האם נחוצה לנו דיאטת מידע?
ולמה עדיף "לאכול" את העובדות לאט יותר
10:2511.04.12
אנחנו הולכים ומשמינים, ולא רק מפחמימות ושומן אלא גם ממידע. מטקסטים, אימיילים, סרטונים וציוצים שאנחנו שואבים בכפייתיות ומכל הבא ליד. וכמו באכילה לא מרוסנת, גם הזלילה הזאת מזיקה.
ההשוואה אינה רק לשם הציוריות או ההמחשה. הבעיות הללו באמת דומות. לדוגמה, בסיבה המרכזית
דבר דומה קורה בצריכת המידע. כך טוען קליי ג'ונסון, בספרו החדש "Information Diet" שהתפרסם באחרונה בארצות הברית. גם מחירי המידע, אחסונו, שכפולו והפצתו ירדו כמעט לאפס. וכמו במזון גם במידע, רוב התוצרים המודרניים הם מתועשים, סינתטיים ולא בריאים, "ג'אנק פוד" של מידע, שנוצר רק לשם התכלית של להימכר כמה שיותר ולשאוב כמה שיותר תשומת לב. צריכה מוגזמת מהמידע הזה, שהוא לרוב מבדר, קופצני וסנסציוני, עלולה להיות הרת אסון. גם מבחינת הבלבול או צרות האופקים שיהיו נחלתו של מי שיסתמך על המידע, וגם מבחינת התוצאה החברתית.
תושבי העולם המערבי מבלים יותר מ־11 שעות ביום בצריכת מידע: טלוויזיה, ספרים, עיתונים, מוזיקה ואינטרנט. עבור רובנו צריכת המידע היא מרכיב מרכזי ביום העבודה. כמו המותניים שיכולים להתרחב עוד ועוד כך גם המוח יכול לסבול עוד ועוד מידע, ואין לו קיבולת סופית שמעבר לה הוא עולה על גדותיו. אבל בעוד שאצל אנשים שאוכלים יותר מדי מגיע לפעמים התקף הלב, את הנזקים שעודף המידע הירוד גורם לריכוז, למצב הרוח ולבהירות החשיבה ועומקה קשה לאמוד, וקשה להבחין באותות האזהרה.
ג'ונסון ממליץ לא לחכות לאפיון פתולוגי של הבעיות שהיצף המידע גורם, אלא להתחיל "לאכול נכון", להתמקד באיכות המידע שמגיע אלינו, להבין מי ייצר עבורנו את הפיתויים ומה האינטרס שלו, ולבחור למה להיחשף תוך הפעלת כוח רצון, רגולציה עצמית ותהליך שכנוע שיעזור לנו להיגמל מהרכיבים המתוקים, אבל הפחות בריאים.
בספרו ובאתר שמלווה אותו (informationdiet.com), שמעוצבים כמו תווית רכיבים, הוא מנפיק סדרת עצות שמזכירות דיאטה לירידה במשקל. כמה מהן הן המלצות קונקרטיות לבחירת מקורות לשאוב מהם חדשות ומידע — ג'ונסון לדוגמה ממליץ להשקיע זמן בקריאת נתונים מקוריים, חפירה בהם והבנתם, במקום לקבל תמציות ושורות תחתונות מ"מדורות שבט" פופולריות. מוחנו תאב למידע מחניף, שמספר לנו את מה שאנחנו מצפים לשמוע. עלינו לשלול את המידע המעובד והארוז הזה, לחזור אל המקורות הטריים ולבשלם בבישול ארוך, או, לחלופין, להקפיד ב"קריאת התווית" ולהבין מה אנחנו מכניסים לתוכנו ומי ארז זאת כך.
בנוסף הוא ממליץ לכל אדם ללמוד ולאמץ טכניקות לניהול זמן, לא רק לשם העלאת פריון העבודה אלא כדי לא לטבוע בים פיתויי המידע ולהתרגל להבחין בין עיקר לטפל.
מדי חודש יוצאים בארצות הברית יותר מ־600 כותרי דיאטה חדשים. כאילו קיים מתאם בין שיעור השמנים באוכלוסייה לתפוצת ההצעות לפתור את בעיותיהם. אבל אולי מספר הדיאטה הייחודי הזה עולה לראשונה השאלה אם ייתכן שדווקא מבול המידע הוא שמסמא את עינינו ומונע מאיתנו לראות את מקור הבעיה.
