הצוק של אובמה

האמת שזה נשמע הזוי ולא הגיוני. מדוע שנשיא מכהן של ארה"ב ירצה בתחילת הקדנציה השנייה שלו להכניס את הכלכלה של ארה"ב לסחרור כה קשה? על פניו נראה שאין סיבה.

זו גם הסיבה שבגללה תרחיש הבסיס שלי היה ועודנו כי הרפובליקאים והדמוקרטים ישחקו את המשחק עד לקצה גבול היכולת, אבל בסיכומו של דבר יגיעו להסכמה שתימנע את התממשות הנפילה מהצוק.

ובכל זאת, יצא לי לקרוא סוג של "תרגיל מחשבתי" של בלוגר בשם לאנס רוברטס (Lance Roberts) שהשתעשע במחשבה הזו מתוך ניסיון לבחון האם יכול לצוץ "ברבור שחור" שכולנו מפספסים. כאשר קוראים את התרגיל המחשבתי שלו פעמיים, מתחילים פתאום לראות כי הוא לא כל כך פרוע מנקודת ראותו של הממשל הדמוקרטי הנבחר, שכרגע נמצא בסיטואציה לא פשוטה בגלל שליטת הרפובליקאים בקונגרס.

הרעיון מתבסס על כמה נקודות:

1. נפילה מהצוק הפיסקאלי תכניס את ארה"ב לסחרור וההשפעה הכלכלית תהיה חמורה. הערכה זו היא די קונצנזוס, והיא זו שעומדת כבסיס למרבית ההערכות סביב מדוע הצדדים ירצו למנוע את התרחשותה. לא חשוב באמת מה הכימות של השפעה זו, אבל ניתן להניח כי הדבר יכניס את ארה"ב למיתון לא פשוט בעתיד הקרוב ואולי גם למשך שנים קדימה.

2. מהלך כזה יהיה בעל השפעה קשה גם על השווקים הפיננסים שיאלצו להתעמת עם מצב הכלכלה האמריקאית (והגלובלית), כאשר צינורות ההנשמה לא מחוברים לוורידיה והסטרואידים לא זורמים בעורקיה.

3. העלייה הקשה במיסים והחיתוך בהוצאות הממשלה יביאו לפגיעה חמורה ברווחה של משק הבית הממוצע בארה"ב, דבר שיקבל ביטוי בכוח הקנייה, בעלייה בשיעור האבטלה, בבלימה של ההתאוששות בשוק הנדל"ן למגורים ובפגיעה באפקט העושר לאור ירידות של השווקים ונכסי הסיכון.

1. המצוקה הכלכלית והפגיעה בציבור, יחד עם קמפיין מתוזמר של הדמוקרטים (כפי שהם יודעים) יאשימו את הרפובליקאים בכישלון במניעת המשבר ויביאו בעוד שנתיים את הציבור כועס וזועם על הרפובליקאים ש"בשם ההגנה על העשירים" לא מנעו את המשבר הכלכלי הקשה.

2. מצב כזה יכול לתת לאובמה ניצחון בעמדה היחידה בה אינו שולט – הקונגרס.

במצב בו לאובמה יש שנתיים לפעול עם סנאט וקונגרס אוהדים, הוא יוכל לקדם נושאים אותם הוא לא מסוגל לקדם כיום בגלל שידיו קשורות בפועל באמצעות השליטה הרפובליקאית בבית הנבחרים. מהלך כזה יאפשר לו לקדם נושאים כדוגמת:

• ביטול תקרת החוב שכה מעיקה על הדמוקרטים, מהלך שיאפשר המשך מדיניות ללא מגבלות עתיים של הרמת התקרה

• המשך מדיניות התמרוצים

• קידום תכניות האב של אובמה בנושאי בריאות ורווחה

• שינוי מבני של חוקי המס בארה"ב

• הגדלת הרגולציה והפיקוח של הממשלה על גופים שונים בשוק

בפועל אתם רואים לפניכם נשיא שמכהן בקדנציה השנייה, כשכל מה שהוא רוצה זה כוח לקדם את הרעיונות שלו כשחרב ההיבחרות מחדש כבר לא מרחפת מעליו. האם להקריב שנתיים של רווחה כלכלית כדי לגרום להמונים להאמין שהרפובליקאים דחקו את ארה"ב למצב זה רק כדי "להגן על העשירים" מלשלם עוד מס (נושא פופוליסטי ורווי רגשות ממילא), זה משהו הזוי?

כשחושבים על אובמה שצריך לבחור בין ארבע שנים דומות לשנתיים האחרונות והמתסכלות של הקדנציה הראשונה שלו, ובין שנתיים כלכליות קשות שיפלו כאשמה על הצד הרפובליקאי, שלאחריהן הוא יכול לצאת על מלוא תאוותו בידו.