קבורת חמור של התכנון בישראל

בשבוע שעבר החלה ההצבעה על חוק התכנון והבנייה, או בשמו הידוע בציבור "רפורמת המרפסות". כל העוסקים בתחום תמימי דעים כי לא זו בלבד שהחוק לא יפתור את הבעיות הקיימות בשוק הנדל"ן ולא יביא להאצת הבנייה, אלא שהוא רק יערים בירוקרטיה נוספת ויגרום לנזק חברתי וסביבתי מובהק.

בעיית

אם תיפתר בעיית התקציב, רגע לפני ש"המהפכה" מגיעה לכל בית בישראל, הנה כמה דוגמאות להשלכות שלה. החוק לא מקצועי - הוא פוגע במנגנוני התכנון הקיימים ומאפשר מאות מינויים בידי שר הפנים שיזכה לסמכויות מרחיקות לכת. במקרה של שר הפנים הנוכחי, הציבור החרדי ייצא אולי נשכר מהחלטותיו, אבל מה עם הציבור שיש לו כושר השתכרות?

החוק גם לא דמוקרטי מכיוון שהוא יוצר מסלול מזורז ל"תוכניות מקומיות בסמכות ועדה מחוזית" ואלו יידונו ללא זכות ערר. הוועדות המקומיות, ברובן הגדול, ימצאו את עצמן משוללות סמכויות, והפער בין רשויות מבוססות לבין רשויות דלות אמצעים יגבר. במעט הוועדות המקומיות שכן יקבלו הסמכה לפעול, יכהנו לצד נבחרי הציבור גם נציגים מטעמו של השר שיפרו את האיזון בהצבעות. את התנגדות הציבור ישמע "חוקר", כך שזכות הציבור להתנגד תצומצם ובעיקר יסבלו מכך אנשים פרטיים וקבוצות מוחלשות. החוק גם אנטי־סביבתי ומבטל את הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). כך נזכה לפרבור ולכרסום בשטחים חקלאיים ופתוחים גם במקומות שאינם צמודים לאזורים מפותחים. החוק הוא אנטי־חברתי כי הוא ייקר את מחירי הדיור ולא ייתן שום מענה לקריאה הבסיסית לקורת גג במחיר שפוי. יתר על כן, דווקא הסרבול והחדשנות המיותרת עתידים לייקר את הליכי התכנון ובהכרח גם את מחירי הדיור.

מערכת התכנון בישראל סובלת בעיקר מתקצוב נמוך. בהוראת שר הפנים, אותו מהנדס רישוי שצריך לאשר את המרפסת מרוויח משכורת של כ־5,500 שקל לחודש, מה שלא תורם לתפוקת העבודה שלו ומעודד לקיחת שלמונים. טוב יעשו חברי הכנסת אם ייקחו את מאות המיליונים המתוכננים להיות מושקעים בבניית תשתית התכנון החדשה של מדינת ישראל, ויפנו אותם לשיפור מערכת התכנון הקיימת; לתוספת כוח אדם מקצועי בשכר ראוי; ולתוספת משאבים (כמו מחשוב מערך התכנון) - כדי לקדם את החקיקה שכבר הושלמה. לצערי, בית הנבחרים שלנו יודע לחוקק, אבל לא מקפיד לקיים ולתקצב את החקיקה שלו. "רפורמת המרפסות" במתכונתה הנוכחית עתידה לפרנס רק את בתי המשפט ואת עורכי הדין, ולהוות קבורת חמור של הליכי התכנון בישראל.

הכותבת היא סגנית ראש עיריית ת"א וסגנית יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה בעיר