יוג'ין קנדל: "כשאנחנו עשירים אנחנו מתחילים לשאול שאלות על איכות האוויר"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה התייחס בוועידה לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה ליוזמת המדד הסביבתי
13:5628.02.12
"אנחנו מנסים להוביל כבר שנה וחצי הליך של תכנון אסטרטגי בממשלה. לתהליך כזה יש יתרונות מאוד ברורים בתיאום בין גופי הממשלה והשוק, אבל כדי שהוא יצליח צריך גם לקבוע מטרות ואז נשאלת השאלה מה המדד שלנו" כך אמר היום (ג') יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה, בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה.
לדבריו של קנדל "היוזמה של המשרד להגנת הסביבה ביחס למדד הסביבתי מתחברת לנושא הזה, כי יעדים ומדדים הם חלק אינטגרלי של התהליך. הממשלה צריכה להוביל תהליך, לקחת את המדדים ולנווט מדיניות שתוכל להשיג את המדדים האלה".
עוד אמר קנדל כי המדד העיקרי שבו משתמשים היום הוא התמ"ג: "זה מדד שיש לו קורלציה לנושאים אחרים, כמו אבטלה, כשהמדד הזה יורד אנשים מפסיקים לשים לכל דבר אחר כי אין להם עבודה ופרנסה, ולכן נושאים אחרים הופכים לזניחים כי עיקר העיסוק הוא בהישרדות. המדד הזה מתואם גם עם מדדים אחרים כמו חינוך, בריאות ואיכות סביבה. כשאנחנו עניים אנחנו דואגים פחות לאסתטיקה לתרבות, כשאנחנו עשירים יותר אנחנו מתחילים לשאול שאלות כמו מהי איכות האוויר שאנחנו נושמים".
"זה מדד שמאפשר השוואה לאורך זמן בין מדינות ובינך לבין עצמך, אבל זה לא המדד היחידי, יש מדדים כמו אינפלציה ולפעמים המדדים נוגדים אחד את השני". קנדל הוסיף כי "ישנם גם דברים שהמדד הזה לא מודד, למשל אושר ועושר".
קנדל הסביר את נחיצותם של מדדים: "יש להם חשיבות בקביעת מדיניות. הממשלה יכולה להגיד שהיעד שלה הוא שהאזרחים יהיו מאושרים, אבל אפילו את זה צריך איך שהוא למדוד".
קנדל הסביר כי "ריבוי מדדים יכול גם לגרום לבעיות, למשל איך מחברים בין כל המדדים שיש בשוק לבין מטרות המדיניות. לפעמים מרוב שיש הרבה עצים אנחנו לא רואים את היער. אחד הפתרונות הוא יצירת מדד מצרפי".
