המדינה בדרך למחוק חוב של 6 מיליארד שקל לחברת החשמל
משרד האוצר שיגר אתמול מכתב לחברת החשמל שבו הוא מבשר לחברה כי יעמיד לה ערבויות מדינה של 3 מיליארד שקל. במקביל, יוקם צוות שיגבש המלצות לטיפול במבנה ההון של החברה, ושאף ישקול אפשרות למחיקת חלק מחובותיה למדינה
המכתב ששלח אתמול מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, לחברת החשמל נראה כמו עוד דיווח לקוני שבו המדינה מנסה לשגר מסר מרגיע למשקיעים ומתחייבת, שוב, לספק לחברת החשמל פתרונות לגרעון התזרימי הנובע מעלות הדלקים העודפת. אלא שסעיף מספר 7 במכתב, שנראה לכאורה תמים למראה, מהווה עדות לשינוי פרדיגמה באופן שבו מדינת ישראל מתייחסת למצוקתה הפיננסית של חברת החשמל, מצוקה שהולכת ומחריפה ושאף הביאה לכך שחברת החשמל הגיעה לעברי פי פחת עד כדי כך כשכיום היא לא מסוגלת לרכוש דלקים ללא סיוע של המדינה.
- "הבור" של חברת החשמל עלול להגיע ל-2.3 מיליארד שקל
- איך יכלה חברת החשמל להימנע ממחדל של 1.4 מיליארד שקל
- רשות החשמל בוחנת העלאת התעריף לכיסוי הבור התזרימי
לא רק כיבוי שריפות
על מנת לאפשר לחברת החשמל לפעול באופן רציף, משרד האוצר יעמיד ערבות מדינה בסך מיליארד שקל באופן מיידי ופועל להעמדת ערבות מדינה נוספת של עד 2 מיליארד שקל בשנת 2013. למרות החשיבות של ערבויות המדינה לתפקוד של חברת החשמל ניתן להתייחס אליהן כאל טיפול נמרץ. עירוי מזומנים שמקל על המצוקה הפיננסית אך לא פותר אותה.
החידוש במכתב שפורסם אתמול הוא שלראשונה מאז סבב הבעיות הנוכחי בחברת החשמל מדינת ישראל לא מסתפקת רק ב"פתרונות קסם" ובכיבוי שריפות, אלא גם פועלת לפתרון בעיות היסוד של חברת החשמל. במשרד האוצר הוחלט להקים צוות שיגבש המלצות לטיפול במבנה ההון של חברת החשמל, לרבות בחינת המרת הלוואות להון. הטכניקה של "המרת הלוואות להון" משמעותה מחיקת חובות בתמורה לקבלת מניות של החברה. אולם היות שמדינת ישראל כבר מחזיקה ב־99.85% מהון המניות של חברת החשמל, המניות החדשות שיתקבלו לא ישנו את שיעור האחזקה של המדינה בחברת החשמל. לפיכך, מדובר במחיקת חובות של חברת החשמל כלפי המדינה, ותו לא.
צילום: עמית שעל
מחיקת החובות תקטין את הוצאות המימון של חברת החשמל ותשפר את מבנה ההון של החברה, אולם במשרד האוצר לא מתכוונים לתת את ה"סוכרייה" הזאת לחברת החשמל ללא כל תמורה. הכוונה היא לשלב את הצעד של משרד האוצר בצעדים נוספים עליהם יוחלט בהסכמה עם החברה. כך לדוגמה, חברת החשמל תידרש לפעול בכל אמצעי שעומד לרשותה
כדי לאפשר שחרור מיידי של כספים מהיעודה לרכיבים לא קצבתיים של עובדי חברת החשמל המוערכת בכ־1.4 מיליארד שקל.
אפשרות נוספת העומדת על הפרק היא מכירת חלק מנכסי חברת החשמל. לצורך כך הוקמה ועדה מיוחדת של הדירקטוריון שמונתה כדי לבחון את האפשרות למימוש נכסים לצורך כיסוי חובות החברה.
עד היום מדינת ישראל בחרה באפשרות הקלה, הפשוטה והמהירה. בכל פעם שחברת החשמל נתקלה במכשול, הפתרון היה גיוס חוב נוסף. בהתחלה מקופות הגמל וקרנות הפנסיה בישראל, אחר כך מגופים מוסדיים בחו"ל וכשאלו כבר סירבו לפתוח את הארנק, הגיוסים נעשו בערבות של מדינת ישראל. ביולי השנה גייסה חברת החשמל כ־3 מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח המובטחות בערבות של מדינת ישראל.
הפחתת חוב והגדלת הון
אלא שגיוסי החוב, ברגע שהפכו ממהלך נקודתי לפתרון שיטתי, מכבידים על המאזן ומעוותים את מבנה ההון של חברת החשמל. המהלך של מדינת ישראל מהווה חותמת למצבה הרעוע של חברת החשמל והכרה בכישלון השיטה לפתור את בעית החובות באמצעות נטילת חובות נוספים ועל ידי העלאת התעריף לצרכנים. הפעם, לראשונה, מדינת ישראל בוחנת פתרון שמשלב שני תהליכים שיתרמו לאיתנות של חברת החשמל. מצד אחד הפחתת החוב ומנגד הגדלת ההון של החברה.
נכון ל־30 ביוני השנה, כ־12% מהחוב הפיננסי של חברת החשמל, המסתכם ל־6.2 מיליארד שקל, הוא למדינת ישראל. חוב זה נחלק לשני סוגים: האחד, אגרות חוב צמודות מדד בהיקף של כ־2.5 מיליארד שקל הנושאות ריבית גבוהה של 5%־5.75%. השני, הלוואה שהתקבלה בשנות ה־90 מבנק לפיתוח התעשייה בהיקף של כ־3.7 מיליארד שקל, שהוסבה לטובת המדינה.
מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, אמר בשיחה עם "כלכליסט": "משבר הדלקים, ככל שהוא זמני, הוא מתווסף לבעיות במבנה ההון הפרמננטיות של חברת החשמל, מציף את הבעיות ומחייב אותנו לקיים דיון בבעיות היסוד של החברה ולא רק בפתרונות זמניים".
