הפיקוח על הפרקליטות: "מי שהביקורת עוסקת בו יסנן את התלונות?"

דיון טעון, מריר וסרקסטי התקיים אתמול בוועדת ביקורת המדינה על טיוטת הדו"ח שבה המליץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על הקמת "יחידת בקרה ייעודית במשרד המשפטים". כצפוי, במרכז המחלוקת עומד הטיפול בתלונות פרטניות מצד הציבור. לפי ההצעה, היועץ המשפטי יסנן וינתב את התלונות.

ראש הוועדה לביקורת המדינה רוני בר־און הטיח בנציגי משרד המשפטים: "אתם באמת מתכוונים לפתוח את הפרקליטות לביקורת רצינית, אמיתית, לא משתלחת? איך אתם מצפים לאמון הציבור אם אתם לא מאמינים בקשר ישיר עם הציבור? אתם מציעים שהיועץ המשפטי או פרקליט המדינה - מי שהביקורת עוסקת בו - יסנן את התלונות?".

עו"ד אורית קורן שעמדה בראש הצוות שהכין את המודל: "חשבנו שהיועץ המשפטי הוא זה שינתב את הבדיקה לכלים המתאימים בגלל הסיכונים לעצמאות התביעה, האפשרות להלך אימים על פרקליטים בשטף תלונות חסרות שחר, גם בדיעבד. זה עלול להשליך על עבודת הפרקליט בתיקים אחרים, מול אותם מתלוננים. אלה סיכונים גדולים".

פרשנות אין דין ואין דיין לפרקליטות הפרקליטות מבקשת להימלט אל מנגנון בדיקה מערכתית שיסונן בידי ראשיה. חברי הכנסת מתנגדים ומבקשים בודק עצמאי משה גורלי לכתבה המלאה 

היחידה המוצעת תוכפף ליועץ המשפטי לממשלה. בראשה יעמוד משפטן בכיר כגון שופט מחוזי בדימוס, פרקליט מדינה או מחוז בדימוס וכיו"ב. היא תפעל לבדיקה מערכתית (מדיניות הסדרי טיעון, ענישה, זכויות נפגעי עבירה). בשני מקרים, מציעה הטיוטה, תתאפשר בדיקת סוגיות פרטניות או תלונות אישיות: במקום שבו, אגב הביקורת המערכתית, נתגלה אירוע אשר לדעת העומד בראשה יש מקום למצות את בירורו; או כאשר היועמ"ש או פרקליט המדינה יבקשו לברר אירועים או תלונות ספציפיים, במקרים המצדיקים מינוי גורם חיצוני לבדיקתם. למשל כאשר בהחלטה שיפוטית או בפסק דין מתח בית המשפט ביקורת על דרך התנהלות של פרקליט או תובע.

היחידה לא תבדוק עניינים התלויים ועומדים בפני בית המשפט, אולם לא תהיה מניעה לעשות כן אם יראו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או ראש התביעה המשטרתית מקום לכך בנסיבות העניין. בכל מקרה, החלטות של היועץ המשפטי לממשלה עצמו לא יעמדו לביקורתה. וינשטיין העדיף מודל זה על פני המודל הצר שבו תמך פרקליט המדינה משה לדור, ולפיו הביקורת תורחב אך תיוותר במסגרת מבקר המדינה.

לינדנשטראוס. לא היה שותף בגיבוש ההמלצות צילום: אלכס קולומויסקי

המבקר מיכה לינדנשטראוס שנכח בדיון קבל על כך שמשרדו לא היה שותף בגיבוש ההמלצות: "נסעתם עד לונדון כדי לבדוק, ורק בנו לא התייעצו. במצב הזה לא נותר לי אלא לתמוך במודל הרחבת הביקורת במסגרת משרד מבקר המדינה".

פרקליט המדינה משה לדור חזר שוב על תרעומתו הרגילה - מה בדיוק רוצים לבדוק - ונקטע בידי בר־און: "אנחנו כבר מעבר לזה. אתה רוצה להחזיר אותנו שלוש שנים אחורה?". ה"שלוש שנים" האלה שימשו בסיס לעקיצה מרירה כלפי שר המשפטים יעקב נאמן, אשר התגאה בדיון בכך שנושא שהעלה אז על סדר היום הציבורי הגיע לדיון אמיתי בוועדה. בר־און השיב: "היינו מצפים לכך ששר ידאג לכך שהמשרד שעליו הוא מופקד יעמוד במטלות שהשר מציג לו תוך פחות משלוש שנים...".

יו"ר ארגון הפרקליטים עו"ד בועז גולדברג הציג את קשיי השטח הצפויים לפרקליטים: "באף מדינה דמוקרטית אין את היצור ההרסני הזה. כך נכניס לחדר הנקי שלנו שיקולים נוספים. למשל מתלונן סדרתי שאף פרקליט לא ירצה להתעסק איתו, כי הוא ממלא את התיק האישי שלו בתלונות אינסוף שיכבידו על קידומו. או בתיק מתוקשר, הפרקליט יסתכל ימינה ושמאלה ויגיד שאולי לא כדאי להתעסק איתו. בשנה שעברה הפרקליטות טיפלה ב־23 אלף תיקים פליליים. תראו לי את התלונות. אתם מקריבים את המערכת על כמה תיקים שעשו רעש בתקשורת".

פרופ' מרדכי קרמניצר בירך על המודל המוצע והציע להרחיבו לטיפול ישיר של תלונות מטעם הציבור. בראש הגוף, אמר קרמניצר, "צריך להעמיד מי שבא ממערכת השפיטה. זה יועיל לאמון הציבור. יש חשש שאנשים שבאו מתוך המערכת לא יהיו נקיים כמו פלס".

רוני בר־און סיכם את הדיון: "מה שהנחתם בפנינו איננו כלי עבודה. הצגה רעיונית בלבד, ורבות השאלות שעליהן לא קיבלנו תשובה. אני רוצה כלי עבודה - מי מתלונן, מי מטפל, מי מבצע. אני רוצה לדעת מתי תניחו בפנינו דו"ח שיאפשר לדעת בדיוק איך המנגנון עובד. אחרי 48 שעות נקיים דיון והח"כים יחליטו. אני מזכיר לכם שהם זכאים לקדם את הצעות החוק הפרטיות שלהם. את ניסיונות הפשרה שלי אני מתחיל למצות...". בר־און נעל את הדיון וקבע המשך למחצית מרץ.