שיאני שכר הטרחה קיבלו מיליוני שקלים נוספים

רו"ח בועז מקלר ועו"ד חיים פרוכטר, מי שיזמו והובילו את תביעת הענק שנוהלה בשם 142 רשויות מקומיות נגד מינהל מקרקעי ישראל בגין תשלום חלקי של היטלי השבחה, גרפו לכיסם שכר טרחה גבוה בהרבה מהסכום האסטרונומי שפסק להם לאחרונה בית המשפט העליון.  

הנתח של מקלר ופרוכטר בשכר הטרחה בגובה של 78 מיליון שקל, שפסק בית המשפט העליון, הוא 46 מיליון שקל. בנוסף קיבלו רו"ח אריה גולדיאן ומשרד הרצוג פוקס נאמן 27 מיליון שקל ומשרד ש. הורוביץ קיבל 5 מיליון שקל. אלא שסכום זה נפסק בלי ששלושת שופטי העליון, ובראשם הנשיא אשר גרוניס, מודעים שמקלר ופרוכטר קיבלו מאותן רשויות שכר טרחה של מיליוני שקלים בגין פעולות נוספות. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ישנן הוכחות לכאורה לתשלום של 5 מיליון שקל, אולם על פי טענות שהוצגו בהליך משפטי אחר על ידי בא כוחן של ארבע רשויות מתוך 142 שהיו צד להליך בעליון, עו"ד ליאור דגן, מדובר בסך הכל ב"עשרות מיליוני שקלים" שכבר נגבו.

קיבלו נתח מכספי המינהל

78 מיליון השקלים שהעניק ביהמ"ש העליון לכל צוות המייצגים שהובילו את התביעה מול המינהל, היו שכר הטרחה הגבוה אי פעם שנפסק בישראל, והם ישולמו בעבור התביעה שהתנהלה בבית המשפט, ואשר הסתיימה בפשרה שבמסגרתה המינהל התחייב להעביר 830 מיליון שקל לרשויות המקומיות.

אלא שמתברר כי במקביל לתביעה שנוהלה בבית המשפט ניהל מקלר הליכים ישירים מול המינהל בשמן של 142 הרשויות, ובמסגרתם דרש מהמנהל להעביר לרשויות סכומי כסף גדולים שמקורם ב"טעויות טכניות" של המינהל, אשר לפי טענתו, סיווג לא נכון את התקבולים שהגיעו לרשויות.

לפי מסמכים שעליהם חתום מקלר עולה כי המינהל קיבל רבות מטענותיו, בלא צורך בהליך משפטי, והזרים כספים לרשויות המקומיות מאז שנת 2002 ולפחות עד 2008 וייתכן שאף עד היום. בגין הטענות שלא התקבלו על ידי המינהל, כלומר סכומים שנויים במחלוקת, ניהלו מקלר ופרוכטר הליכים משפטיים שבסופם, כאמור, בית המשפט העליון העניק להם 46 מיליון שקל כשכר טרחה.

ברגע שהסכומים שאינם במחלוקת בגין "הטעויות הטכניות" התקבלו ברשויות, שיגר אליהן מקלר דרישות לתשלום שכרו, בהתאם להסכמים המקוריים, כך שהוא לקח בממוצע רבע מהכסף שהתקבל והיתרה הופקדה בקופתה של כל רשות. לפי הסיכום הפנימי בין מקלר לפרוכטר, מקלר העביר לו רבע משכר הטרחה שקיבל. ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בשנים 2002–2003 בלבד גבה מקלר מכלל הרשויות שכר טרחה של יותר מ־3.2 מיליון שקל בגין הטעויות הטכניות. לגבי שכר הטרחה ששולם למקלר משנת 2004 ואילך, ישנם בידי "כלכליסט" מסמכים המתייחסים לארבע רשויות בלבד וגם הם על שכר טרחה שהועבר עד סוף 2007 בלבד. מהמסמכים עולה כי אלו העבירו לו 1.8 מיליון שקל שכר טרחה. בסה"כ מדובר ב־5 מיליון שקל שבכתבי הטענות עולה לכאורה ששולמו. שכר הטרחה ששילמו מאז 2004 138 הרשויות האחרות אינו ידוע.

בועז מקלר צילום: יובל חן

מקלר מסרב להגיב

ניסיונות לקבל מידע ממקלר, פרוכטר או מעורכי דינם בדבר סכומי שכר הטרחה המלאים ששולמו להם עד היום עלו בתוהו. מקלר לא השיב לפניות "כלכליסט", וכמוהו עו"ד דרור קדם ממשרד קנטור אלחנני טל המייצג אותו. עו"ד עופר אטיאס, שותפו למשרד של פרוכטר, שייצג את השניים בבית המשפט העליון, התעלם אף הוא מכל פניות "כלכליסט".

פרקליטות המדינה נחשפה לשכר הטרחה הנוסף שקיבל מקלר, משום שהמידע על כך נפרס בכתבי טענות בהליך אחר לו הפרקליטות היא צד הקשור לשכר הטרחה של מקלר ופרוכטר. עם זאת, לטענתה היא לא נחשפה למידע קודם ולכן הוא לא הובא לידיעת פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, שייצג בעצמו את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

אשר גרוניס צילום: אלכס קולומויסקי

התוצאה היא כי שופטי העליון לא היו מודעים ששכר טרחה גבוה נוסף כבר שולם למקלר ולפרוכטר בעת שפסקו את שכר טרחתם. ייתכן כי בשל כך הם לא שקלו לקזז סכומים אלו מהסכום הסופי, או לכל הפחות להחיל גם עליהם את פסק הדין שקבע כי שכר הטרחה יעמוד על 8.6% ובתוספת מע"מ מהתקבולים, ולא 25% כפי שגבה מקלר מהרשויות.

ההליך המשפטי שבו נפרס המידע בגין שכר הטרחה הנוסף שקיבל מקלר מתייחס לתביעות שהגישו ארבע רשויות שייצג מקלר, של היישובים מודיעין, באר טוביה, גלבוע וגליל עליון, ואשר דרשו לבטל את הסכמי שכר הטרחה עמו בטענה שהם אינם חוקיים ובלתי סבירים בצורה קיצונית. הליך זה אמור היה להתברר בפני נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, אך הוא עוכב בהמתנה לקביעה הסופית של העליון על הסכום שיחויב המינהל לשלם לרשויות. בסופו של דבר, שופטי העליון בראשות הנשיא גרוניס "דילגו" על ההליך שהיה אמור להתקיים בפני גרסטל ואמור היה לבחון ביסודיות את הסכמי שכר הטרחה, ובהליך מזורז שהתבסס על כמה דיונים בעל פה וללא טיעונים מסודרים בכתב פסקו בהחלטה בת שני עמודים את שכר הטרחה האסטרונומי.

במסגרת תביעת ארבע הרשויות שמייצג עו"ד ליאור דגן, שבהמשך הצטרפו אליה שתי רשויות נוספות, נטען פעמים רבות ובצורה בולטת כי מקלר "קיבל עשרות מיליוני שקלים" כשכר טרחה בגין תיקון הטעויות.

כבר בספטמבר 2009 נדרש מקלר בהליך מול ארבע הרשויות לפרט בתשובה לשאלון "את כל הסכומים ששולמו לך עד היום על ידי כל אחת מהרשויות המקומיות עבור שכר טרחה בגין תשלומים שוטפים", אלא שמקלר עדיין לא הגיב לשאלון משום שההליך עוכב. במסמכים שהגיש מקלר הוא התייחס פעמים רבות לעובדה שכבר קיבל שכר טרחה, אך התעלם מהטענה שקיבל עשרות מיליוני שקלים.

ארבע הרשויות ציינו במסגרת ההליך כי מקלר מקפיד "להימנע ממסירת מידע כלשהו בנוגע לסכומי שכר הטרחה שכבר שולמו על ידי כל הרשויות", וחזרו וציינו כי אם מארבע רשויות קיבל מקלר בפועל 1.8 מיליון שקל, הרי שיש להניח כי מכלל הרשויות הוא קיבל עד היום "עשרות מיליוני שקלים". הרשויות ציינו כי מקלר או פרוכטר "אינם חולקים על נתון זה ואינם מביאים גרסה נגדית כלשהי בעניין סכומי שכר הטרחה שכבר שולמו להם בפועל. ההפך הוא הנכון והם מקפידים להסתיר וליצור ערפל סביב הסכומים האמיתיים ששולמו עד כה".

"הנושא לא נחשף בפנינו"

בתגובה שהגיש פרוכטר לדברים הוא כתב כי תביעת הרשויות אינה יכולה להתייחס לכספים שכבר שולמו. מקלר הגיש תגובה וציין כי "שכר הטרחה בגין איתור טעויות טכניות של המינהל" אינו חלק מהתביעה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "המדינה דרשה שנושא שכר הטרחה יהיה מוגדר ומבוקר. במסגרת הטיעון בפני בית המשפט העליון, נשמעו טענות הצדדים, לרבות טענות וטיעון עובדתי ומשפטי של עורכי הדין בנושא השכר. כל עוד היתה העברת תשלומי שכר טרחה בין עורכי הדין לרשויות המקומיות, היא לא נחשפה בפני המדינה". במענה לשאלה חוזרת מה בכוונת הפרקליטות לעשות כעת נמסר: "נוכח העובדה שהנושא לא נחשף בפנינו, אנחנו לא רואים מקום להתייחס אליו בשלב זה".