בעקבות הגזירות: מעמד הביניים ישלם עוד 2,400 שקל בשנה
זו העלות שיספוג מעמד הביניים רק מהעלאת מס ההכנסה והמע"מ ומבלי להביא בחשבון את העלאות המסים האחרות. איך הובילה מדיניות הממשלה את כלכלת ישראל לגירעון עמוק, למה מעמד הביניים שוב משלם את המחיר על הטעויות שנעשו ומי הצליח לחמוק מהגזירות הכלכליות
שר האוצר יובל שטייניץ יביא מחר לאישור הממשלה את הצעת המחליטים של חבילת הגזירות המעודכנת שאמורה להכניס לקופת המדינה יותר מ־10 מיליארד שקל במהלך 2013. בהתאם להערכות, רשימת הגזירות הזו אינה כוללת רק את העלאת המע"מ, שתיכנס לתוקף כבר ביום רביעי הקרוב, ואת ייקור מס הקנייה על סיגריות ועל בירה, שבוצעה כבר ביום חמישי החולף. הרשימה המלאה מורכבת בעיקרה משורה של מהלכי מיסוי, שהעיקרי בהם הוא העלאת שיעור מס ההכנסה ב־1% למשכתרים יותר מ־8,880 שקל בחודש. בסופו של דבר, נדמה כי מי שעומד לשלם את המחיר המשמעותי בגזירות הוא מעמד הביניים בישראל.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הסכום הממוצע שישלם מעמד הביניים כתוצאה מהגזירות עומד על כ־2,400 שקל בשנה. סכום זה כולל רק את העלאת המע"מ ומדרגת מס ההכנסה ב־1%, ולא כולל את שאר הגזירות.
הגזירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שטייניץ ייושמו ברובן החל מינואר 2013. "כלכליסט" עושה סדר ומשיב על כמה מהשאלות המרכזיות שעולות מההחלטות הכלכליות החדשות, שעומדות להשפיע על הכיס של כל אזרח בישראל.
העלאת המע"מ ב־1% לשיעור של 17%
על פי תוכניתם של ראש הממשלה ושר האוצר, החל מיום רביעי הקרוב יעלה המע"מ בישראל ב־1%. כתוצאה מהשינוי יעמוד שיעור המע"מ על 17%. צעד זה עשוי לפגוע יותר מכל בשכבות החלשות. בעקבות השינוי, ההוצאה של משק בית בעשירונים 6-9 תגדל ב־146 שקל בחודש או 1,758 שקל בשנה. למדינה העלאת המע"מ ב־1% תכניס 1.53 מיליארד שקל מעשירונים אלו בלבד.
מדוע אומרים שמע"מ הוא מס שפוגע בעיקר בחלשים אם הוא חל על כלל הציבור?
בתחום המיסוי יש אפשרות להטלת שני סוגי מסים. הראשון הוא מה שנקרא מסים פרוגרסיביים, כלומר כאלה שבמסגרתם שיעור המס החל על עשירים גבוה יותר מזה שחל על עניים. בשל כך, הפער בין הכנסות העשירים והעניים אחרי מיסוי כזה הוא קטן יותר מאשר לפניו. סוג זה מתייחס למס ההכנסה, המחולק לפי מדרגות הכנסה. סוג המס השני הוא מס רגרסיבי, המגדיל את אי השוויון כי הוא דורש מהעניים לשלם חלק גדול יותר מהכנסתם מאשר נדרש מהעשירים. המע"מ הוא מס רגרסיבי, שכן שיעורו אחיד והוא נוגע לכל המוצרים במשק, לבד מפירות ומירקות.
משק בית בעשירון התחתון משתמש כמעט בכל הכנסתו לשם צריכה, בעוד שמשק בית בעשירון העליון יכול להרשות לעצמו להשקיע חלק גדול מההכנסה בחיסכון. בשל כך, ההשפעה של העלאת המע"מ תהיה משמעותית יותר עבור משק בית עני. להסבר האינטואיטיבי הזה יש גם תמיכה במחקרים שונים, המראים כי ככל שמערכת המס רגרסיבית יותר - כך אי השוויון בהכנסות במשק גבוה יותר. על פי מספר מחקרים בנושא, העלאה של המע"מ ב־1% תגדיל את אי־השוויון, בהתאם למדד ג'יני לבחינת אי־השוויון, בכ־0.6% לטובת העשירונים העליונים.
העלאת מס ההכנסה ב־1% למשתכרים יותר מ־8,880 שקל בחודש
החל מינואר 2013 מעמד הביניים יתחיל לשלם יותר מס הכנסה על המשכורת שלו. על פי הצעת המחליטים, שיעורי מס הכנסה על שכר חודשי של יותר מ־8,880 שקל יעלו ב־1% מתחילת השנה הבאה — צעד שיכניס לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל בשנה.
מי עומדים להיות הנפגעים הגדולים מהשינוי במדרגות המס?
הפגיעה מתחילה בעשירון השביעי, משכר של 8,880. כך לדוגמה, גבר ללא ילדים ישלם 11 שקל תוספת במס. התוספת הזו גדלה ככל שהמשכורת גדלה, מאחר שמדובר במס מדורג - כך שככל שמשתכרים יותר נפגעים יותר. גבר ללא ילדים המשתכר 20 אלף שקל בחודש ישלם תוספת של 111 שקל, בעוד שגבר ללא ילדים שמקבל בכל חודש 40 אלף שקל ברוטו, ישלם 311 תוספת מס.
הרחבת מס העשירים של 2% גם למשתכרים 800 אלף שקל בשנה
שר האוצר וראש הממשלה החליטו שלא להעלות ב־1% את מדרגת המס האחרונה העומדת על 48%. במקום זאת הם סיכמו על הרחבת מס היסף של 2% שחל היום על המשתכרים יותר ממיליון שקל בשנה גם על המשתכרים 800 אלף שקל. כך בפועל, כל מי שמשתכר יותר מ־67 אלף שקל בחודש - וסכום זה כולל לא רק שכר אל גם רווחי הון - ישלם תוספת מס של 2%. שיעור המס יעמוד אפוא על 50%.
מי בכל זאת אינם עומדים להיפגע מהמהלך?
מי שלא ייפגעו הם מי שמשתכרים 41-66.9 אלף שקל בחודש, שימשיכו לשלם את אותו שיעור מס בגובה 48%. "בתחילת השנה, בעקבות המלצות טרכטנברג, העלינו את מדרגת המס האחרונה מ־45% ל־48%", אומר מנהל רשות המסים דורון ארבלי. "אלו בדיוק המשכורות שנפגעו בעקבות המהלך ואין צורך לפגוע בהם בשנית אחרי תקופה כל כך קצרה".
הגדלת שיעור הפרשת המעסיקים לביטוח הלאומי ב־1.6%
בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011, שיעור הפרשת המעסיקים בישראל לביטוח לאומי עומד לגדול מינואר 2013 ב־1.6%. כיום מחולק התשלום של המעסיקים לביטוח הלאומי על שכר עובדיהם לשניים: 3.45% מהשכר עד 5,171 שקל בחודש ברוטו, ו־5.9% על כל שקל שמשתכר העובד מעל שכר זה. החל מינואר שיעור זה יעלה ל־6.5%, מינואר 2014 הוא יעמוד על 7% ושנה לאחר מכן כבר יגיע ל־7.5%.
מדוע בעצם מעלים את הפרשת המעסיקים?
אחד המהלכים שנתניהו התגאה בהם בתקופתו כשר אוצר הוא בהקטנת נטל המס על המעסיקים. מ־2005 החלו לרדת שיעורי המס שמעסיקים נדרשים לשלם עבור שכר עובדיהם לביטוח הלאומי, אך הקצבאות שמחלק המוסד לא קטנו בהתאם. זו אחת הסיבות לכך שכיום ישנו כיום חשש שהביטוח הלאומי אינו איתן פיננסית ולא יוכל לשלם בעתיד קצבאות. על פניו, זו אמורה היתה להיות הסיבה מדוע הממשלה תצביע מחר על העלאת מס המעסיקים, כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג.
בפועל נדמה כי הצעד הזה לא נועד לחזק את האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, אלא להוריד 2.5 מיליארד שקל מהמימון של תקציב המדינה את המוסד. מצד שני, המדינה לא תחסוך יותר מדי מהמהלך, שכן העלאת הפרשות המעסיקים מקטינה את הרווח של החברות, ומכאן את מס החברות המשולם. לכן, המהלך מעט מחזק את העצמאות הפיננסית הביטוח הלאומי, אך לא יותר מכך.
הארכת הפטור ממס רכישה לבעלי דירה יחידה עד סוף 2013
הוראת השעה המעניקה פטור ממס רכישה לבעלי דירה יחידה במחיר של עד 1.35 מיליון שקל, הוארכה עד ל־31 בדצמבר 2013. לבעלי דירת מגורים נוספת תוארך הוראת השעה על מס רכישה בשיעורים גבוהים עד 31 בדצמבר 2013.
שר האוצר יובל שטייניץ האריך בשנה, עד 31 בדצמבר 2013 במקום עד ינואר 2013, את הפטור ממס רכישה לרוכשי דירות ראשונות, במחיר של עד 1.35 מיליון שקל (שהם בעיקר זוגות צעירים). אך במקביל, הוא האריך בשנה גם את תוספת מס הרכישה שישלמו רוכשי דירות להשקעה.
מתחילת העשור הקודם מס הרכישה על דירות הוטל על כל מי שקנה דירה במחיר של 1.16 מיליון שקל ומעלה במדרגות עולות. הפטור במתכונתו הנוכחית תוקן בפברואר 2011 ומאז אף הורחב בינואר 2012, מאחר שהוא צמוד לשינוי השנתי במדד מחירי הדיור של הלמ"ס. כך שכיום פטור מוחלט יוענק לדירות של עד 1.42 מיליון שקל, והמדרגה הבאה היא 1.69 מיליון שקל במקום 1.6 מיליון שקל. כלומר, מי שירכוש דירה שמחירה נמוך מ־1.42 מיליון שקל יהיה פטור ממס הרכישה לשנה נוספת. כלומר, תיאורטית מצבם של הזוגות הצעירים הוטב משמעותית מאז תחילת 2011 ועוד קצת בתחילת 2012. הסף הנמוך ביותר שבו יינתן עד סוף 2013 פטור זה הוא 1.35 מיליון שקל.
האם השמירה על פטור ממס רכישה בדירה ראשונה של עד 1.42 מיליון שקל תסייע לזוגות צעירים?
רק על הנייר. המשמעות לזוג צעיר שמתכוון לרכוש דירה היא חיסכון של כ־2,450 שקל נוספים. אך עליית המדד היא הרי תוצאה של עליית מחירי הדירות. וכללית, לא מדובר בסכום שעליו תקום או תיפול עסקה לרכישת דירה. בהנחה שזוג צעיר ממוצע מצליח לחסוך כ־2,000 שקל בחודש, מדובר ביותר מארבעה חודשי חיסכון בדרך לדירה.
המשמעות בשוק הדיור שלנו היא שהצורך למצוא דירה זולה מ־1.42 מיליון שקל מחייב זוגות שרוצים ליהנות מהפטור לנדוד מעט אל מחוץ מתל אביב, רמת גן וגבעתיים, אך הוא מאפשר לרכוש דירות במעגלים השניים והשלישיים עד לגבולות המוכרים של הפריפריה גדרה־חדרה.
מי הנפגעים המרכזיים בשנתיים הקרובות מהכבדת המס על דירות להשקעה?
הנפגעים המרכזיים יהיו שוכרי הדירות שאינם מסוגלים לגייס הון ראשוני לרכישת דירה. מספר הדירות להשכרה שיצומצם במשק בעקבות ההחלטה בסוף השבוע יביא לעלייה בדמי השכירות שצפויה להימשך גם מעבר לשנתיים האלה.
הארכת מס הרכישה הגבוה על דירות להשקעה עונה על אינטרס אחר שאותו מנסה האוצר לשמר, והוא הקטנת מספר המשקיעים בשוק ו"פינוי" הדירות עבור הזוגות הצעירים. החלטה זו התגלתה כנכונה מאחר שרכישות המשקיעים נטולות שיקולים אמוציונליים ותלויות במספרים היבשים. בעקבות זאת, מספר המשקיעים ירד משיעור של יותר מ־30% ב־2010 לשיעור של כ־20% כיום. אמנם בחודש יולי חלה עלייה של 15% בהיקף המשקיעים, אך במקביל חל גידול של 7% במספר המוכרים של דירות להשקעה.
אותם רוכשי דירות ימשיכו לסבול משיעורי המס הגבוהים, אך כאן קיימת גם תלות בלתי נפרדת מהשקעות חלופיות. כל עוד בשוק ההון אין ביטחון ובהשקעות הבנקאיות הסולידיות לא ניתן לקבל תשואה סבירה, ייתכן מאוד שלאורך זמן שטייניץ ואנשיו יתקשו להדוף את משקיעי הנדל"ן אל מחוץ לשוק. מי שעוד סובל מהמהלך הם שוכרי הדירות שעבורם ההפחתה בדירות שמוחזקות על ידי משקיעים תמשיך ותעלה את שכר הדירה.
יוחמרו הקריטריונים לחישוב המיסוי הירוק על מכוניות
הנוסחה שלפיה נקבע מס הקנייה המוטל על מכוניות חדשות בהתאם לכמות המזהמים שהן פולטות תעודכן. המיסוי הירוק, שנכנס לתוקף ב־2009 הוא שיטת חישוב מס הקובעת מס קנייה אחיד של 83% לכל מכוניות הנוסעים המשווקות בישראל. משיעור מס זה מנוכים סכומים של עד 15 אלף שקל, בהתאם למידת הזיהום שהמכונית פולטת.
בנוסחת חישוב המזהמים החדשה, שתוצג בחודשים הקרובים, צפויה החמרה בקריטריונים לפליטת מזהמים, שתצמצם את שיעור ההטבה שלה זכאיות מכוניות רבות. עד כה לא שונתה נוסחת החישוב, אך בעתיד צפויה הנוסחה להתעדכן מדי שנה. לפי הערכות בענף הרכב, מכוניות המיני, כדוגמת סוזוקי אלטו, קיה פיקנטו וסיטרואן C1, צפויות להתייקר בסכום של 1,000 עד 2,000 שקל. לעומתן, מכוניות משפחתיות כדוגמת יונדאי i35 צפויות להתייקר בסכום של 3,000–5,000 שקל. מכוניות נוסעים בעלות מנועי דיזל צפויות להתייקרות ניכרת אף יותר. משום שכך, בחודשים הקרובים מומלץ לרכוש מכוניות בעיקר מדגמים משפחתיים, לפני כניסתו של המס הירוק לתוקף בינואר.
למה מיסוי ירוק פוגע דווקא במי שרוכש מכוניות זולות?
הסיבה לכך היא שמכונית זולה היא בדרך כלל מכונית ששיעור הזיהום שלה אינו גבוה. כעת ברשות המסים יחמירו את הקריטריונים המגדירים מכונית מזהמת, וכתוצאה מכך מכוניות שפולטות מעט זיהום, או כמות בינונית של זיהום, עומדות להתייקר. לעומת זאת, מי שקונה כיום רכב יוקרה או רכב שטח אינו מקבל הטבות מס ממילא, מאחר שהרכב שלו כבר נמצא בקבוצת הזיהום הגבוהה ביותר, ולכן אי אפשר לקצץ לו הטבת מס.
יבוצע קיצוץ רוחבי אחיד בתקציב משרדי הממשלה בכ־700 מיליון שקל
הממשלה תתבקש מחר לאשר קיצוץ רוחבי אחיד בשיעור של 5% מתקציבי הקניות בכל משרדי הממשלה. קיצוץ רוחבי נוסף בסכום של כ־400 מיליון שקל יבוצע בתקציבי משרדי הממשלה בשנת 2013.
להערכת האוצר, חבילת הצעדים בתחום המסים ובתחום הקיצוץ התקציבי, תאפשר לה לעמוד בשנה הבאה ביעד הגירעון המעודכן של 3% מהתוצר. גם שר האוצר שטייניץ אמר בסוף השבוע כי הוא מקווה שלא צפויות גזירות נוספות.
נתניהו ושטייניץ. מה הם מתכננים? צילום: עטא עוויסאת האם הקיצוץ המוצע יספיק כדי לעמוד במסגרת ההוצאות?
ההערכות של ראשי האוצר עלולות להתגלות כבר בחודש הבא כאופטימיות מדי. במהלך העבודה על הכנת תקציב 2013, צפוי האוצר לגלות כי הקיצוץ הנדרש בתקציב כדי לעמוד בהוצאות מסתכם ב־10 מיליארד שקל לפחות. הקיצוץ שתאשר הממשלה מחר לשנת התקציב הבאה הוא, לפיכך, רק טיפה בים, והמכה הכואבת בתחום זה עדיין ממתינה לנו מעבר לפינה.
יועלו מסי הקנייה על אלכוהול זול ועל סיגריות וסיגרים
שר האוצר חתם על צו תיקון תעריף המכס, שלפיו עלה מס הקנייה המוטל על סיגריות, סיגרים וסיגרילות וכן מס הקנייה על בירה, בהתראה של כמה שעות. שיעורי המס על סיגריות הועלו מ־260.6% ל־278.6%, כשמחיר חפיסה לצרכן עלה בין 2.4 ל־2.9 שקלים. כמו כן חתם שר האוצר על צו המעלה את מס הקנייה על בירה מ־2.18 שקלים לליטר ל־4.19 שקלים לליטר.
מדוע דווקא בני המעמד הנמוך והבינוני ייפגעו?
האוצר נימק את החלטתו בכך שמדובר במוצרים בעלי השפעות שליליות, אך ייקור המס על סיגריות פוגע יותר בשכבות הנמוכות ומעמד הביניים, שבהן ריכוז המעשנים גבוה יותר, וכי בירה נחשבית אלכוהול זול ולפיכך גם כאן עיקר הצרכנים הם מעמד הביניים והשכבות הנמוכות.
שחרור הרווחים הכלואים של חברות הענק בהיקף של 120 מיליארד שקל
לפי נתוני רשות המסים ישנם כיום רווחים כלואים בשווי של כ־120 מיליארד שקל בחברות הענק העומדות בקריטריונים של החוק לעידוד השקעות הון. לפי תזכיר החוק, האוצר יגבש הוראת שעה שלפיה חברות הענק יקבלו הנחה בשיעור של 40%–70% מהמס שאותו הן היו אמורות לשלם. בשביל לקבל את ההנחה המירבית תצטרך החברה להתחייב להשקיע את סכום ההנחה בארץ. גורמים במשרד האוצר אמרו כי "אנחנו מאמינים שייכנסו יותר מ־3 מיליארד שקל לקופת המדינה, אבל צריך להיזהר ולשמור על פרופורציות".
