"הארכת יום הלימודים בשעתיים לא שלחה אמהות לשוק העבודה"

בזמן שבכנסת ובמשרד החינוך שוברים את הראש איך להנהיג את חוק יום לימודים ארוך לגילי 3–9, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג המורה על הפעלת הצהרונים בחינם, בנק ישראל מפרסם מחקר שמסקנתו תהייה אם אפשרות מעונות היום לילדים אכן מעודדת תעסוקה ומצדיקה את ההוצאה הציבורית הגדולה שכרוכה בכך. במחקר שערך גל ישורון, מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשפעה של יישום יום לימודים ארוך בבתי ספר יסודיים בישראל על היצע העבודה של אמהות, ובניגוד לצפוי לא נמצא קשר בין השניים.

תלמידים בכיתה צילום: שאטרסטוק

הטענה המקובלת היא שהעלות הכספית הגבוהה של סידורי ההשגחה על ילדים פוגעת במוטיבציה של הורים לצאת לעבוד ושל אמהות להתחייב למשרה מלאה. הדברים האלה מכוונים בפרט לבעלי השתכרות נמוכה, שכן מדובר בשכר לימוד של 500–1,200 שקל בחודש למעון שבפיקוח התמ"ת ויותר מ־2,000 שקל למעונות הפרטיים.

לכן, המחקר מניח שסבסוד ממשלתי של סידורי השגחה על ילדים הנו כלי לעידוד השתתפות אמהות בכוח העבודה. הקשר בין עלות סידורי ההשגחה על ילדים לבין היצע העבודה של ההורים נחקר רבות בעבר, אך לא היה מחקר רב על מסגרות חינוך חובה בישראל.

ב־1998 החל יישום הדרגתי של חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה בחלק מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, בעיקר במגזרים חלשים מבחינה סוציו־אקונומית, תוך הארכת יום הלימודים בפועל בכשעה וחצי בממוצע מדי יום. ב־2004, כחמישית מהתלמידים זכו ליום לימודים ארוך והעלות עמדה על 360 מיליון שקל בשנה.

המחקר השווה את השינויים בהיצע העבודה של אמהות ביישובים שבהם הונהג יום לימודים ארוך, לשינויים בהיצע העבודה של אמהות בעלות מאפיינים דומים ביישובים שלא הונהג בהם יום לימודים ארוך בשנים 1995–2005.

הממצאים האמפיריים אינם מצביעים על קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.

ההסברים האפשריים שהחוקר מעלה הם שהארכת יום הלימודים קצרה מדי ולא מאפשרת לאמהות לעבוד במשרה מלאה, וכי ישנה בעייתיות בכך שיישום יום לימודים ארוך הוא על פני ארבעה ימים ולא חמישה. יש לציין כי הצהרונים של משרד החינוך מתוכננים בסופו של דבר לפעול חמישה ימים בשבוע עד השעה 4 אחר הצהריים.

עם זאת, החוקר מודה כי היעדר הקשר הסטטיסטי יכול להיות תולדה של בעיות באוכלוסיית המחקר שאינה מייצגת, מאחר שקבוצת הנסקרות שילדיהן זכו ליום לימודים ארוך קטנה משמעותית מקבוצת ההשוואה: 2,700 אמהות במחקר שבו ילדיהן שולבו במסגרות יום לימודים ארוך לעומת 27 אלף נשים שילדיהן לא שולבו בו, ויש הבדלים נוספים בין הקבוצות שלא נזכרים במחקר.

כך, הגיל הממוצע של נשים במחקר עמד על 42, אמהות עם ילדים בגיל 5–14, בעוד שאת מחאת העגלות הובילו אמהות צעירות. בנוסף, המחקר נערך על נשים נשואות ברובן ללא תואר אקדמי.