מחזיקים ברכב צמוד? תשלמו יותר
פיצול שווי השימוש לשניים מעורר שאלות קשות עבור המחזיקים ברכב הצמוד; אבל הם יסתפקו כנראה במחאות בפייסבוק ולכן ישלמו את המחיר
השבוע נחשפה טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2013 והבשורה למחזיקי רכב צמוד עלול להיות לא נעימה. שווי השימוש לרכב צמוד יפוצל לשני מרכיבים: מרכיב שווי השימוש ומרכיב עלות הדלק. על פי ההערכות, צפוי שווי השימוש לרכב הצמוד אמנם לרדת מעט, אולי לאיזור של 2% ממחירו של הרכב, ואילו שווי השימוש לדלק יחולק כנראה לפי קבוצות. שיטת חישוב זו מעלה הרבה בעיות שפתרונותיהן אינם ברורים. כך לדוגמה עולה השאלה כיצד עובד יוכל לצפות כמה קילומטרים ייסע בשנה? כיצד יחושבו נסיעותיו לצורך עבודה ונסיעותיו לצורך פנאי? וכמובן - כיצד יימדד הדלק, לפי כמות או לפי קילומטרים? על שאלות אלה עדיין אין פיתרון.
טויוטה קורולה. נהגי הרכב הצמוד מסתפקים בעצומות ברשת אך לפני אי הבהירויות נשוב לרגע לנושא שווי השימוש: למי שאינו יודע, שווי שימוש הוא סכום שמתווסף לשכר הברוטו של עובד שמחזיק ברכב צמוד ומגלם את הטבת הרכב. כיום שווי שימוש מחושב על פי 2.48% מערכו של כל רכב, כלומר אם עובד בחר לדוגמה במכונית שמחיר המחירון שלה הוא 123 אלף שקל, מחיר נפוץ למדי בקרב רוב המכוניות המשפחתיות, אזי לשכר הברוטו של העובד יתווספו 3,050 שקל לצורך ניכוי מס. פיצול זה של שווי השימוש למרכיב דלק ומרכיב שימוש יהיה המהלך הרגולטורי השני שייפול על ראשיהם של מחזיקי הרכב הצמוד תוך פרק זמן קצר מאוד. הרי רק לפני כשלוש שנים שונתה שיטת חישוב שווי השימוש לרכב צמוד בישראל, משיטת החישוב על פי קבוצות לשיטת החישוב הליניארית, זו שקובעת שווי שימוש של 2.48% מערך הרכב.
מחזיקי רכב צמוד ישלמו יותר גם בלי מרכיב הדלק
כאן מצויים כמה מלכודים וכמה אי בהירויות שיש ללבן: ראשית, עוצמת הפגיעה שיספגו מחזיקי הרכב הצמוד תהיה כפולה. מדוע? ובכן, רשות המסים היא זו שקבעה את מדיניות המיסוי הירוק. אותה מדיניות ידועה קובעת שהמס שיוטל על מכוניות שנמכרות בישראל ייקבע על פי כמות המזהמים שהן פולטות.
עיקר המכוניות שהצמודות שנמכרות בישראל הן משפחתיות בעלות מנועי 1.6 ליטרים. מה שחלק ניכר מציבור מחזיקי הרכב הצמוד ילמד בחודשים הקרובים הוא שהמכוניות המשפחתיות הללו עומדות להתייקר בגלל המיסוי הירוק שקבעה רשות המסים. אז גם אם בחסות התכנית החדשה שווי השימוש על הרכב עצמו יופחת, נאמר ל-2% במקום 2.48%, תגיע עליית מחירי המכוניות המשפחתיות, בשיעור של 4,000 שקל לערך ותבטל את ירידת שווי השימוש על הרכב, וזה כמובן עוד לפני שבכלל הוחלט מהו שווי השימוש לדלק, כיצד הוא יחושב וכיוצא בזאת.
מדוע בכלל צריך לפגוע עוד במחזיקי הרכב הצמוד
שנית, מתעוררת עוד תהייה: כאשר ברשות המסים קבעו את מתווה המס הירוק ושווי השימוש הליניארי בשנת 2009 הצהירו אנשי הרשות שמדובר במהלך שיביא להחלשת ציי הרכב. ואכן, על פי נתונים רשמיים שמציגים אנשי רשות המסים בגאווה לא מוסתרת, כוחן של חברות הליסינג נמצא במגמת ירידה מבחינת כמות המכוניות היחסית שלהן בשוק.
הפתרון לגרעונות נמצא בכבישים צילום: גלעד קוולרצ'יק
אם נצטט את דו"ח רשות המסים על ענף הרכב ממאי האחרון, "בשנת 2010 הגיע המשקל היחסי של רכישות ציי רכב לכ-44% בלבד! התופעות שתוארו לעיל (קרי מיסוי ירוק ושווי שימוש ליניארי), מהווה סימן ברור ומעודד להבראת שוק הרכב". כלומר, על פי רשות המסים שוק הרכב הישראלי נמצא כבר במגמת הבראה מתמשכת שכוללת היחלשות של חברות הליסינג.
מדוע, אם כך, נדרש עוד מהלך שיאיץ את היחלשות הליסינג תוך פגיעה במאות אלפי אזרחים? התשובה אינה טמונה כנראה כלל בענף הליסינג או במחזיקי הרכב הצמוד, אלא בתקציב המדינה. באוצר יודעים היטב שבכל הקשור למחירי הדלק, אזרחי ישראל נמצאים על סף פיצוץ, אך גרעונות יש לכסות, ומיהו הקהל הנוח ביותר לסגירת הגרעון? התשובה נמצאת סביבכם בכבישים: מדובר במאות אלפי מחזיקי רכב צמוד שאינם מוחים, אינם מתפקדים למפלגה שתקדם את ענייניהם ומסתפקים במחאות פייסבוק ובעצומות אינטרנטיות. כך שבהנחה שתכנית האוצר אכן תצא לפועל, אם הנכם מחזיקים ברכב צמוד, אז נדפקתם.
