הסטירה המצלצלת של בדש

סביר להניח שהסכמת המחזיקים הגיעה מתוך ההנחה שהליך משפטי יגזול מהם זמן רב, מאמצים והוצאות, וייתכן שהאלטרנטיבה, להעניק מרווח נשימה נוסף לבעל השליטה נוחי דנקנר, עדיפה. מבחינת בעלי האג"ח, היה אולי מקום להתעקש להוסיף להסכם סעיף נוסף, שיחייב את אי.די.בי לגשת למהלך הבראה כולל, בשותפות מלאה עמם.

אבל גם זה לא יכול להסביר את ההתנהלות של פסגות ושל העומד בראשו, חגי בדש, בעניין. מאז החלו מחזיקי האג"ח בנקיטת צעדים מול אי.די.בי נקט בדש קו מיליטנטי, תוך ניסיון להתבדל מהמוסדיים האחרים שמחזיקים באג"ח החברה, והוביל את הקו הניצי נגדה.

חגי בדש, מנכ"ל פסגות

הבעיה היא שבשלב מסוים בדש כבר חצה את הגבול. אין ספק שיש בין המחזיקים המוסדיים באג"ח אי.די.בי כאלה שנוטים, אולי יתר על המידה, לכיוונו של דנקנר. אבל מרבית הגופים המוסדיים הגדולים נקטו גישה ניטרלית מתוך דאגה לטובת המחזיקים.

עברו הימים שבהם יכול גוף מוסדי לתת הנחות לבעל שליטה או לחברה שנקלעה לצרות. התקשורת היום אגרסיבית יותר, הרגולציה מכבידה יותר, ואף אחד לא מוכן לקחת סיכונים מיותרים. נציגות האג"ח, כמו גם הנאמנים, לא היססו להפעיל לחץ על דנקנר עד הסוף.

שלשום קיבלו נאמני האג"ח, החלטה פה אחד, לנטרל את קולות פסגות באסיפה. זוהי החלטה הגיונית, מחושבת ונכונה. פסגות מחזיק ב־5% מהחוב בן 1.8 מיליארד השקלים של אי.די.בי אחזקות, אך גם ב־7% מהחוב של החברה־הבת, אי.די.בי פתוח, לבעלי האג"ח שלה, שמסתכם ב־3.9 מיליארד שקל. האינטרס האמיתי של פסגות, לפיכך, הוא בפתוח. כשהחברה העלתה טענות אלה לנאמני האג"ח, הנושא הועבר לסדר היום. המהלך נתפס כעוד צעד כוחני בחסות אי.די.בי.

אבל זה לא היה המצב. הנציגות היא רק גוף מייעץ. הנאמנים בחנו את הנושא והבינו שאכן יש כאן בעיה. הדיונים נמשכו יומיים, שבסיומם החליטו היועצים המשפטיים לנטרל את פסגות.

הדברים הגיעו למצב שבו גם בתוך הנציגות וגם בקרב הנאמנים, החלו להרים גבה לגבי עמדת פסגות. נטרול קולותיה היווה סטירת לחי מצלצלת לבדש, במיוחד מכיוון שלא באה מאי.די.בי, אלא מנאמנים מקצועיים וניטרלים ברובם. בסופו של דבר, כנראה מתוך הבנה שהשפעתו בטלה, החליט בדש לעזוב את הנציגות.

האינטרס של מחזיקי האג"ח בפתוח שונה מזה של אחזקות. המחזיקים בחברה־האם מעוניינים לעשות הכל כדי לפתור את הבעיה. בפיתוח האינטרס שונה: שם רוצים להעצים את הבעיה, כדי לדרדר את בפירמידה כולה ואז לנסות להשתלט על החברה־הבת, דרך העמדת חובותיה לפירעון מיידי. זה גם האינטרס הסמוי של קרן יורק, שרכשה אג"ח של פתוח בהיקפים גדולים.

אי.די.בי פתוח עדיין רחוקה ממצב של חדלות פירעון. התאוששות החברות בקבוצה בשוק לצד ההזרמה מאלשטיין הביאו את מחזיקי האג"ח הגדולים בה לעשות מחשבה נוספת.

אלשטיין הוא עדיין תעלומה. צוות שלו הגיע לארץ ביום שני כדי לבצע בדיקות נוספות. ככל הידוע, ללא הסכמות עם המחזיקים, הוא לא היה מוכן כלל לממש את האופציה.

דנקנר יוצא מהמערכה הזו עם הישג, אבל זו לא המערכה האחרונה. אם לא ישכיל לבצע מהלכים לשיפור מבנה הון של הקבוצה, כולל הבאת משקיע במקום KKR, הוא עלול לאבד את השליטה באי.די.בי כבר במרץ או אפריל.

במצב העניינים הנוכחי נראה כי רק הודיני יוכל להוציא את אי.די.בי מהבוץ. דנקנר אינו הודיני. בסביבתו הקרובה כבר הפנימו שאין מנוס מהסדר. דנקנר עצמו חייב להשלים עם המצב ולייצר בחודשים אלו הסדר שיביא פתרון ראוי לכולם - הן לנושים והן לבעלי המניות.