"יצוא הגז יעלה לציבור לא רק בכסף אלא גם בנזק בריאותי"
השר להגנת הסביבה והארגונים הירוקים תוקפים את מסקנות ועדת צמח, שצפויה להמליץ לאשר יצוא גז טבעי בהיקף 500 מיליארד מ"ק: חישוב שגוי ומחשבה לטווח קצר עלולים להביא למחסור בגז ולעכב אימוץ של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה
ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לבחינת משק הגז בישראל צפויות להתפרסם רק בשבוע הבא, אך ההמלצות שעולות מהטיוטה הסופית של הדו"ח כבר מעוררות סערה בקרב ארגוני הסביבה הירוקים.
הארגונים הירוקים, כמו גם המשרד להגנת הסביבה, מבקרים את ההחלטה לשמור על עתודות גז ל־25 שנים בלבד, מערערים על מתודולוגיית החישוב של כמות הגז הקיימת בישראל וטוענים שעתודות הגז הלא מספקות יגרמו לעיכוב במעבר התחבורה הישראלית לשימוש בגז, ולכן גם לנזקים בריאותיים.
קידוח לווייתן "הקימו ועדה שעוד לפני שמסתכלת איך ממקסמים את השימוש בגז בתעשייה המקומית כבר רצה לממש רווחים", אומר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. "כשמסתכלים על הכמויות הנדרשות של הגז לא צריך לראות אותו רק כמשלים לדלק אלא כדלק עצמו שיהווה מקור מרכזי של האנרגיה".
"אנחנו חייבים להיות משוכנעים בצורה הברורה ביותר שיש מספיק גז ל־20-30 השנים הבאות כגז מרכזי שמחליף את הנפט לפני שמחליטים על כמה מייצאים", מסביר פרופסור אורי מרינוב, מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה והמנכ"ל הראשון של המשרד להגנת הסביבה. "אני לא יודע איך הם ערכו את החישובים כי כל פעם זורקים מספרים אחרים ואני גם לא יודע אם ההנחה שלהם אומרת שבשנים הקרובות הגז יחליף לחלוטין את הדלק או רק בחלקו. האם שוק התחבורה יהיה מבוסס כולו על גז או רק חלקו?"
מרינוב מציין כי נוכח העובדה הזו הגז צריך לשמש ב־30 השנים הקרובות כדלק הביניים עד ליום שלא יהיה ניתן להשתמש בדלק מחצבי והעולם יעבור לאנרגיה סולארית. "ככל שנמהר בהפסקת השימוש בפחם ובנפט כך ייטב. לכן כשבאים לקבוע את הכמויות צריך קודם כל להבטיח אספקת גז למטרות האלה. אם בנוסף לכך יש גז והמטרה לנצל אותו לפני שהמחיר יירד אני בעד ובלבד שההכנסות העיקריות ממכירת הגז לא ייכנסו לתקציב הרגיל אלא לקרן מיוחדת שתפקידה יהיה למצוא את החלופות הבאות של הגז במשק האנרגיה".
אין כמעט ספק בנחיצות היצוא של הגז מהמאגרים של מדינת ישראל. הסוגיות המרכזיות שעומדות בסלע המחלוקת מדברות על ההנחות שעליהן התבססה הוועדה.
לתכנן לטווח ארוך
אחת המחלוקות העיקריות נסבה סביב שנות עתודות הגז שהמדינה משאירה לעצמה בחישובים של אחוזי היצוא העתידיים. בעוד שהוועדה המליצה על שמירת עתודות ל־25 שנה, מומחי הסביבה טוענים כי פרק זמן זה אינו סביר ויש להתייחס לטווח הארוך.
ההמלצה לשמירת עתודות לתקופה זו, מנומקת בכך ששמירת עתודות לפרק זמן ארוך יותר צפויה שלא לתמרץ פיתוח מאגרים חדשים, ואינה כדאית כלכלית בראייה משקית ארוכת טווח. אלא שבדו"ח שהכינה ד"ר ברנדה שפר, ראש המרכז למדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, עבור משרד התשתיות כבר בינואר השנה היא דחתה טענות מסוג זה. "המשך חיפושים ליד חופי ישראל אינו תלוי בהיתר יצוא או היתר של כמויות גדולות של גז טבעי. מוקד התעשייה הנו חיפושים לנפט, ולכן האקספלורציה תמשיך ללא קשר להיתר יצוא הגז", נכתב.
לדברי ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, "אפשר לפתור את טיעוני התמריץ ליזמים בכך שהממשלה תיצור ביטחונות וערבויות, ותאמר ליזמים - תמשיכו לפתח את המאגרים. אנחנו נקנה מכם את הגז. כלומר הממשלה תקנה לעצמה מניות בתוך המאגר כדי להבטיח את העתיד האנרגטי".
בנוסף, הארגונים טוענים שכדי לתמרץ את משק התעשייה והתחבורה לפתח טכנולוגיות לשימוש אנרגיה בגז יש לתת להם אופק אמיתי, כך שישתלם להם להשקיע ולפתח טכנולוגיות אלו. "יש פרויקטים שיכולים לעבור לגז והם לא יעשו את זה אם לא יהיה להם עתיד", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין.
"כל התחשיבים שמתייחסים רק ל־25 שנה קדימה ומעבר לזה אנחנו מוכנים לייצא הם בעייתיים. מדינה כמו ישראל לא יכולה להסתמך על השכנים שימכרו לנו אנרגיה. אנחנו צריכים להסתכל בראייה של לפחות 30 שנה אם לא 40 או 50 זה מה שעושות רוב מדינות המערב. גם המחיר הכלכלי של זה יהיה דרמטי", אומר ארדן.
"כשאנחנו מדברים על הנושא הסביבתי צריך להבין שמדובר בבריאות הציבור", אומר ארדן. "מדינת ישראל עומדת להיות המדינה הכי צפופה ולכן אם לא נעבור לשימוש בגז, זיהום האוויר פה רק ילך וייגדל. צריך לזכור ש־35% החלקיקי הזיהום הנשימתיים הם מסרטנים. התחבורה בלוס אנג'לס, סיאול וקוריאה מונעת בגז טבעי. בברזיל הסבו חצי מהמכוניות להנעה בגז. פה האוצר לוחץ שיהיו כמה שיותר מהר הכנסות למדינה בגלל שהוא המשרד החזק ביותר לפני שבדקו באמת לכמה גז ישראל באמת זקוקה".
לדבריו, "ראש הממשלה היה זה שביקש לקדם מציאת תחליפים לנפט לתחבורה. ישראל היתה צריכה להיות דוגמה עולמית של איך מעבירים את כל התחבורה בישראל לגז טבעי וזה עוד לפני חיסכון בעלויות שייצרו זיהום האוויר והתחלואה, כמה יעלו מיטות אישפוז אם נמשיך להתבסס על דלק".
מתודולוגיה מוטעית
במשרד להגנת הסביבה מאמינים שגם המתודולוגיה שלפיה חושבו כמויות הגז שיש לישראל מוטעות. החישוב שהתייחסה אליו הוועדה דיבר על כמות גז של 250 מיליארד מ"ק ממאגר תמר, עוד 500 מיליארד מ"ק ממאגר הגז לווייתן ועוד הערכה של 150 מיליארד מ"ק מיתר המאגרים. אלא שארדן מציין כי כלל לא בטוח שבלווייתן אכן יימצאו 500 מיליארד מ"ק.
"המתודולוגיה הזו לא קיימת בשום מקום בעולם. לדעתנו ההסתכלות שיש בלווייתן למשל 500 מיליארד מ"ק מסוכנת ויש פה מרכיב של הימור, כי מה יקרה אם יהיה תקלות כמו שהיו בקידוח מירה, וקצב ההפקה יהיה יותר נמוך? כל טעות כזו תבוא על חשבון הצרכן הישראלי. כי הרי חוזי היצוא ייחתמו ולא יהיה ניתן להפר אותם", הוא מציין.
"במדינות אשר מחייבות פיצול למחירים שונים בין השוק המקומי ליצוא, משקי האנרגיה מאופיינים במחסור מתמיד של אספקת גז לשוק המקומי", נכתב בדו"ח של ד"ר שפר.
"לגבי מרבית מאגרי הגז בעולם, הרבה שנים חלפו בין גילוי המאגר עד להפקה ולא סביר שממשלת ישראל תידרש לקבוע סופית את המדיניות לפני השלמת תמונת המידע לגבי היקף מאגרים, מגמת הביקוש הצפוי וכמות העתודות הנשמרות לעתיד".
