הקרב ביום שאחרי: על מי יחול התיקון בנושא שכר הבכירים

משרד המשפטים ורשות ניירות ערך חלוקים ביניהם בשאלה אם להחיל גם על חברות קטנות את תיקון 20 לחוק החברות בנושא שכר הבכירים. משרד המשפטים סבור שדווקא חברות בינוניות וקטנות, שנמצאות מחוץ לרדאר ולתשומת הלב התקשורתית, משלמות שכר מופרז. מנגד, עו"ד שיראל גוטמן־עמירה, ראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, אמרה השבוע כי הם בוחנים אפשרות לייצר מדרג רגולציה שיקל על חברות קטנות. לאחר שתיקבע ההגדרה שלהן, תבחן הרשות אם יש הצדקה להמליץ למשרד שלא להחיל עליהן את תיקון 20. גם יו"ר הרשות פרופ' האוזר דיבר על האפשרות להבחין בין חברות גדולות וקטנות, ומסתמן כי ההגדרה תבוסס על שווי שוק.

החוק מקנה לשר המשפטים סמכות להחריג ולהקל בתקנות. מטיוטת התקנות שהגיעה לידי "כלכליסט" מסתבר שבינתיים אין הקלות והנחות. הפטור ניתן במקרים הבאים: חברה שאינה מעסיקה עובדים; חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שצפויה לחדול מלהיות חברת איגרות חוב עד 31 בדצמבר 2013; חברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור פטורה עד תום שנה ממועד ההצעה לציבור.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי. יוזם התיקון לחוק צילום: עומר מסינגר

פינוקים גם בענקית הביטוח בכיר בהפניקס שקל לעזוב למתחרה ושודרג לאחר שקיבל הצעה לעבור לשמש מספר 2 של איזי כהן בכלל ביטוח קיבל שמעון קלמן חבילת אופציות חדשה עם מחיר מימוש הרחוק בפחות מ-2% משווי המניה בבורסה רחלי בינדמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

מי שלוחץ לפטור את החברות הקטנות הוא אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "ביקשנו החרגה של חברות קטנות. רגולציה צריכה לעמוד בתנאי עלות־תועלת, והעלות לחברות קטנות גבוהה מדי. המטרה היא ראויה, להקטין את שכר הבכירים בדירוג מאה המשתכרים הגבוהים ביותר - כולם מהחברות הגדולות שבמדד תל אביב־100 - אבל יש עוד 450 חברות שמחוץ לתל אביב־100. הצענו קו חיתוך ברור - להחיל את התיקון לשנה־שנתיים רק בחברות הגדולות של תל אביב־100. בחברות הקטנות אין השתוללות שכר. לעומת זאת, עלות יישום החוק היא בממוצע 50 אלף שקל בשנה, בעיקר עלויות של יועצים חיצוניים, ישיבות ועדות תגמול ודירקטוריון".

כמו כן, גם החברות הדואליות כמו טבע, שנסחרות בישראל ובחו"ל, ביקשו להחריג את עצמן מהתיקון. משרד המשפטים נוטה לדחות את הבקשה, אך שוקל הקלה מינורית לגבי הרכב ועדת התגמול, במסגרתה יתאפשר הרכב שדומה לזה שקיים במדינה הזרה שבה נסחרת החברה. בישראל, נדרש רוב לדירקטורים החיצוניים בהרכב הוועדה, ומכיוון שבחברות ציבוריות יש שני דירקטורים חיצוניים, הוועדה תמנה שלושה אנשים. בחברות דואליות, אפשר יהיה לשבץ בוועדה לא רק דירקטורים חיצוניים, אלא גם נציגים בלתי תלויים שאינם קשורים לבעל השליטה.