נאמן: "אני לא הייתי עובר את בחינות הלשכה"
השר יעקב נאמן תקף בכנס השנתי של עורכי הדין באילת את מוקד הבחינה של לשכת עורכי הדין וציין כי תקופת ההתמחות של עורכי הדין לא תוארך. בדיון בנושא הריכוזיות טען שלמה אליהו כי הוא קורבן תקשורתי: "אני לא יודע במה פשעתי"
שר המשפטים יעקב נאמן חשף אתמול טפח ממסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף שעוסקת בבחינות ההסמכה לעורכי הדין: "יש לבטל את הבחינה בעל פה. היא איננה שוויונית דייה, היא פרי התרשמות סובייקטיבית של הרכבים שונים שבוחרים שאלות שונות". נאמן, שנאם אתמול בכנס לשכת עורכי הדין באילת, הדגיש שמוקד הבחינה צריך לעבור משינון מועדי הגשת כתבי טענות לבחינת יכולת הניתוח וההבנה המשפטיים של הנבחן והוסיף: "אני לא הייתי עובר את בחינת ההסמכה האחרונה של הלשכה".
השר הדגיש עם זאת את החובה לחזק את הפיקוח על המאמנים: "שמענו שיש מתמחים שמועסקים בעבודות פקידות, ניקיון ושירותים. וחמור מזה - סטודנטים העידו שהם משלמים למאמנים. לדעתי, זו עבירה אתית, אבל מי הועמד לדין? נמנה נציב שיברר תלונות של מתמחים או מאמנים שיראו עצמם נפגעים וננקוט צעדים בהתאם". נאמן הוסיף כי הוא בעד הארכת תקופת ההתמחות בשנתיים, אך הדבר לא ריאלי. "כיום קשה להאריך מעבר לשנה בגלל המציאות החברתית־כלכלית. זה יגרום להקטנת מספר המאמנים בכמעט חצי ממה שקיים היום. לזה צריך למצוא פתרון - אולי הגדלת מספר המתמחים שמאמן יכול לאמן", אמר נאמן.
מימין: דורון ברזילי, ;אשר גרוניס, יעקב נאמן, יהודה וינשטיין ויוחנן דנינו לשכת עוה"ד, שמארגנת את הכנס, מיהרה להגיב לדברים: "הופתענו מעמדת השר. הצפת מקצוע עריכת הדין, ושמירה על איכותו ומקצועיותו מחייבות את הארכת תקופת ההתמחות. ההצעה זכתה לתמיכה גורפת. מדובר בצורך מחויב המציאות, ואנו נפעל בכל כוחנו כדי שמסקנות ועדת רוטקופף אכן יכללו המלצה להאריך את תקופת ההתמחות".
"פיזור הדיונים הוא רעה חולה"
עם סיום דברי נאמן עלה לנאום נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס, שזו היתה הופעת בכורה שלו בכנס הלשכה. גרוניס התמקד בהתייעלות המערכת השיפוטית וגילה שמחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט שוקדת על מחקר שיענה על שאלת השאלות: בכמה תיקים מסוגל שופט לטפל. "נוכל לקבוע מהו התקן הנכון של מספר השופטים. נוכל לווסת את העומסים בין בתי המשפט ובין השופטים". באשר להתייעלות שכבר מיושמת ציין גרוניס את קיצור חיי תיק פשע חמור בגלל שמיעה רציפה של התיק לעומת "פיזור הדיונים שהוא רעה חולה".
שר האוצר יובל שטייניץ הציג את מסקנות ועדת הריכוזיות כפסגת הישגי הממשלה: "הוועדה נועדה לפתור את בעיית הכוח המרוכז שפוגע בתחרות. אסור שהתחרות תביא לפרדוקס בכך שהיא מבטלת את עצמה". ההמלצות, שבקרוב יתגבשו לחוק, מתמקדות בשני נושאים: פירוק הפירמידות והפרדת הנכסים הריאליים מהפיננסיים. "הכל בשירות היעדים המרכזיים שלנו שהם צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה", סיכם שטייניץ.
עו"ד דליה טל, ממשרד קנטור טל אלחנני, חלקה על השר: "איך שטייניץ קופץ ממסקנות ועדת הריכוזיות ליעדים שהציב - עלייה בצמיחה וירידה באבטלה? איך הוא יתרום לכך כש־30 חברות ייזרקו לשוק אחרי חיסול השכבה השלישית של הפירמידות ולא יהיה מי שיקנה כי לא יהיה מזומן? איך זה יעזור לצמיחה?".
הדיון על ריכוזיות התנקז, בסופו של דבר, לוויכוח הנצחי על יחסי הון־שלטון. עו"ד אליעד שרגא, מצד אחד, ניסה להוכיח במספרים כיצד המשק הישראלי נתון בידיהם של מעטים. עו"ד רם כספי מנגד טען שבלי אותם מעטים אין ולא יהיה משק. ח"כ כרמל שאמה הכהן טען כי חברי הכנסת לא מושפעים מהלוביסטים. "כוחם של בעלי ההון בכנסת שואף לאפס", אמר חה"כ והוסיף, "ככל שיש יותר לוביסטים נגד חוק, כך גדלים סיכוייו לעבור". עם זאת גילה שאמה הכהן ממי חברי הכנסת כן מושפעים, "מעוצמה פוליטית ותקשורתית. בנמלים ובחברת החשמל לא מתקדם כלום בגלל העוצמות הפוליטיות של הוועדים. כשהתקשורת מעוניינת לקדם משהו - היא מצליחה".
יהודה וינשטיין ויעקב נאמן בכנס באילת צילום: יוסי זמיר באותו הדיון הציג שלמה אליהו את עצמו כקורבן תקשורת: "אני הבן אדם היחיד שחי וימות במדינה הזו כגוף מפוקח עם רגולטור ומס הכנסה, ואני לא מבין למה לוקחים וצולבים אותי כל יום בסיסמה אחרת. אני לא יודע במה פשעתי". לשאלת המנחה אילנה דיין האם ויתר על החלום להיות בעל השליטה בבנק לאומי השיב: "לצערי הרב, בנק ישראל רוצה להשאיר את הבנק תחת ניהולו וחסותו. אנחנו פשוט מגרשים מכאן יזמים וכל מי שיש לו כסף ורוצה להשקיע".
"הבעיה האמיתית היא מדיניות האשראי והמינוף, בעיה שנוצרה עם מסקנות ועדת בכר", אמרה טל ותהתה, "למה לא הטילו על המוסדיים מגבלות לרכישת אג"ח? עכשיו כשגילו את הבעיה, עשו את זה בתוך דקה".
מזוז מבקר את התיקון לחוק העונשין
בפאנל בנושא הבניית שיקול הדעת בענישה שהתקיים אף הוא אתמול העביר היועמ"ש לשעבר מני מזוז ביקורת חריפה על התיקון שנועד להסדיר את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. "התיקון החדש ירבה סירבול וערעורים ולא ישיג את המטרה של אחידות בענישה".
מזוז הדגים את בעיית האחידות: "נעשה מחקר על רמת הענישה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות תוך נהיגה ברכב. נמצא שהפער בענישה היה בלתי נסבל - בירושלים מעל 20 חודשים, בעכו ארבעה וחצי בתל אביב - 13 חודשים". משרד המשפטים ישב על המדוכה כדי לגבש תיקון שיקדם אחידות, אלא שהכנסת עיקרה וניטרלה את ההצעה. מזוז סיפר על הרעיון המקורי לתיקון החקיקה: "החוק יקבע עקרונות ענישה ויציע עונש מוצא שיחליף את עונש המקסימום שקיים כיום ואינו רלבנטי. עונש המוצא הוא העונש שהמחוקק מציע והשופט יוכל להקל או להחמיר מנימוקים שיפרט". בתהליך החקיקה, בעיקר ביוזמת הסניגורים שחששו שעונשי המוצא יגרמו להחמרה נפל הרעיון והוחלף ב"מתחם העונש ההולם". "המכאניזם החדש לא ייתן מענה לבעיה. אם כל שופט קובע לעצמו את המתחם, לא עשינו כלום".
השופטת בדימוס עדנה קפלן־הגלר חיזקה אותו בלשונה הציורית: "פיספוס אחד גדול. דחליל שאין עליו בגדים ראויים שיבריח את עורכי הדין. אם צריך לקרוא חוק כמה פעמים והוא לא ברור, הוא חוק לא טוב".
