השקרים של ש"ס

נתניהו ושטייניץ לא הפסיקו בתקופה האחרונה להלל וליחצ"ן את הישגי הכלכלה הישראלית, תוך הדגשת העובדה שהמצב טוב בהרבה מזה של מרבית מדינות אירופה. "איתנות כלכלית" זו אפשרה את התחלת היישום של חלקים מדו"ח טרכטנברג והייתה צריכה גם להוות הזדמנות מצוינת לש"ס לשפר את המצב הכלכלי של תומכיה. האם השתפר מצבו הכלכלי של ציבור זה? האם שוב צריך להרהר על התזה לפיה הגדלת מספרם של החלשים בחברה יגביר את הכוח של ש"ס? את אלה שסבורים שזו ספקולציה צריך להפנות למציאות ולעובדות המפורטות להלן המוכיחות שיש דברים בגו.

בית תמחוי (ארכיון) צילום: ערן יופי כהן

אחד בפה אחד בלב

ש"ס כותבת במצעה: "... כיום נמצאים עובדים רבים מתחת לקו העוני.. לפיכך תפעל תנועת ש"ס לקידום העלאת שכר המינימום הדרגתית ב-25% עד סוף 2010". הם אף נקבו במספר: 5,000 שקל בחודש. שאלה: כיצד משתלב הקידום עם הצבעתה של ש"ס בחודש פברואר 2010 נגד הגדלת שכר המינימום? בחודש נובמבר 2011 הצביעה ש"ס נגד חוק שהציע פטור ממס לשירותי מים וביוב. בחודש מאי 2012 שברה ש"ס שיאים והצביעה נגד חוק שהציע לבטל את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. יום אחד לאחר דחיית ההחלטה בכנסת שהסתייעה בהצבעה של ש"ס, הצהיר השר אטיאס בשיחה עם כיכר השבת: "יש לקבוע מע"מ נמוך יותר על מוצרי יסוד ומע"מ גבוה יותר על מוצרי מותרות". חודשיים לאחר דחיית ההחלטה הצהיר השר ישי בריאיון לאתר חדרי חרדים: "ש"ס דורשת כי יוגדר מע"מ מופחת על מוצרי יסוד כמו מים, חשמל, לחם ושאר המוצרים הנדרשים לקיום היומיומי". אחד בפה ואחד בלב.

בחינת דפוסי הצבעה של ש"ס לאורך זמן מצביעה על שיטתיות בהצבעה נגד כל הצעת חוק שבאה לסייע לנזקקים כולל אלו שבאו להתמודד עם העוולות המאפיינות את הטיפול בדיור הציבורי. במרץ 2010 הצבעה נגד הצעת חוק דיור סוציאלי בפריפריה; באוקטובר 2010 הצבעה נגד הצעת חוק דיור ציבורי בפריפריה; בינואר 2011 הצבעה נגד דיור סוציאלי במרכז הארץ; בפברואר 2011 הצבעה נגד תיקון זכאות לדיור לעולים חדשים; בפברואר 2012 הצבעה נגד הצעת חוק לסיוע ריאלי בדיור; באפריל 2012 הצבעה נגד הצעת חוק להגדלת מצאי הדירות למשפחות נזקקות ועוד. מהו אפוא הרציונל החברתי בכהונתו של אטיאס כשר השיכון מטעם ש"ס? לא ברור לאיש. (המידע באדיבות ד"ר עירית קינן מהמכון לאחריות אזרחית).

סתירות ומסקנות- כפל לשון

העובדות מראות שאין קשר בין הפעילות בכנסת לבין עקרונות המצע של ש"ס. ניכרת סתירה בין ההצהרות והאמירות של אנשי ש"ס בכלי התקשורת שלהם לבין התנגדותם לשורה של הצעות חוק שמטרתן שיפור ברמת חייהם של תומכיה. אגב כך גילתה התנועה כפל לשון שאיננו משתלב עם הדיבר התשיעי וגם לא נתנה את דעתה על מה שאמרו חז"ל במסכת אבות ג', כא': "אם אין קמח אין תורה".

למותר להוסיף שאין גילוי נאות לבוחרים, או הצגה של מה שלא הושג, מדוע לא הושג ומתי יושג. המסקנות פשוטות: א. ש"ס מנציחה את העליבות הכלכלית של בוחריה. ב. ש"ס מניחה כנראה שרוב בוחריה איננו קורא עיתונות חופשית. בהתאם אין לה בעיה בפמפום מצגי שווא. ג. לא ראינו בכל הקדנציה הנוכחית ניסיון לכפות דעה על הקואליציה בנושאים כלכליים שהרעו מהותית את מצבם של תומכיה, או תמיכה בהצעות חוק של האופוזיציה בהקשרים אלה. מאידך, עמדה ש"ס בתוקף נגד כל ניסיון לפגוע בנושאים דתיים. כמובן שש"ס משכה ימינה בצד הצבאי שכן היא נהרגת בעולמה של תורה. גם הזרים והגרים סבלו מש"ס ושריה די והותר.

התובנות מכל אלה ברורות ומחזקות את התיזה לפיה התנועה מנציחה את העוני ואת הבערות. כניסתו המחודשת של אריה דרעי אמורה להפיח בבוחריו התלהבות. האם התלהבות זו תשפר גם את מצבם הכלכלי? אשרי המאמין.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.