ניתוח "כלכליסט": כשגם לאקדמאים אין עבודה, כולם בבעיה

אחד הסממנים העקיפים למצבו הדועך של המשק הישראלי מסתתר, כך מתברר, בנתונים הנוגעים למצוקת העבודה של האקדמאים. נתוני שירות התעסוקה שהתפרסמו לפני כשבועיים מראים כי העלייה במספר דורשי העבודה שהם בוגרי אוניברסיטאות או מכללות אינה פוסקת. מאז מאי 2011 שיעור הגידול החודשי הממוצע במספר האקדמאים דורשי העבודה עומד על 0.7%. כך, בתוך קצת יותר משנה גדל מספרם מכ־16 אלף לכמעט 18 אלף איש - פי 5.7 מהגידול החודשי הממוצע במספר כלל דורשי העבודה.

טקס הענקת תארים צילום: בלומברג

כדי לדון בבעייתם של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה כדאי להביט לאחור. עד אמצע 2008 איש לא חשד שהעלייה המתונה במספר האקדמאים המובטלים מבשרת רעות. בתחילת אותה שנה התייצבו בלשכות התעסוקה 12 אלף אקדמאים, אך עד אמצע 2008 מספרם תפח ל־14 אלף. שישה חודשים מאוחר יותר - כשהמיתון התברר כמשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז השפל הגדול - מספר האקדמאים המובטלים כבר זינק ב־22% נוספים.

היציאה מן המשבר הביאה אמנם להיפוך מגמה, אך לא פתרה את הבעיה. זאת שכן מאז החלה 2010, כמעט בכל חודש חל גידול במספר דורשי העבודה בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השאלה היא מדוע זה קורה.

שני הסברים לבעיה

קשה להצביע על הסיבות שמובילות לעלייה המתמדת במספר דורשי העבודה האקדמאים. אחת מהן עשויה להיות

הירש. "עוד אי אפשר לזהות דפוס ולגזור מסקנה, אבל יש סימן לדאגה. היצע העבודות לאקדמאים אינו מספיק" צילום: עמית שעל

הגידול במספר בעלי תואר אקדמי בשנים האחרונות. ב־2007–2009 חל זינוק של 27% במספר בוגרי המכללות בישראל ומספרם נעמד על כ־17 אלף איש. לנתון זה ישנה השפעה בטווח הארוך, אך הוא אינו יכול להסביר את השינויים בטווח הקצר.

ההסבר השני קשור לכך שבעלי מקצועות אקדמיים חשופים יותר לקיצוצים ולהידוקי חגורה מצד מעסיקים. די לחשוב על העובדים בתחומי הפיננסים או התקשורת, למשל, ולהיזכר בגלי הפיטורים הגדולים בתחומים אלה במשבר שעבר — כדי לחשוב שייתכן שהידוק החגורה הנוכחי מסמן את המשבר החדש. "עוד אי אפשר לזהות ממש דפוס ולגזור מסקנה, אבל ללא ספק יש סימן לדאגה", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש. "ייתכן שנצטרך לדעת להתאים טוב יותר את ההכשרות המקצועיות לצרכים של האקדמאים. ברור לנו שהיצע המשרות לאקדמאים דורשי עבודה אינו מספיק ואנו צריכים להגדילו משמעותית".

נותנים להם ואוצ'רים

בחינה מעמיקה של נתוני בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה המגיעים ללשכות התעסוקה מגלה כי ככל שאתה צעיר יותר - בעייתך גדולה יותר. מהנתונים עולה כי קבוצת הגיל שבה מספר דורשי העבודה האקדמאים הוא הגבוה ביותר היא זו של בני 25–34. 6,374 מהם מוגדרים כדורשי עבודה. לעומת זאת, בקרב בני 35–44 ישנם 5,219 אקדמאים דורשי עבודה.

נכון להיום, התנאים לקבלת דמי אבטלה הם קשוחים ביותר ותפקידם העיקרי הוא לגרום לאקדמאים לחזור כמה שיותר מהר אל העבודה. כך, אקדמאי דורש עבודה שגילו אינו עולה על 25, יוכל לסרב למשרה שמציעים לו בלשכת התעסוקה רק בשבועיים הראשונים לאבטלה. כל סירוב לאחר מכן עלול להביא לשלילה של זכאותו לדמי אבטלה.

לאקדמאי דורש עבודה בגילי 25–28 ניתן להציע כל עבודה לאחר 30 יום של אבטלה. בגילי 28–35, בחלוף 60 יום של אבטלה לא יוכל האקדמאי לסרב למשרה ללא סיכון של דמי האבטלה שהוא מקבל. מעל גיל 35 המצב משתנה, והפקיד בלשכת התעסוקה מחויב להציע לדורש העבודה משרה שהיא רק במקצועו.

הירש מסביר שהכלי העיקרי להשמתם של אקדמאים בשוק העבודה הוא שיטת הוואוצ'רים להכשרה מקצועית. כל ואוצ'ר כזה שווה בערך 7,000 שקל, ואיתו יכול האקדמאי לבחור כל קורס מקצועי שיש בשוק ופקיד התעסוקה מאשר לו.