חוק שכר הבכירים החדש – כובל או מקל?
ההנחה של המחוקק היא שהלחץ שיופעל על הדירקטוריון מלמעלה (אסיפה כללית) ולמטה (ועדת התגמול) ישיג את הריסון המבוקש. אלא שניתן היה לעגן בחוק סנקציות אמיתיות נגד דירקטורים
כמה דקות לפני שפרצה המחאה החברתית לחיינו סגדה התקשורת לחתונת הפאר שערך יצחק תשובה לבנו בהשקעה של כמה מיליוני שקלים. היום, כולם חזרו בתשובה - אף טייקון לא יחתן את בנו לעיני התקשורת והתקשורת תתלה על עץ גבוה את הטייקון שישקיע מיליונים באירוע כזה.
אבל, בעוד שהמחוקק לא יכול להגביל את גובה ההוצאות בחתונות האלפיון העליון, הוא יכול להגביל את השכר החזירי שמשולם בישראל לבכירים. הבעייה קיימת בשתי מדינות בעולם: ישראל וארה"ב. כשמדובר בשכר חזירי הכוונה היא שהדירקטוריון המאשר את השכר משועבד בשיקוליו לבעל השליטה מאשר לקריטריונים של סבירות שכר וסבירות חברתית. סבירות שכר המותנה בביצועים אמיתיים של החברה וסבירות חברתית ששוקלת פערים בחברה (קומפני) ובחברה (סוסייטי).
שר המשפטים יעקב נאמן צילום: מיקי אלון
חוק שכר הבכירים החדש מבקש לכבול את שיקול דעת הדירקטוריון במספר דרכים שעיקרן לאלץ אותו להקשיב: לוועדת תגמול בלתי תלוייה, לאסיפה הכללית. הציפייה של המחוקק היא שהצורך להקשיב, ויותר מזה - הצורך לנמק התעלמות מהמלצות ירסן את הדירקטוריון מלנפח שכר מעבר למדיניות התגמול שהיא לכשעצמה עוד גורם מרסן.
בבסיס החוק שלושה נדבכים: חובה למנות ועדת תגמול, חובה לקבוע מדיניות תגמול, והתוויית הליך אישור מדיניות התגמול והליך אישור העסקאות הפרטניות עם נושאי משרה.
ההנחה של המחוקק היא שהלחץ שיופעל על הדירקטוריון מלמעלה (אסיפה כללית) ולמטה (ועדת התגמול) ישיג את הריסון המבוקש. אלא שניתן היה ללכת צעד נוסף קדימה שאותו סירב המחוקק ללכת: לעגן סנקציות אמיתיות נגד דירקטורים במקרה שבית המשפט יקבע - בתביעה נגזרת למשל - שהשכר אותו אישרו למנכ"ל חרג מהסביר. אילו היו הדירקטורים היו מחוייבים לשלם מכיסם את נזקי החברה, שיקוליהם היו מתיישרים טוב יותר עם טובת החברה. החוק כפי שהתקבל אמנם מכביד עליהם, מחייב אותם לנמק, אבל עדיין מותיר להם לאמץ את המסורת הוותיקה והמוכרת – לרקוד כמריונטות לצלילי חלילו של בעל השליטה.
בעניין אחר, ראוי לשבח את המחוקק בקביעת תקרות והגבלות על בונוסים, אופציות מניות ו"עוקפי" שכר אחרים שבהם ניתן לרפד את נושאי המשרה. נקבע שהטבות הוניות כבונוסים יחושבו לפי ערכם ביום התשלום ואילו מניות או אופציות, יחושבו לפי ערכם ביום ההענקה. הרעיון המבורך הוא שתגמולים אלה ישקפו את המצב האמיתי של החברה, כלומר יצמידו תגמולים לביצועים. את הרעיון הזה ניתן היה להרחיב ולעגנו מפורשות גם בחישוב שכר המנכ"ל, אולם המחוקק לא הלך עד לשם.
מומחים לדיני חברות חלוקים על ערכו של התיקון. פרופ' אוריאל פרוקצ'יה רואה בקושי רבע כוס מלאה, פרופ' שרון חנס, לעומתו, רואה את מרבית הכוס כמלאה, ולא נותר אלא לראות מה תאמר המציאות. החוק, ברוח שר המשפטים נאמן, לא הלך רחוק מדי. הוא הותיר לדירקטוריון את שיקול הדעת אך כבל אותו להקשבה ואולי לתרבות תאגידית חדשה, אחראית יותר.
