הזרים בורחים מישראל: מימשו 400 מיליון שקל במק"מ במאי
לפי נתונים שפרסם בנק ישראל, מתחילת השנה מימשו המשקיעים הזרים 4 מיליארד דולר
נמשכת יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ. מנתונים שמפרסמת היום (ב') החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל מתברר כי בחודש מאי מימשו המשקיעים הזרים אגרות מק"מ שברשותם בהיקף כולל של כ-400 מיליון דולר. זאת בהמשך למימושים בהיקף מצטבר של כ-4 מיליארד דולר שביצעו המשקיעים הזרים בשוק המק"מ בארבעת החודשים הראשונים של השנה.
המשך יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ נובע בעיקר מהמלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ בתחילת השנה שעברה. זאת לאחר שאותם ספקולנטים ניצלו את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לארץ מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו היתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות הניכרת שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו בשנת 2010.
בינואר 2011 הודיע בנק ישראל על שני מהלכים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ: חיוב תושבי חוץ בדיווח לבנק ישראל על עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד, וחיוב הבנקים שביצעו עסקות החלף (SWAP) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. חובת הדיווח נועדה לפגוע בספקולנטים במט"ח, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת, והמהלך השני נועד לייקר את עסקאות ההחלף עבור הבנקים, ובאמצעותם גם עבור המשקיעים הזרים.
שני גורמים נוספים שתרמו גם הם ליציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ, הם ביטול הפטור ממס בשיעור של 15% למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאגרות חוב לטווח קצר, וארבע הפחתות הריבית בהיקף מצטבר של 1% שביצע בנק ישראל מאז חודש אוקטובר האחרון, שהקטינו את כדאיות ההשקעה קצרת הטווח בשקל.
מהנתונים שמפרסם היום בנק ישראל מתברר עוד כי בשוק אגרות החוב הממשלתיות מימשו המשקיעים הזרים בחודש מאי סכום נטו גדול יחסית של כ-790 מיליון דולר. זאת לאחר פעילות מאוזנת באפריל ומימושים מצטברים של כ-600 מיליון דולר באפיק השקעה זה בשלושת החודשים הראשונים של השנה.
