קובי הבר: "המשק הישראלי היום פחות מוכן לסוג של הדרדרות שיכולה להיות"

"אנחנו לא במיתון, אנחנו סביב ה-3% צמיחה ונהיה כך גם בשנה הבאה. זה לא מיתון, אלא מספר מצויין וצריך למנוע פגיעה בו, עם זאת זה מספר שנמוך מפוטנציאל הצמיחה של המשק", כך אמר קובי הבר, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר וכיום ראש חטיבת כספים וכלכלה בבנק לאומי בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" המתקיימת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לדבריו, "זה מספר שכן גדל בו שיעור האבטלה וכן שיעור החוב יילך ויגדל בו ולכן אסור לנו להסתפק במספר הזה. את 2008 המשק הישראלי עבר בפחות נזקים כי הגיע מוכן לאותו משבר, עם מצב כלכלי מצויין וגרעון של 0 ושיעור חסכון גבוה ומערכת הבנקאית יציבה. המשבר הנוכחי בעולם הוא לא קל, העולם לא יצא מהמשבר והרזרבות הולכות ופוחתות והמשק הישראלי הרבה פחות מוכן לסוג של הדרדרות שיכולה להיות".

קובי הבר צילום: נמרוד גליקמן

עוד אמר הבר, "הסיטואציה לא פשוטה, למרות שבחלק מהמקומות רואים סימני צמיחה, בעיקר בארה"ב ובאירופה הם מצליחים להתמודד עם המשבר. אנחנו מושפעים מהעולם, אין יותר מושגים של אי כלכלי, אך אנחנו צריכים לנצל את כל ההזדמנויות.

"ראשית, אסור להגדיל את הגרעון. אין סבלנות בעולם למשקים עם גרעון ואסור לנו להיות גם בגרעון של 3%. המפתח להצלחה זו חוזרת לבסיס, כמו במדינות שצלחו את המשבר בעזרת פרמטרים כלכליים טובים. אני חסיד גדול של אותם בסיסים, של שליטה בהוצאות וגרעון נמוך, רק זה מה שיאפשר להגדיל את העוגה ולעשות סדרי עדיפויות בתקציב, אין לנו שום אלטרנטיבה, ולצערי יש מגמה של מספרים, שמוביל גידול בהוצאות שהמשק לא יכול לעמוד בהן ומצד שני ירידה בהכנסות ולכן מתפתח גרעון גדול מדי.

"ב-2012 אנחנו כבר נהיה ב-4% ובשנה הבאה גם הגרעון נראה גבוה. לכן אין שום ברירה מלבד לחזור לבסיס שישמור על מדינת ישראל. זה התנאי ההכרחי אבל הלא מספיק. אנחנו חייבים לראות ולדאוג שהמשקיעים הזרים יחזרו למדינת ישראל ויש הרבה מאוד דברים כמו יציבות וודאות כלכלית, שוק הון חי נושם בועט ופעיל, ואנחנו חייבים לוודא ששוק ההון מכיל שוק ראשוני של אקוויטי, כי בלי זה משק לא יכול לצמוח, אם אין הנפקות של הון אי אפשר לצמוח ונוצר מחנק אשראי.

"הממשלה צריכה לגוון את המקורות ומשאירים את המקורות של האשראי למשק הפרטי. בתשעת החודשים האחרונים כמעט ולא היה גידול באשראי למגזר הפרטי. נכון שיש אילוצים על האשראי, אך חובתם של מקלבי ההחלטות כל הזמן לשאול את עצמם מה עושים כדי שלא יווצר מחנק אשראי ופגיעה בצמיחה. אחרי כל התנאים הללו יש את ההחלטות המבניות שמעודדות צמיחה כמו תשתיות פיזיות ואנושית, כמו השקעה בפריפריה שזו נשמת אפה של מדיניות תקציבית".