ספרד - העתיד לא נראה ורוד
וגם: רקע של כנות נדירה אצל חבר בפדרל ריזרב
ספרד תופסת את הכותרות שוב בחודש האחרון, כאשר ניתן לראות הרעה משמעותית בימים האחרונים, הן ברמת התשואות והן במישור ה-CDS.
אני מדלג בשלב זה על עצם העובדה ששוב ניסיון לייצר תרופה מוניטארית לבעיה מבנית נכשל (ראו LTRO). יהיו שיאמרו כי הדבר קנה לנו קצת זמן ומנע קריסה
1. הבנקים הספרדיים מחזיקים יותר נכסים בעייתיים מאשר נכסים לא בעייתיים – על פי הנתונים של משרד הכלכלה הספרדי, מתוך סך של 323 מיליארד יורו של נכסים הקשורים ל"קבלנים" - כ-175 מיליארד יורו נחשבים לבעייתיים על ידי הממשלה הספרדית.
2. מחירי הבתים בספרד ממשיכים ליפול כהמשך לתיקון של בועת הנדל"ן האדירה שהייתה שם. המחירים ירדו כבר ב-25% וההערכות של אנליסטים מדברות על ירידה של עוד 15%-35% בשנים הקרובות.
3. אם לא מספיקות הצרות הפנימיות של ספרד, אזי הבנקים הספרדים גם חשופים באופן מהותי לפורטוגל, שגם היא לא נמצאת במצב משביע רצון בלשון המעטה. ההערכות מדברות על חשיפה של 79 מיליארד יורו.
4. כלכלת ספרד צפויה להתכווץ ב-2012 ב-1.7% .
5. הבנקים הספרדיים יהיו חייבים הון נוסף – זה נאמר אפילו על ידי נגיד הבנק המרכזי של ספרד.
6. ספרד העבירה לאחרונה את תכנית הצנע הקשה ביותר מאז שהפכה לדמוקרטיה לפני 30 שנה. מדובר על קיצוץ תקציבי עמוק, הקפאת שכר גורפת למגזר הציבורי. מהלך זה אולי בכיוון הנכון לדעת גרמניה, אך לא בטוח שהוא מתאים למדינה שנמצאת גם כך במצב כלכלי רעוע ויביא לתמיכת הציבור בהמשך תהליך ההבראה.
7. כתוצאה ממהלך הצנע והמיתון מתקשה המדינה להתיישר על פי כללי התקציב של האיחוד האירופאי – בכל פעם נקבע יעד גרעון שמתקשים לעמוד בו.
8. בקרב צעירים עד גיל 25 עומד שיעור האבטלה על כ-50%.
9. ספרד אינה מדינה הומוגנית וחלק מהקיצוצים נדרשים מממשלות מקומיות בעלות זהות ואינטרסים שונים. ממשלת קטלוניה למשל סירבה לעמוד ביעדים של הממשלה המרכזית ואף בפועל יצרה גרעון גדול יותר.
10. התשואות חזרו לנסוק והאג"ח ל-10 שנים סיפקו למשקיעים תשואה לפדיון של כ-6%. זו התשואה בה ביקשו מדינות כמו פורטוגל ויוון סיוע של קרן המטבע והאיחוד האירופי.
רגע של כנות
ברגע של כנות טהורה, אותה לא ניתן למצוא לרוב בשנים האחרונות אצל חברי הפד, נשאל ריצ'ארד פישר, נשיא הבנק הפדראלי של דאלאס, שאלות קשות. פישר נאם באוניברסיטת אוקלוהומה במסגרת כנס שכותרתו "ביקורת קשה על הקונגרס". גולת הכותרת של הכינוס נסבה סביב האשמת הפוליטיקאים האמריקאים בכך שהם נכשלים בביצוע תפקידם.
אם לא הולכים רחוק מדי, רק שנה אחורה, אפשר למצוא דוגמאות רבות ומבישות לאוזלת ידו של הקונגרס האמריקאי. הדוגמה הבולטת ביותר היא המאבק שניטש בשנה שעברה בין הרפובליקנים לדמוקרטים סביב סוגיית העלאת תקרת החוב.
פישר אמר באותו נאום שלדעתו "לא ניתן להמשיך במדיניות בה נקט הבנק המרכזי עד כה, פישר התכוון בעיקר לשתי התוכניות להרחבה כמותית שהנהיג הבנק המרכזי בארה"ב מאז פרוץ המשבר של 2008-2007. נגיד הבנק הפדראלי של דאלאס, חושב שיש להפסיק את המדיניות הנוכחית. הפדרל ריזרב, משמש בשלוש השנים האחרונות כמעין סוכן של הממשל האמריקאי והשווקים כשהוא מנסה לשרת את האינטרסים של שניהם ולרקוד על שתי החתונות: רוכש אג"ח ממשלתי, ובאותה נשימה מפחית את עלויות המימון של החברות.
פישר אמר כי אם הבנק המרכזי ימשיך להדפיס כסף למימון החוב (monetize the debt), או ימשיך לחלץ את כל אותם אלו שצוברים חובות באמצעות יצירת אינפלציה ופיחות המטבע (debasing), הרי שהבנק המרכזי נכשל בתפקידו". זהו ממש רגע של כנות שלא שומעים כל יום מצד בכירי הבנק המרכזי בארה"ב.
