תחזיות 2013
"מיזם פצלי השמן יכול לספק נפט בשווי 400 שנות צריכה"
מיזם פצלי השמן של חברת IEI בתחום הפקת הנפט יכול לשנות את מאזן האנרגיה של ישראל אם יצליח. בשיחה עם "כלכליסט" מבטיחים מובילי המיזם אפי איתם ורליק שפיר: "נפיק כמויות שיאפשרו להגיע למצב שבו הדלק יהיה כחול־לבן"
בשבוע שעבר ועדת הכספים של הכנסת אישרה מתן ערבויות מדינה לחברת החשמל בהיקף של 2 מיליארד שקל, שיצורפו לערבויות בגובה 9 מיליארד שקל שניתנו רק ב־2012. אישור הערבויות האמור מהווה את אחד מאקורדי הסיום לשנת האנרגיה המשוגעת ביותר שידעה מדינת ישראל, זו שמצד אחד רשמה גילויי גז טבעי בהיקפים עצומים ומצד שני התמודדה עם קריסה פיננסית של חברת החשמל וחשש ממשי להפסקות חשמל רוחביות בקיץ האחרון.
לתוכנית והרשמה לכנס לחץ כאן
לעומת השנה החולפת, 2013 מצטיירת כשנה שבה משק האנרגיה ייצא לדרך חדשה. באפריל הקרוב מאגר הגז תמר צפוי לזרום ולספק גז טבעי לכלל תחנות הכוח במשק, כאשר עלות תפעול תחנות הכוח בגז נמוכה ב־80%–90% מעלות התפעול בסולר. במרץ ובדצמבר יחלו לעבוד לראשונה בישראל שתי תחנות כוח פרטיות גדולות, שיספקו בתקופות שיא עד 12% מצריכת החשמל הארצית - מהלך שיצא לדרכו לפני כעשור, ומהווה בעיני רבים "הפרטה דה־פקטו" של חברת החשמל.
מבט עתידי לעבר סוף העשור הנוכחי עשוי לצייר תמונה הרבה יותר אופטימית ביחס שבין מדינת ישראל למקורות האנרגיה שלה. ישראל עתידה למצוא, להפיק ולייצא גז טבעי. כמו כן, בעוד שמרב תשומת הלב ניתנת לקידוחי הנפט והגז בים, מיזם פצלי השמן של חברת IEI באזור בית שמש מסתמן כאחת ההבטחות הגדולות בתחום הפקת הנפט. מדובר בפוטנציאל להפקה של מיליארדי חביות — מהלך שאם יצליח, ישנה את מאזן האנרגיה של ישראל עשרות שנים קדימה. ההפקה מתבצעת על ידי החדרת מוטות ברזל לעומק של כמה מאות מטרים, שלאחר חימום אטי אמורים להוציא מרבצי נפט שכלואים בשכבות הסלע, לאגור אותם ולהפיק מהם בנזין, סולר ותוצרי לוואי אחרים. הטכנולוגיה מוכרת בעולם, ורק באפריל האחרון אישרה ממשלת בריטניה הפקה דומה בשטחיה. עד היום המיזם זכה למעט אזכורים בתקשורת, רובם בהקשר של ארגוני הסביבה שמתנגדים לו, מפני שלטענתם הוא עלול לפגוע בתוואי הנוף ולזהם את הסביבה.
מאגרי הגז לא מספיקים
באופן אירוני, הפרויקט איחד תחתיו שני מנהלים מקצות הקשת הפוליטית, שהקשר היחיד ביניהם עד אז היה שירותם ארוך השנים בצבא - תת־אלוף (במיל') אפי איתם, שמכהן כיו"ר ג'יני אינטרנשיונל, בעלת השליטה ב־IEI, ותת־אלוף (במיל') רליק שפיר, מנכ"ל IEI ומפעילי השמאל הישראלי. בשיחה עם "כלכליסט" לקראת כנס תחזיות 2013 מצהיר איתם כי הוא "משוכנע שהפרויקט מועמד לפרס נובל לשלום. אם רליק, שהוא ממנסחי אידיאולוגיית תנועת מרצ, מצליח לעבוד איתי, אז כבר מגיעה לנו מועמדות לפרס", הוא צוחק.
לדברי איתם, על אף תגליות הגז, עדיין יש צורך הכרחי בקידוחי נפט ביבשה: "תלות המדינה באנרגיה חיצונית משפיעה על מצבה הגיאו־אסטרטגי. ייקחו לנו הרבה שנים להיגמל מנפט, והנפט שלנו עובר דרך טורקיה במכליות שהן מטרה לכל טיל חוף ים פרימיטיבי. אנחנו חייבים לחתור לעצמאות אנרגטית, ופצלי השמן מבטיחים לנו מאגר עצמאי מוגן היטב תחת הקרקע".
"אנחנו בפתחו של דיון בוועדת תכנון ובנייה של משרד הפנים,מספר שפיר ומוסיף: "אנחנו רוצים לערוך פיילוט של הפקת נפט שיתקיים בעמק האלה או באזור בית גוברין, בעדיפות לעמק האלה, שם שכבת פצלי השמן היא הכי קרובה לקרקע - 200 מטר - ועדיין יש שכבת הגנה כלפי מעלה שמונעת מאפשרות של גזים להיפלט שלא דרך צינור, עם אקוויפר שיש אטימה מלאה שלו".
איתם מעריך שלמיזם יש פוטנציאל של 40 מיליארד חביות נפט. לשם השוואה, מדובר בקרוב ל־400 שנות צריכה בישראל, במונחי 2011. "העומדים בראש המדינה מבינים את הפוטנציאל. במאגר הזה יש מענה אמיתי לאותם מיליארדים שחסרים לתוכניות חברתיות. כולם צועקים 'טרכטנברג' - בואו נפשט את זה - מאיפה יגיע הכסף? יש ארבעה מקורות להשיג את זה: הראשון הוא תוספת סיוע אמריקאי שאינה זמינה כרגע; המקור השני הוא להעלות מסים והמקור השלישי הוא צמצום מקורות ממשלה, אבל אם תעשה את זה תגלה שאין כסף לכלום - לא למשכנתאות ולא לאוכלוסיות חלשות". לתפיסתו של איתם, המקור הרביעי יהיה ממכירת אנרגיה - גז או נפט.
הזדמנות אסטרטגית לישראל
בהתייחס למפת האנרגיה האזורית, איתם מספר: "בצד השני של הירדן מתחולל פרויקט שמובל על ידי חברה קטנה ולא רצינית כמו רויאל דאץ' של (אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם - ל"ג). המלך נתן להם זיכיון להפקת נפט מפצלי שמן והם פועלים מהר מאוד. אני רואה כאן הזדמנות אסטרטגית של ישראל וירדן שתהפוך את שתיהן למפיקות, והן יצטרכו שירותי זיקוק שכבר יש בארץ. יש מרחב משותף כלכלי וביטחוני, ולאור התערערות היציבות ממדינות מפיקות נפט מסורתיות כגון איראן וסעודיה, נפתחת פה הזדמנות".
שפיר מעריך שעד 2020 "נפיק כמויות שיאפשרו לישראל להגיע למצב שבו הדלק לתחבורה יהיה כחול־לבן. זה חזון בר־מימוש", ואיתם מסכם כי "בעוד עשור תהיה קרן דומה מאוד למה שהנורבגים עשו, שתשמש לשיפורים בחינוך וליצירת שוויוניות בחברה. יהיה פה כסף חברתי וזה אתגר גדול. אפשר לחולל שינוי חברתי עמוק, וכמי שמגדל נכדים וילדים אני רוצה לראות בגילויי האנרגיה נכס חברתי ולא מס שפתיים".