בלעדי ל"כלכליסט": בנק הפועלים חותך את תחזית הצמיחה ל-2.5%
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, צופה למשק הישראלי קצב צמיחה שקרוב מאוד למיתון, אבל באוצר מתעקשים עדיין על תחזית צמיחה של 3.4%. ליידרמן מעריך שהצריכה הפרטית האחראית ל־60% מהצמיחה במשק תיפגע, הגידול ביצוא ייחתך בחצי וגירעון של 3% לשנה הבאה הוא יעד שהממשלה לא תעמוד בו
רגע לפני הכניסה למשרדו של פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ואיש אוניברסיטת תל־אביב, לשכת ראש הממשלה הודיעה על שינוי נוסף במדיניות המיסוי לשנה הנוכחית: העלאת מס ההכנסה בצורה שונה ממה שהממשלה החליטה רק לפני שבוע. השינוי הזה בדקה ה־90, שמעיד על אופן ניהול התקציב בידי הממשלה, הוא בדיוק מה שליידרמן חושש ממנו. "הטיפול הנוכחי בנושא התקציב עלול לפגוע במשק דווקא במצב העדין שהוא נמצא בו עכשיו", הוא אומר בזהירות, כמעט בנימוס.
היום יפרסם ליידרמן את תחזיתו לפרמטרים הכלכליים העיקריים של המשק ל־2013, שלא משדרים אופטימיות. להפך. בראיון ל"כלכליסט" מדגיש ליידרמן עד כמה חשוב, דחוף כמעט, שקברניטי המשק יגלו לציבור את גודלה האמיתי של הבעיה - הפער בין הוצאות הממשלה לבין הכנסותיה שנמוכות מהתחזיות המוקדמות - ויתחילו באמת לדון בפתרונות ובצעדים שצריך לנקוט כדי לפתור אותה.
ליידרמן. "צריך להגדיר את הבעיה הפיסקאלית שצריך לפתור, להגדיר את המטרה ולהציג חלופות" צילום: עמית שעל
לפי התחזיות של ליידרמן, המשק הישראלי יצמח ב־2013 ב־2.5% בלבד. "זהו קצב צמיחה שלמעשה קרוב מאוד למיתון אם תביא בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה", אומר ליידרמן. תחזית הצמיחה של משרד האוצר, שהתעדכנה לאחרונה רק בינואר השנה, עומדת לשם השוואה על 3.4%. לשיטתו של ליידרמן, הירידה בצמיחה נובעת מכך שבכל מרכיבי הצמיחה צפויה האטה משמעותית. כך הוא מעריך שהצריכה הפרטית, שאחראית על 60% מהצמיחה הכללית, תעלה ב־2013 ב־1.8% בלבד, כלומר שהצריכה הפרטית לנפש תהיה אפס. במילים אחרות, רמת החיים הממוצעת של הצרכנים תיכנס להקפאה.
היצוא, אף הוא מנוע צמיחה חשוב, צפוי גם הוא להיפגע בשנה הבאה. לפי ליידרמן, היצוא יצמח ב־3% בלבד, לעומת שיעור צמיחה כמעט כפול אשתקד. גם בתחום ההשקעות במשק התמונה עגומה: לאחר גידול של כמעט 17% בהשקעות בשנה שעברה, בשנה הבאה ההשקעה במשק צפויה לגדול ב־3% בלבד. ההשקעה בדיור צפויה לעמוד על אפס, תחזית שאם תתממש משמעותה עלולה להיות עליית מחירים נוספת (ראו הרחבה במסגרת).
"צעדי הממשלה מגדילים את אי־הוודאות במשק"
איך הממשלה מתמודדת עם התחזיות הפסימיות למצב המשק?
"יש שינויים תכופים בצורה לא שקופה, שמשאירים עדיין פתח לשינויים נוספים שעוד יבואו, וככאלה הם מגדילים עוד יותר את אי־הוודאות שממילא יש במשק - עבור המגזר העסקי אבל גם עבור משקי הבית שמנסים לתכנן את ההתנהלות הכלכלית שלהם", אומר ליידרמן.
מה הממשלה עושה לא בסדר?
"אלי הורביץ אמר פעם שמדינה צריך לנהל כמו עסק: עם יעדים ברורים, עם צעדים ברורים ובעיקר עם מעקב אחרי ביצועים ועם תיקונים במידת הצורך. נדמה לי שבשנתיים האחרונות אנחנו מתרחקים מהפרדיגמה הזו".
ומה הממשלה צריכה לעשות?
"קודם כל להציג אומדן מציאותי של גודל הבעיה: של גודל החור בתקציב המדינה. לא רק לגבי המחצית השנייה של 2012, אלא גם לגבי 2013. למעשה, מדאיגה אותי העובדה שעכשיו אנחנו רק מטפלים במשהו שקשור לשנה הנוכחית ושרק בעוד כמה שבועות יהיה דיון מחדש על הנושא הזה בהקשר של השנה הבאה. כל הדיון היה צריך להיות מלכתחילה דיון מקיף גם על 2012 וגם על 2013".
אבל הנה, הממשלה העלתה מסים.
"אפשר להבין את הממשלה שרצתה לנקוט צעדים בצורה מיידית מפני שנוצר מצב בשוק ההון שהיו חששות להיעדר שליטה בתחום הפיסקאלי, שהובילו להיחלשות השקל. אבל ייתכן שאפשר היה להסתפק בהעלאת המע"מ והמס על הסיגריות והאלכוהול כצעד סמלי, שמאותת לשווקים לגבי רציניות הממשלה לטפל בנושא.
"במקביל, את הדיון הכולל לגבי מערכת המס - מס הכנסה, מס חברות, קצבאות ילדים וכו' - ניתן היה לעשות בצורה מקיפה, מסודרת וחד פעמית ולא בצורה שהדברים נעשים עד עכשיו, עם שינויים תכופים מאוד ומזגזגים".
מה הדיון הזה צריך לכלול?
"הדיון לא צריך להתמקד בצעדים בודדים אלא להיות דיון בין חלופות שונות, שכל אחת מהם כוללת חבילת מדיניות בפני עצמה. צריך להגדיר את הבעיה הפיסקלית שצריך לפתור, להגדיר את המטרה ולהציג חלופות. ההכרעה ביניהן היא פוליטית, לא כלכלית. זו החלטה של סדרי עדיפויות. ולא צריך לגשת לחבילות המדיניות האלה בצורה דוגמטית. אם לדרג המקצועי נראה סביר להעלות את מס החברות יחד עם העלאת מס ההכנסה והמע"מ, זה לא בהכרח צריך להיות אחד במקום השני. אפשר לעשות את שני הדברים", אומר ליידרמן.
"יש חוסר שקיפות בהצגת מצב התקציב האמיתי"
"חשבנו שאחרי המחאה החברתית הממשלה תבדוק כיצד הצעדים שלה משפיעים על סוגיות כמו אי שוויון ועוני", מציין ליידרמן. "במקום זה אנחנו עסוקים בשינויים תכופים, תכופים מדי, ומאוד פרטניים. הויכוח הוא רק אם להעלות מס חברות או לא. אם להעלות מס הכנסה או לא. ואנחנו שוכחים את התמונה התקציבית הכוללת".
אולי זה בגלל הקשיים הפוליטיים שניצבים בפני ראש הממשלה?
"אני לא מומחה לפוליטיקה אבל נראה לי שאפילו מבחינה פוליטית זו שיטה לא נכונה. בצורה הנוכחית יש שחיקה והתשה מסוימת של הדרג הפוליטי. קח את כל הצעדים שהובאו היום לאישור הכנסת. אפילו מבחינה פוליטית לממשלה עדיף לקיים על הדברים דיון אחד כולל במקום להידרש עוד ועוד פעם לסבב של משאים ומתנים ופשרות פוליטיות בשעות הקטנות של הלילה שאחר כך מי יודע איך הן משנות את כל התמונה".
הזכרת קודם את חוסר השקיפות של הממשלה. למה הכוונה?
"יש חוסר שקיפות מדאיג בהצגת תמונת התקציב האמיתית. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה בתחום הוצאות הממשלה, אין לנו נתונים עדכניים לגבי הוצאות הביטחון, אין לנו מידע לגבי מהו הטייס האוטומטי של כל אלה (הגידול האוטומטי בהוצאות הממשלה בהתאם לגידול הטבעי של האוכלוסיה - ש"א) ומה כבר נקבע לחודשים הקרובים. לכן היה ראוי שכל הדיון הזה יתחיל באיזו הצגה מצד משרד האוצר והממשלה של מהי התמונה התקציבית האמיתית לפני קיצוצים והעלאת מסים, ועל זה להלביש את צעדי המדיניות השונים".
למה זה בעייתי שהתמונה לא הוצגה לפני שבוע אם היא תוצג בעוד חודש?
"משום שהפסימיות במשק גם כך גבוהה. הצירוף של אי ודאות רגולטורית, של תנאי מס לא ברורים ושל כללי משחק משתנים, יחד עם המשבר הגלובלי, יוצרים סביבה עסקית בעייתית. אנשים לא בטוחים מה יהיה, ופסיכולוגיה וציפיות הם דברים חשובים בכלכלה, והם משפיעים כבר עכשיו. הציפיות קובעות את הצעדים שכל אחד נוקט, ושנת 2013 כבר מתוכננת. למעשה, ממש בקרוב כבר נצטרך להתחיל לתכנן את 2014. לכן נוצר מצב שעלול לפגוע בצמיחה דווקא בנקודה מאוד פגיעה מבחינת המשק".
אבל הנה, הממשלה קבעה יעד גירעון של 3% לשנה הבאה. זה לא מספיק לדעתך?
"כל עוד הממשלה לא מפרסמת את מכלול הצעדים שהיא צריכה לנקוט בהם, לא ברור איך היא יכולה לעמוד ביעד הגירעון הזה. כך נוצרת בעיה של אמינות פיסקלית, כפי שהגדיר אותה בנק ישראל".
מה רואים מכיוון השווקים הגלובליים וגוש היורו?
"זה יהיה נס אם גוש היורו יחזור לצמוח בשיעורים נאים בשלוש השנים הקרובות, אך מוקדם להספיד אותו. המדיניות שמנהיג הנגיד מריו דראגי והמנגנונים שיאפשרו למדינות כספרד למחזר חובות בריביות נמוכות הם סימנים מעודדים. מעבר לחובות, עדיין מדאיגים היעדר הצמיחה והמיתון המתמשך, שכמובן משליכים על המשק הישראלי".
