הכתובת למחאה והכתובת לתיקון היא אחת: השלטון
מי שרוצה לחולל שינוי חייב לפעול במגרשים הפוליטיים. דברים של מו"ל כלכליסט בוועידה לעסקים קטנים ובינוניים
בחורף, כמו הדובים, המחאה נרדמה, העייפות ניצחה, אבל בימים האלה, נראה שהאנשים שתמכו במחאה מתחילים שוב להתעורר ולשאול: האם אנחנו מרוצים?
האם אנחנו מרוצים מהמצב הכלכלי? הפרמטרים של המקרו לא רעים בכלל, בוודאי לא רעים בהשוואה לנתונים של אירופה. צמיחה של שלושה אחוז לפי התחזית האחרונה, הכנסה לנפש 30,000 דולר סבירה מאד. האבטלה, גם אחרי שתקננו אותה לפי דרישות ה-OECD, נמוכה מזו של אירופה וארצות הברית.
ובכל זאת, אפשר לשמוע בקלות את חוסר שביעות הרצון של הצעירים שלא מצליחים לקיים את עצמם, ובטח לא למצוא דירה סבירה במקומות שבהם הם גדלו והתבגרו. ואפשר לשמוע בקלות את המרירות של האנשים שמנסים להתפרנס בכבוד מהעסק שלהם, או ממקום העבודה שלהם, ולא גומרים את החודש, ולא עומדים בלחצים.
האם אנחנו מרוצים מאיכות הממשל? איכות ההנהגה? איכות הבירוקרטיה? השידוך האחרון של מופז ונתניהו דחה את הבחירות, אבל לא פתר לנו את הבעיות המוכרות. לא הגדיל את השוויון בנטל, לא הקטין את הפערים, לא צימק את הבירוקרטיה, לא עשה צדק חברתי או כלכלי. כל ישראלי, בלי קשר לעמדתו הפוליטית, מבין שהחיים של מופז ונתניהו אולי נעשו קלים יותר לזמן מה, אבל החיים בישראל לא השתנו.
אני חייב לחזור ולשאול למה אתם מקבלים בהכנעה את הטרטורים וההתעללויות. למה אתם מאפשר לקבוצות קטנות וסחטניות של אינטרסנטים, קרובים לצלחת, ועסקנים מגזריים, להשתלט על הקופה הציבורית? למה אתם שותקים ומשותקים? למה אתם לא משתמשים בכוח של מאות אלפי מצביעים, ויוצרים כוח פוליטי שידאג לזכויות הצודקות שלכם? לעסקים שלכם?
השינוי, התיקון, אולי היה צריך להתחיל ברחובות ובכיכרות, אבל המקום שבו אפשר לחולל שינוי דרמטי בסדר היום ובסדר העדיפויות הלאומי, הוא בפוליטיקה. מי שרוצה לחולל שינוי אמיתי במדינה צריך לפעול במגרשים הפוליטיים. הכתובת למחאה והכתובת לשינוי היא אחת: השלטון. הכנסת והממשלה. הגיע הזמן שתוכלו לנהל עסקים במדינה מפותחת עם חוקי משחק ברורים ונקיים, עם רישוי ומיסוי מובנים. הגיע הזמן שתוכלו לנהל את העסקים בסביבה תומכת של מערכות שלטון הוגנות. הגיע הזמן לצדק כלכלי וחברתי לאנשים שמחזיקים על הכתפיים שלהם את הכלכלה הישראלית.
