"אין חוק בעולם שנכנס לכזה פירוט במדיניות התגמול"

תיקון 20 לחוק החברות אמור לרסן את שכר הבכירים ולהגביר את הרגולציה על תהליך אישור ההטבות, אך לא כולם בטוחים שבפועל הוא יהיה אפקטיבי במידה הרצויה. "אני חושב שתיקון 20, שמעצב ומפקח על שכר הבכירים, יתרום רבות לכך שההפקרות של השנים האחרונות תיפסק. התיקון יצר כמה חסמים משמעותיים לריסון פערי השכר", אומר פרופ' יוסי גרוס, מרצה ומחבר ספרים בדיני חברות וראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. אך גרוס ממהר לרסן את עצמו, ומוסיף כי "מספר קטן של מקרים גרם למתקפה הגדולה ולהתערבות הגדולה של המחוקק".

יוסי גרוס. "מחטפי השכר לא מקובלים"

לפני שהוא מפרט בהרחבה את נזקיה של ההתערבות, התייחס גרוס להשתוללות מחטפי השכר הנוכחית שמתחוללת בחלון ההזדמנויות של 30 הימים שבין אישור התיקון לחוק החברות בכנסת לכניסתו לתוקף ב־12 בדמבר. "it's not done", הוא אומר, "לרוץ, לדרוש ולקבל תוספות ובונוסים בתקופה הזו. אבל החוק מאפשר זאת ואין מניעה". השמות כתובים בספרי החשבונות ובפנקסי הצ'קים - ניר גלעד, איזי כהן, עמית ורדי ועוד. אף שאין מניעה חוקית, השילוב בין החוק שבפתח, איומי רשות ניירות ערך והלחץ התקשורתי כבר עשו את שלהם בחלק מהמקרים, וכך לדוגמה הכריז שלשום יו"ר החברה לישראל אמיר אלשטיין על דחיית הדיון בתנאי השכר שלו באסיפה הכללית למועד שלאחר כניסת התיקון לתוקף.

רשות ניירות ערך מאיימת שבסוף השנה תבקש הסברים ממי ש"גנב סוסים" ערב כניסת החוק לתוקפו.

"לדעתי היא אינה יכולה לאכוף רטרואקטיבית. אף שבקשת הסברים מהרשות יכולה להיות גורם מרסן כפי שכבר היה בעבר בפרשת דיסקונט, כשהדירקטורים נדרשו להסביר את ההטבות שקיבלו היו"ר שלמה זהר והמנכ"ל גיורא עופר כשברונפמן רכש את השליטה בו".

אז איפה השיניים האמיתיות של החוק מלבד מדיניות הריסון שעליה הוא ממליץ והלחץ התקשורתי?

"בעיקר אכיפה אזרחית. תביעה נגזרת הופכת פופולרית יותר ויותר, כמו גם התביעות הייצוגיות. המוסדיים פוחדים פחד מוות מתביעות של העמיתים שלהם, שזה כל עם ישראל שיבוא וישאל למה אישרתם, מה היו השיקולים".

אם יש לגרוס ביקורת, היא בעיקר על חודרנות החוק. "אין חוק בעולם שנכנס לכזה פירוט של הקריטריונים בבניית מדיניות התגמול", הוא אומר. "אצלנו מסמרו את הכל בחוקים ובכללים. נכנסו לפירוט השיקולים שחובה להביא בחשבון עד לרמה הכי בסיסית. התוצאה היא שחברות יצטרכו לשכור כלכלנים, רואי חשבון ועורכי דין, שכרגיל ירוויחו מעודף הרגולציה הזו שמבקשת להחיל כל פרמטר אפשרי - השכלה, הישגים, מומחיות, ביצועים לטווח בינוני וארוך, פערי שכר בחברה עצמה, השוואה לענף, לסביבה ועוד ועוד. הכניסו את הכל כדי להגיע לסוג של שוויון. אין לי ספק שזה יגרום הרבה כאב ראש לוועדות התגמול".

השאיפה היא ששכר יהיה, כלשון החוק, סביר ומקובל.

"סביר זה בסדר, עכשיו כולם ילכו לאנטרופי (חברת ייעוץ כלכלי - מ"ג) או לפרופ' משה צבירן לשאול אם זה סביר. אבל מה זה מקובל? יו"ר בנק לאומי צריך להרוויח כמו מנכ"ל בנק אגוד?".

גרוס מזכיר שבעבר כבר הוכח שהשאיפה לשקיפות רק העלתה את השכר. "כשהחילו את חובת הגילוי של שכר חמשת הבכירים בחברה, חשבו שזה יועיל לריסון כי יתביישו לקחת. בפועל, הפרסום רק העלה את השכר כי באמת התביישו - אבל לקחת פחות מהמתחרים".

בקרוב יפרסם משרד המשפטים תקנות שאולי ייתנו פטורים והקלות בקביעת השכר. על מי היית ממליץ להקל?

"ראש רשות ני"ע העלה בעצמו את האפשרות שימיינו בין חברות גדולות לקטנות. תיקון 20 לא מבחין ביניהן. הקטנות ייפגעו גם מכך שייאלצו להשקיע בכל נושא התגמול, ובעיקר כיוון שלתיקון הזה אין הצדקה מבחינתן. זאת משום שבעלי השליטה בהן ממילא לא התפרסמו כזוללי שכר וכמי שששים לפזר כספים על משכורות".

גרוס מזהיר מבעיה נוספת. לטענתו, הרגולציה מבריחה חברות מהבורסה. "40 חברות ברחו, נמחקו מהבורסה, ורק אחת נרשמה למסחר בשנה האחרונה", הוא אומר. "גם רשות ניירות ערך מודאגת שהבורסה חדלה להיות מקור לגיוסי הון. במקום ללכת לבורסה מעדיפים לגייס אשראי ישירות בשוק האפור, מהמוסדיים, מהבנקים שמהם ברחו בזמנו לאג"ח. פשוט בורחים מהרגולציה המכבידה הזו של דירקטורים חיצוניים, ועדות ביקורת, פיקוח על שכר".

אתה אומר שהרגולציה מבריחה חברות מהבורסה?

"בגדול, כן. אנשים לא רוצים את זה. כבר היום אני שומע תלונות מכל עבר שדירקטוריונים, במקום להתעסק בקידום החברה, במחשבה על פיתוח וייזום עסקאות, מקדישים את רוב הזמן לביקורת, לדו"חות תקופתיים, לכיסוי תחת, לקדם אפשרות שיבואו חוקרי הרשות לחקור. עכשיו יתחילו לשבת שעות גם על מדיניות התגמול".