקצועית תהיה חייבת לבדוק את מנגנוני התגמול של סוכני הביטוח, המבוססים פעמים רבות על עמידה ביעדי מכירות ולאו דווקא על טובת הלקוח. הוועדה תצטרך לשקול את האפשרות לנתק את הסוכנויות הגדולות משליטתן של חברות הביטוח. לבסוף, הוועדה תצטרך לבחון את הקשר הבעייתי בין שירותי התפעול שמספקות סוכנויות הביטוח הגדולות למעסיקים הגדולים במשק, לצד שירותי ה"ייעוץ" שהן מספקות לעובדים ושיוצרות פוטנציאל ניגוד עניינים מובנה בין טובת המעסיק לטובת העובד שלו.

3. מה הקשר לתשואה?

הוועדה גם תידרש לבחון אם הגופים הפנסיוניים, שלהם נתנה המדינה את המנדט לנהל את החסכונות של הציבור, מייצרים תמורה הולמת לעלויות שהם גובים מהלקוחות. בחינת התשואות של הגופים לאורך זמן מוכיחה כי רובם מתקשים להכות את ביצועי השוק. הוועדה תצטרך לשקול לייצר אלטרנטיבה לחוסך בדמות חיסכון "טיפש" וזול פי כמה

מניהול השקעות אקטיבי, דרך תעודות סל, על בסיס מודל שבו תוקטן רמת הסיכון אוטומטית לפי גילו של החוסך.

4. מה חלקה של המדינה?

הוועדה, שראוי שיהיה בה נציג של אגף התקציבים, תצטרך לדון בשאלה עד כמה המדינה מעוניינת לדאוג לכספי החוסכים לפנסיה. נוכחות האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה כיום רק לקרנות הפנסיה היא בגדר אפליה מובנית מול המוצרים המתחרים - קופות הגמל וביטוחי המנהלים. אותן אג"ח למעשה מהוות עוגן לכל תיק חיסכון בקרן פנסיה. המדינה תצטרך לבדוק את העלויות התקציביות שבמתן אג"ח מיועדות לכלל החוסכים מול האינטרס הממשלתי, להבטחת קצבה ראויה לפורשים.