ניתוח "כלכליסט": לפני שנוגעים במע"מ, אולי יש דרך הוגנת יותר
ראש הממשלה ושר האוצר יחשפו בשבוע הבא את תוכנית הגזירות החדשה, שצפויה לכלול העלאות מסים שיפגעו בעיקר בשכבות הנמוכות ובמעמד הביניים. עם זאת, במקום לרוץ מיד לאופציית ייקור המע"מ, קיימות לפחות 6 הטבות מס ותיקות שביטולן או צמצומן יכול לסייע בסגירת חלק מהחור התקציבי
ביום שני הקרוב יודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ עלשורת הגזירות החדשות על המשק והציבור בישראל. על פי המסתמן, גזירות אלה יורכבו בעיקרן מקיצוצים בתקציב המדינה ומהעלאות מסים. בין השאר צפויה הממשלה להעלות את המע"מ ב־1%, להגדיל את המס על סיגריות ועל אלכוהול ולהפעיל תוכנית להעמקת גביית מס.
העלאות המסים הצפויות הן של מסים עקיפים, ומשמעותן היא פגיעה בכל שכבות האוכלוסייה לכאורה ללא הבחנה בין עשירונים, מקום מגורים או מין. עם זאת, בסופו של דבר מי שאמורים להיפגע יותר מכל מצעד זה הן השכבות החלשות: העלאת מע"מ פוגעת בהן באופן יחסי יותר, שכן שיעור הצריכה שלהן מתוך המשכורת החודשית הוא הגבוה ביותר. כמו כן, יש הטוענים כי ייקור המס על סיגריות פוגע יותר בשכבות הנמוכות ובמעמד ביניים - שכן שם ריכוז המעשנים גבוה יותר.
בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי חבילת הגזירות שיגישו נתניהו ושטייניץ לאישור הממשלה צפויה לכלול קיצוץ תקציבי של כ־1.1 מיליארד שקל, מהם כ־700 מיליון שקל בתקציב השנה הנוכחית. כמו כן, התוכנית היא לגבות מסים נוספים בהיקף כולל של כ־6 מיליארד שקל. את הרכבה הסופי של חבילת הצעדים אמורים אנשי האוצר לגבש במהלך הימים הקרובים, והיא תוגש לאישורו של ראש הממשלה בתחילת השבוע הבא. הקיצוץ המתוכנן בתקציב נועד לממן כמה הוצאות לא מתוכננות שאישרה לאחרונה הממשלה, והוא נדרש כדי לעמוד במגבלת חוק התקציב.
הקיצוץ התקציבי יבוצע בשיעור אחיד של 5% בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה. הוא יחול על כל המשרדים, אך יוחרגו ממנו כמה סעיפי הוצאה כמו אלה הקשורים ביישום המלצות ועדת טרכטנברג שאושרו בממשלה.
פרסום כוונותיהם של נתניהו ושטייניץ עוררו מחדש את הקולות הסוברים כי הממשלה ממהרת להעלות מסים בטרם היא פונה לכיוונים אחרים שיסייעו לה בהגדלת הקופה. במסגרת זו עולה הטענה כי ניתן למצוא מימון החלופי במקומות שבהם הנטל המרכזי לא ייפול - כתמיד - על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות.
כך לדוגמה, בשבועות האחרונים התקיים דיון סביב גורלם של כ־120 מיליארד שקל רווחים כלואים של חברות הפועלות בישראל, ונהנות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. למרות הסכום האדיר, נקבע מודל גביית מס מהחברות שיכניס לקופת המדינה רק 1–3 מיליארד שקל.
על פי דו"ח שהכין אבי לבון, סגן בכיר לממונה על הכנסות המדינה באוצר, כלל הטבות המס ב־2012 יסתכמו בכ־39.6 מיליארד שקל. סביר להניח כי לא ניתן ולא צריך לבטל את כל הטבות מס אלה, כיוון שקיומן של חלקן מוצדק. עם זאת, על פי הדו"ח של לבון, עדיין אפשר למצוא הטבות השוות 5–10 מיליארד שקל בשנה, שאינן תורמות לכלל האוכלוסייה ובטח לא למעמד הביניים - ולדבריו יש "לשקול את ביטולן". "כלכליסט" בדק שש דרכים אלטרנטיביות להשגת מימון, שייתכן שהיו יכולות למנוע חלק מהגזירות הקרובות.
ביטול פטור המס בקרנות ההשתלמות
4.2 מיליארד שקל ב־2012
מי נהנה כיום: העשירון העליון
סבירות לביטול ההטבה: אפסית
דוגמה מובהקת להטבה שניתן ואף צריך לשקול את ביטולה מספקת ההטבה בקרנות ההשתלמות. הטבה זו נועדה במקור לשבח את ההון האנושי, אך בפועל יוצרת אפליה בין עובד לעובד ומכבידה את הנטל על כלל האוכלוסייה. כיום הפרשות המעביד לקרן השתלמות פטורות ממס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עד למשכורת מרבית של 15,712 שקל.
אלא שהנתונים מראים כי רק 37% מאוכלוסיית השכירים בישראל נהנים מהטבה זו, ומי שבעיקר נהנים ממנה הם אנשי העשירון העליון שסופגים 81% מההטבה. ומה עם העשירונים הנמוכים, הראשון עד הרביעי? רק 4%–18% מהם נהנים ממנה. "קרנות ההשתלמות אינן משמשות ליעד שלשמן הוקמו", טוען מחבר הדו"ח לבון.
"אף שיש נימוקים טובים מאוד לביטול ההטבה ואין לה הצדקה באמת - זה לעולם לא יקרה", טוען משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים. “מדובר בהטבה גדולה לעובדים ולכן ההסתדרות לא מתירה לבטלה. בכל שנה האוצר ורשות המסים ממליצים להסירה, ובכל שנה מחדש זה לא קורה".
בעבר נעשו לפחות שישה ניסיונות לצמצם הטבה זו, אך לפחות ארבעה מהם נדחו בשל התנגדות חריפה של ההסתדרות. כך לדוגמה, בשנת 2000 המליצה ועדת בן־בסט שהפרשות המעביד לקרנות הפנסיה יהיו חייבות במס בידי העובד השכיר ויבוטל הניכוי לעצמאים. המלצות הוועדה נדחו. ניסיון בולט נוסף נעשה ביוני 2008, אז הודיע שר האוצר רוני בר־און על כוונתו לבטל את הפטור ממס על ההפקדה. אולם גם הוא חזר בו לאור התנגדות חריפה מצד יו"ר ההסתדרות עופר עיני.
ביטול ההטבה במס שבח על דירות מגורים
2.2 מיליארד שקל ב־2012
מי נהנה כיום: קבלנים ומוכרי דירות
סבירות לביטול ההטבה: בינונית
יש הטבות מס שכנראה לא כדאי לבטל לגמרי אבל אפשר לצמצמן, כמו הטבת מס שבח. על פי חוק, בעל דירת מגורים רשאי לבצע עסקת מכירת דירה רק אחת לשנה וחצי בפטור מלא ממס שבח. מי שברשותו יותר מדירה אחת רשאי לבצע עסקת מכירה פטורה ממס פעם בארבע שנים.
"ביטול ההטבה עלול לגרור העלאות מחירים", אומר עו"ד גידי בר־זכאי, לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים. "עם זאת, אפשר לסייג את הפטור ולהוציא מתוכו את הדירות של תושבים זרים שאינם מתגוררים בדירתם, ואפשר לסייג ולומר שדירה שמחירה גבוה מסכום מסוים, לא תקבל את הפטור. הרי במקור מדובר בפטור סוציאלי, ואין היגיון לתת אתו לאנשים שלא צריכים אותו".
ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות
2.1 מיליארד שקל ב־2012
מי נהנה כיום: כלל הציבור
סבירות לביטול ההטבה: נמוכה
חלק מהפטורים שייתכן שכדאי לצמצם או לבטל הם כאלה שכאמור כבר התקיים בעבר דיון בעתידם. את הפטור ההיסטורי ממע"מ על פירות וירקות כבר ניסו להעלים, ולא בהצלחה. במקור הוא הוענק כדי לעודד את החקלאים ובשל היותם של הירקות מרכיב מרכזי בתזונתם של השכבות החלשות.
עם זאת, רבים סבורים כי פטור זה אינו רלבנטי לימים אלה. הפסד ההכנסות מפטור זה הוא אדיר, ושטייניץ כבר טען בעבר שעיקר הפטור מתנקז ל"רמאים ולעשירים". בגדול, טענתו היא כי רבים מבעלי המכולות שמעוניינים לנצל את הפטור, מציבים דוכן עם כמה סלסלות של פירות וירקות ורושמים בספרים כי קנו ירק ופרי בעוד שקנו מצרכים אחרים. אז מדוע כשלו בעבר הנסיונות לבטל את הפטור? התשובה נעוצה בלובי חזק של החקלאים ונציגי השכבות החלשות.
ביטול חוק אילת
1.2 מיליארד שקל ב־2012
מי נהנה כיום: הסוחרים ועיריית אילת
סבירות לביטול ההטבה: נמוכה
הטענות המושמעות נגד מתן הפטור ממע"מ לפירות ולירקות מושמעות גם בהקשרה של שמירת אילת כאזור סחר חופשי. לדברי עו"ד משה שקל המתמחה במסים, "החוק נותן הטבות במע"מ ובמס הכנסה לאילת, ורק אלוהים יודע למה. ישראלים המגיעים לאילת הם האחרונים שצריכים את ההטבות. זה הגיע למצב אבסורדי שבו הקניון באילת הוא הרווחי בישראל, ומי שנהנה מזה הם הסוחרים".
הפרשת המעסיקים לביטוח לאומי תוגדל
2.5 מיליארד שקל ב־2012
מי נהנה כיום: המעסיקים
סבירות לשינוי: נמוכה
ועדת טרכטנברג המליצה אשתקד להעביר בכל שנה 2.5 מיליארד שקל נוספים לביטוח לאומי, באמצעות הגדלת הפרשות המעסיקים על שכר עובדיהם. כיום מחולק תשלום המעסיקים לביטוח לאומי על שכר עובדיהם לשניים: 3.45% מגיע משכר של עד 5,171 שקל בחודש ברוטו, ועל כל שקל שמשתכר העובד יותר מכך, מפריש המעסיק דמי ביטוח לאומי של 5.9%. ועדת טרכטנברג הציעה להגדיל הפרשה זו ל־7.5% באופן מדורג על פני שלוש שנים
.
ביטול הטבת המס על הגרלות והימורים
400 מיליון שקל ב־2012
מי נהנה כיום: הזוכים, המועצה להימורים וספורט ומפעל הפיס
סבירות לשינוי: בינונית
הטבה נוספת שיכולה להעשיר את הקופה הציבורית היא ההטבה על הכנסות מהימורים או מהגרלות. על כל זכייה בפרס, דוגמת לוטו או טוטו, הזוכה צריך לשלם מס מופחת של 25% בלבד. כלומר, הזוכה לא צריך לשלם בהתאם למס ההכנסה השולי שחל על הכנסה ממשכורת, ויכול להגיע עד ל48%.
