השר שרצה להיות שם

מדי פעם בפעם, בשיחות סגורות לכאורה עם שר התקשורת והרווחה משה כחלון, הוא היה מתרווח בנינוחות על הכיסא. פעמיים במהלך השיחה אירוע שכזה היה מתרחש, כאשר היו מרעיפים עליו מחמאות על מהפכת המחירים בשוק הטלפונים הניידים, וכאשר בני השיחה היו שואלים אותו - לפעמים בסקרנות ולפעמים בתקווה - האם יש סיכוי שראש הממשלה בנימין נתניהו ימנה אותו לשר אוצר.

כחלון היה אז מושך את אחד מצדי פיו ועונה תשובה שנועדה להבהיר כי אין לו הבטחה כזו, ומה שנתניהו יחליט מקובל עליו, אבל אין באמת סיכוי שכחלון יקבל תיק כזה. או אז היה מתעניין מישהו מדוע נתניהו לא ימנה שר מזרחי, חברתי ומהפכן מחירים כמו כחלון לעבוד מול אגף התקציבים. כחלון, בחיוך גדול, היה מניף יד ואומר: "עזוב", כממתיק סוד.

בין הרצוג לכחלון

כל כך אהוב היה כחלון על הציבור, עד שכמה מפעילי הליכוד שעוד מאמינים שביבי הוא מלך ישראל היו מתחילים לנטור לאחרון טינה על כך שהנסיך מגבעת אולגה לא מקבל את הכבוד הראוי לו. וכחלון, גם אם ניסה להסתיר זאת, רצה מאוד את הכבוד הזה, את התואר שר האוצר. לפחות מאז שנכנס לתיק הרווחה, מעין אנטי־תזה לתיק התקשורת, רצה להית שם, בבית השכן לזה של משרד הרווחה ברחוב קפלן בירושלים. מאוויו נשאו אותו ללשכה השנייה החזקה ביותר בישראל, אך לפחות כרגע ללא הועיל.

מוזרה הפוליטיקה הישראלית ומוזר האופן שבו תדמיות נדבקות לפוליטיקאים. יצחק הרצוג, מי שכיהן כמעט ארבע שנים בתפקיד שר הרווחה ונחשב לשר מוצלח שעבד קשה בשביל השכבות העניות, לא ייתפס לעולם בעיני הציבור כפוליטיקאי חברתי. כחלון, שהוריד את מחירי הקישוריות בטלפון הנייד, נחשב לשר חברתי לעילא ולעילא עוד לפני שרגלו דרכה בתיק הרווחה. אולי כך נראית אפליה עדתית מהצד השני.

בתיק הרווחה כחלון משאיר אחריו נקודות של הצלחה, אך רק נקודות. לא נעשתה מהפכה בשנה וחצי שלו בתפקיד, אם מפאת קוצר זמן ותקציב, אם מפאת עומס ואולי פשוט כי לא סבר שרפורמה דרמטית נחוצה.

לזכותו ייאמר כי הוא הקל על קשישים במבחני הזכאות לקצבת סיעוד, פתר בעיות של ילדים בעלי מוגבלויות ופרץ את הטאבו בדבר קדושתן של עמותות חלוקת המזון, והחל להפקיע מהן את המונופול על רחמי הציבור.

לא השאיר חותם

ועם זאת, נותרה תחושת החמצה, בעיקר לנוכח הרפורמות שביצע כחלון במשרד התקשורת. ביוני האחרון אמר ל"כלכליסט" פרופ' ג'וני גל, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, כי כחלון לא ניצל את הדחף שיצרה המחאה החברתית ב־2011 לשינוי הנדרש ברשת הביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל. כחלון לא ניצל זאת כדי לחזק את המערכת לכיוון סוציאלי יותר, לבצע רפורמת שירות במוסד לביטוח לאומי או לפחות להחזיר מעט אחורה את ההפרטה של שירותי הרווחה בישראל.

מומחי רווחה אומרים כי מה שאפיין את התקופות הטובות יותר של משרד הרווחה הוא שהיו בו שרים בעלי עוצמה פוליטית שניצלו זאת לטובת המשרד. אולי זה מקור האכזבה המסוימת מכחלון - לא היה וקשה להאמין שיהיה בשנים הקרובות שר כה חזק ועוצמתי במשרד כה חלש. למרות עוצמה זו, הוא לא השאיר חותם. עד כה.