בדיקת "כלכליסט": התרגילים שיותירו אלפי בני 4-3 מחוץ לחינוך חינם
במשרד החינוך מתגאים בכך שכבר בשנת הלימודים הקרובה 85% מקרב בני 3–4 בישראל ילמדו בחינם. אלא שמתברר שכדי להגיע אל הנתון המרשים הזה, עיריות רבות נאלצו לעגל פינות, לשנות כללים ולהותיר בפועל ילדים רבים מחוץ למעגל לימודי החינם
רגע האמת של יישום חוק חינוך החינם מגיל 3 מתקרב. בשבועות הקרובים יקבלו הורים לבני ובנות 3–4 ברחבי ארץ הודעה רשמית אם ילדיהם יקבלו חינוך חינם בשנת הלימודים הבאה. משרד החינוך מתגאה בעובדה שכ־85% מהילדים בגילים אלה יזכו ללמוד בחינם כבר בשנה הקרובה, אולם בדיקת "כלכליסט" מגלה כי הנתונים לא משקפים את התמונה המלאה. מאות רבות של ילדים יישארו בספטמבר מחוץ למעגל חינוך החינם רק בשל מהלכים מפתיעים ולא שגרתיים של העיריות.
על פי הנחיות משרד החינוך על הרשויות המקומיות להעניק עדיפות לילדים הגדולים יותר בעת בחירת המתקבלים לגנים העירוניים. עם זאת, הנחיה זו לא הספיקה לחלק מהרשויות, שהחליטו לבנות סדר עדיפויות משל עצמן. ראשית, ניתנה קודם כל העדפה לבני 4, כשרוב הילדים בשנתון זה ייקלטו בגנים העירוניים. בכל הנוגע לגילי 3, הסיפור נעשה בעייתי ומורכב יותר - כשחלק מהרשויות החליטו לחתוך את שנתון זה. על פי רוב, בשנתון זה נכללים ילדים שנולדו עד 17 בדצמבר 2009. אלא שבחולון, למשל, החליטו להעניק חינוך חינם רק לילדים שנולדו לפני 1 בספטמבר 2009, וכך החסירו בפועל 800 ילדים מהשנתון, שבערים אחרות ייתכן שהיו נהנים כבר בשנה הקרובה מלימודים בחינם.
בנתניה הרחיקו לכת כשלקחו את מודל תאריך הלידה, ושכללו אותו באמצעות פרמטר של מצב סוציו־אקונומי. כך, ההגבלה לילדים שנולדו אחרי ספטמבר 2009 חלה רק על תושבי השכונות המבוססות בעיר - עיר ימים, רמת פולג, נווה עוז, קריית השרון, מרכז וצפון העיר. בכפר סבא, לעומת זאת, ילידי אוקטובר־דצמבר היו יכולים להירשם לרשימת המתנה בלבד, ואילו בחדרה מעניקים גם כן עדיפות למצב סוציו־אקונומי בבואם לבחון את גיל הילד. המשמעות הכוללת של כל הצעדים האלה היא השארתם של מאות ילדים בגני ילדים פרטיים, שבהם הלימודים רחוקים מלהיות בחינם.
גן ילדים צילום: אפי שריר לא יכולים לערער
למרות זאת, נכון לעתה נדמה שהיערכותן של הרשויות המקומיות ליישום חוק חינוך חינם לבני 3–4 מפתיעה לטובה. רק בינואר השנה אישרה הממשלה כי החל משנת הלימודים התשע"ג תספק המדינה חינוך חינם לילדים בגילי 3–4 שילמדו בגני ילדים ציבוריים. יעד התוכנית עומד על קליטת 100% מהילדים בתוך שלוש שנים, ללא הצבת יעדי ביניים לקליטה של הילדים. המשמעות היא שהורים שילדיהם לא יתקבלו השנה לגן עירוני, אינם זכאים בפועל לערער על כך.
כבר עם קבלת ההחלטה שר החינוך גדעון סער אמר כי בשנה הקרובה לא ניתן יהיה לתת מענה מלא ל־100% מהילדים. כאמור, על פי ההערכות במשרד החינוך כבר בספטמבר הקרוב - שנתיים לפני מועד היישום המלא של חינוך החינם - הגיע שיעור הקבלה ל־85%. הערכות של גורמים אחרים הן נמוכות יותר - אך עדיין מרשימות ביחס לנקודת הזמן הנוכחית.
אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות בארץ, גוף מקצועי המעניק שירותי ייעוץ למרכז השלטון המקומי בכפוף להסתדרות המורים, מדבר על קליטה של 80% מהשנתון בממוצע, ועל שיעור של 60% בערים הגדולות. עם זאת, הוא מדגיש כי "בכל מקרה מדובר בתוצאה מפתיעה ומעולה, ויש לפרגן למשרד החינוך ולרשויות". לעומת זאת, גורמים במשרד האוצר הביעו ספקנות בנוגע לנתונים המרשימים, וטוענים כי אם היו בוחנים את מצבם של הילדים שבשנה החולפת ישבו בבית או היו בגנים פרטיים, המצב היה פחות טוב.
לצורך יישום חינוך החינם הפנתה הממשלה 1.3 מיליארד שקל כבר השנה. עם החלטת הממשלה בינואר קיבלו הרשויות מזומנים להרשאות לצורך חתימת חוזים עם הקבלנים לבניית גנים חדשים, והוסכם כי שאר הכסף עובר לפי אבני דרך, לפי קצב התקדמות הבנייה. ביום שלישי האחרון, למשל, העביר משרד האוצר 350 מיליון שקל בוועדת הכספים לטובת התקדמות הבנייה.
בעיית המבנים הגדולה
קמינסקי מודה כי רוב גני הילדים לא ייפתחו בסוף אוגוסט בתוך מבניהם החדשים. לדבריו, "מעט מאד מהמבנים יהיו מוכנים בזמן, כי אי אפשר לבנות כל כך הרבה גנים חדשים בחצי שנה, אבל נמצא מקומות אלטרנטיביים". על פי ההערכות, 50% מגני הילדים שייחנכו בשנת הלימודים הבאה יפעלו תחילה במבנים זמניים, כגון מועדוני נוער ומתנ"סים. בירושלים, למשל, אף ייפתחו גנים בתוך בתי ספר שבהם יש חלל פנוי בעקבות הירידה במספר התלמידים. קמינסקי צופה כי בתוך חודשיים בעיית המבנים תיפתר, כך שאחרי החגים יוכלו הילדים ללמוד במבנים המיועדים.
בעיריית גבעתיים - שבה מתגאים בקליטת 92% מבני ובנות ה־3 - ייפתחו גנים במבנים זמניים לפחות בחודשיים הראשונים, ואילו בהרצליה רק שניים מתוך 12 הגנים שבבנייה יהיו מוכנים בזמן. "הרצליה היא דוגמה קלאסית לעיר שאינה מעוניינת לפתוח מקומות אלטרנטיביים, אלא רק גנים משופצים ולכן החליטה לפתוח את שנת הלימודים באוקטובר", אומר קמינסקי. העירייה כבר הודיעה להורים כי השנה תחל לאחר החגים, אף שנשקלת עדיין אפשרות לפתוח אותה במועד הרגיל במבנים אלטרנטיביים.
"ככל שהעיר גדולה יותר אפשר יהיה לקלוט פחות ילדים בשנה הקרובה. חיפה או תל אביב לא יוכלו לקלוט 60 כיתות גן עד תחילת השנה, וזה לא באשמת העירייה, היא פשוט לא קוסמת. ברשות מקומית קטנה שבה 6,000 ילדים בגילי 3–4 זה פשוט יותר, כי זה אומר להוסיף שמונה גנים בלבד", מסביר קמינסקי. "להקים 60 גנים בו־זמנית זה סחרור בירוקרטי של יועצים ושל מהנדסים, וזה לא ניתן לביצוע".
בחיפה 497 ילדים מתוך אלו שהגישו בקשה קיבלו תשובה שלילית - רובם מהשכונות המבוססות בעיר שבהן חיים זוגות צעירים רבים ובהתאמה יש יותר ילדים בגיל הרך. העירייה שצריכה לבנות 66 גנים חדשים הספיקה לבנות רק 22 מתוכם לשנה הקרובה.
בערים הקטנות הסיפור נדמה כפשוט יותר. כך, בראש העין בונים כעת שבעה גנים חדשים, מה שמביא לכך שבשנה הקרובה רק 16 ילדים לא ייקלטו - 1% מכלל הילדים בגילי 3–4. בשכנה הגדולה פתח תקווה, לעומת זאת, ל־400 ילדים במרכז העיר לבדו אין מקום בגן עירוני לשנה הבאה.
המשותף לכל הערים שמבטיחות כי יקלטו את כל הילדים שפנו אליהן הוא שכולן החלו להתכונן למהלך כבר בספטמבר עם פרסום דו"ח טרכטנברג, ולא חיכו להחלטת הממשלה שהגיעה רק בינואר, כשתקציב 2012 של כל עירייה כבר יצא לדרך. התוצאה של התנהלות זו מצד העיריות היא שבעפולה יקלטו את כל 1,100 הילדים בשנתון, וגם ברחובות שיעור הקליטה עומד על 100% בזכות קבלתם של 2,000 ילדים.
"היה לנו ברור שבשל המצב החברתי, המדינה חייבת לקבל את המלצות ועדת טרכטנברג ואנחנו נהיה כמובן נותני השירות בפועל", מסביר ל"כלכליסט" ראש עיריית רחובות רחמים מלול. "כשהתקבל אישור משרד החינוך כבר היינו אחרי יציאה למכרז לקבלן מבצע, ולכן נותר לנו רק להציג לשר החינוך את הבקשות על פי המיפוי שערכנו".
מנהלת אגף החינוך בעיריית רמלה איילת כהן מוסיפה על דבריו ואומרת, כי "מספטמבר התחלנו להיערך לתשע"ג, יחד עם ההנדסה ומינהל פיתוח, והתחלנו בבניית 18 גנים. אמרנו ניקח סיכון גם אם החוק לא יעבור".
שיעור בני ה-4-3 שיתקבלו לגנים ציבוריים בערים, בשנת הלימודים התשע"ג זינוק במספר הילדים
כשיסתיים העיסוק בבנייה, יעמדו אתגרים רבים נוספים בפני תחום חינוך גיל הרך בישראל במטרה ליישם את חוק חינוך חינם במלואו. לבד מהבנייה, לגני הילדים יש גם עלויות שוטפות. "אני אתמודד רבות עם הצטיידות גני הילדים", אומר קמינסקי. "אני קודם כל בונה את הציוד הבסיסי, אחר כך את הציוד לגן. מכיוון שזה פרויקט גדול, אז נחנקים ועושים הכל. ככה מדינת ישראל עובדת. וזו רק הבנייה, לפני שמקבלים את המפתחות".
בעיה נוספת היא שמדי שנה מספר הילדים בשנתון ברוב הערים גדל, דבר שיחייב לאורך זמן בניית גנים נוספים. בגבעתיים לדוגמה מדברים על גידול של 7% בכל שנתון. בירושלים כבר השנה יגדל מספר הילדים בכיתות הגן מ־26־ל־30 ב־600 כיתות, ובחדרה צמח מספר הילדים בחינוך הממלכתי מ־28 ל־33. בחיפה, לעומת זאת, במטרה לתת מענה לכמה שיותר ילדים מילאו את הגנים עד למקסימום של 35, להוציא גנים שהתקן שלהם מורה על מספר נמוך יותר. כל זאת בניגוד להצעות החוק שהועלו בחודשים האחרונים על שולחן הכנסת להפחתת מספר הילדים בגנים ל־28 במשך שש שנים, החל מהשנה.
למרות היישום הצפוי של חינוך החינם, מרבית ההורים עדיין יצטרכו להמשיך לשלם לצהרונים, היות שמשרד האוצר דבק בעמדתו שבשנה הקרובה יסובסדו צהרונים רק לשלושת האשכולות החברתיים הכלכליים הראשונים הכוללים 80 יישובים, שרובם יישובים בעלי מיעוטים וחרדים. האשכול הרביעי המונה 18 יישובים וכולל את ירושלים, רמלה, קריית מלאכי וקריית גת, יישאר השנה מחוץ למעגל ככל הנראה. בסוף החודש צפוי דיון נוסף בנושא בוועדת החינוך ביוזמת ח"כ אלכס מילר, שקורא להכליל את ירושלים כבר השנה. במשרד האוצר מתעקשים כי אין די תקציב ליישם את ההחלטה בצורה מלאה באשכולים הראשונים ובמקביל להכליל חלק מהצהרונים בירושלים.
שאלת מזרח ירושלים
בינתיים מתגאה ירושלים בשילוב 99% מהילדים בגילי 3–4, כ־7,000 ילדים. בשנה הבאה יצטרפו אליהם 1,300 ילדים חדשים, מחציתם בגנים קיימים ומחציתם בגנים חדשים. הבעיה היא שמספר זה מתעלם מ־15 אלף ילדים ערבים החיים במזרח העיר שלהם לא יינתן מענה בשנת הלימודים הקרובה.
במזרח העיר ניכר מחסור משמעותי במבנים, ולכן כיום 97% מהילדים בני 3–4 כלל לא לומדים בגנים. בשכונות אלה פועלים שבעה גנים של העירייה שמאכלסים 121 ילדים, ו־312 ילדים בני 4 נמצאים בגני חובה. לקראת השנה הבאה הצפי טוב יותר: כ־2,000 הורים במזרח העיר ביקשו לרשום את ילדיהם בגילי 3–4 למסגרת עירונית תחת החוק החדש, מתוכם כ־700 תלמידים ייקלטו בשנת הלימודים הקרובה - 480 ילדים בגני טרום חובה עירוניים, ועוד 200 ילדים בני 4 שישובצו בגני חובה. בנוסף, העירייה מוסרת כי 22 כיתות ייעודיות כבר נמצאות בשלבי תכנון, ובתוך שלוש שנים משרד החינוך כבר אישר 73 כיתות חדשות שיוכלו לקלוט תלמידים אלו.
