"כדי להעלות את השכר - בעל השליטה יצטרך לשלם מתחת לשולחן"

"כדי להעלות את השכר למרות התיקון, יצטרך בעל השליטה למצוא דרכים יצירתיות יותר לשלם - מתחת לשולחן, בדרכים חסויות, וזה עלול להביא לתוצאות פרברטיות, גרועות יותר מהמצב הקיים. או, לקחת מנכ"ל חלש ששווי השוק שלו נמוך, שעבור שכר ממוצע ישתף פעולה עם בעל השליטה". כך הסביר פרופ' עמרי ידלין, דיקאן בית הספר למשפטים במכללת ספיר, מדוע תיקון 20 לשכר הבכירים עלול ליצור סיכונים. הדברים נאמרו בכנס שדן בתיקון, שנערך על ידי משרד עו"ד ברץ ושות', קבוצת מיטב, ומשרד רו"ח פאהן קנה.

תיקון 20 לחוק החברות נועד לרסן את שכר הבכירים. הפער בין השכר לביצועים הוא המנוע הכלכלי המרכזי מאחורי התיקון. למשל, שיאן השכר לשנת 2011 הוא אלון שלנק, יו"ר קרדן סין, שעלות שכרו היא 28.8 מיליון שקל. סכום גבוה מאד, אבל עדיין נופל בהרבה מגובה הפסדיה של קבוצת קרן כולה, כ-2 מיליארד שקל.

ידלין. "התיקון יכול להביא לכך שייקחו מנכ"ל חלש ששווי השוק שלו נמוך, שעבור שכר ממוצע ישתף פעולה עם בעל השליטה" צילום: עמית שעל

ידלין העלה תזה מקיאבליסטית פסימית: "ההיגיון של המחוקק בתיקון 20 הוא כזה - לא רק שהשכר הגבוה נועד לשמר את הנאמנות של המנכ"ל לבעל השליטה, אלא שככל שקשה יותר לחלוב את החברה צריך לשלם יותר למנכ"ל כדי להגשים את המטרה הזו". בכך, הסביר, טמונה הסכנה שהתיקון דווקא יעלה את השכר.

לטענת ידלין, נקודת ההנחה של הרגולציה היא שהנאמנות של המנכ"ל איננה לחברה אלא לבעל השליטה, שהאינטרס שלו הוא לשלם למנכ"ל כדי שיסייע לו לחלוב את החברה. זו הסיבה להעלאות השכר המשמעותיות בשנים האחרונות. זה היה התמריץ לתגובת הנגד של המחוקק בתיקון 16 – הכבדה על בעל השליטה בקבלת האישורים לעסקאות החברה עם בעלי עניין. בעקבות זאת, טוען ידלין, צריך לשלם למנכ"ל יותר, כי הסביבה הרגולטורית הפכה מסוכנת יותר.

ידלין דיבר על סכנה נוספת, מנכ"לים שלא ירצו להעמיד עצמם לאישור האסיפה הכללית ויעזבו. "התיקון הבין שיש בעיה קריטית במנגנון אישור האסיפה הכללית למנכ"ל חדש, ולכן פטרה אותו מהאישור בשלוש השנים הראשונות. אחר כך הוא יועמד לאישור האסיפה, ואם המנכ"ל לא מעוניין בכך, הוא יעדיף לעזוב ולעבור לחברה אחרת".  

"החברה היא לא רק גוף להשאת רווחים, היא גם אזרח בקהילה"

נקודת מבט אופטימית יותר הפגין עו"ד בני ברץ.  "ניתן להתייחס לגל העלאות השכר רגע לפני כניסת החוק לתוקף, כמו למשל של ניר גלעד מהחברה לישראל, לגביה ביקשה רשות ני"ע הבהרות. כללי המשחק השתנו. מה שהיה כבר לא יהיה. לא כל הנוגעים בדבר הפנימו זאת, אלא שהפעם הודיעו לכולם".

עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, הדגישה את כשל השוק שביסוד התיקון: "הפיתוי לכך שאתה מטפל בכספם של אחרים והניתוק בין הביצועים לעליית ערך המניה, כמו מונופולים וקרטלים שגוזרים רווחים ומשלמים שכר גבוה. באופן יחסי הפערים כאן גדולים מאשר באילו מאירופה".

"תיקון 20 אינו פתרון מושלם ולדעתי הוא לא יהיה האחרון", אמרה לחמן-מסר, "זהו פתרון ביניים שקורא להפנמת נורמות חברתיות. ואני מדגישה את ההמלצה שבתוספת שקוראת לבחון את השלכות התגמול על שאר עובדי החברה ועובדי הקבלן. ואני טוענת שחובה לבחון את ההשלכות לא רק על החברה במובן קומפני, אלא גם על החברה במובנה הרחב של סוסייטי. החברה היא לא רק גוף להשאת רווחים, היא גם אזרח בקהילה".

לחמן-מסר פקפקה ביכולת של המוסדיים לשמש בתפקיד הבלם באסיפות הכלליות: "המוסדיים בעצמם הן חברות ציבוריות. גם המנכ"לים שלהם מקבלים שכר. העובדה שהמוסדיים מצביעים בשם כולנו, אין בהכרח שהם שוקלים את טובת כולנו באסיפה הכללית. אני רוצה לקרוא לאמץ את מנגנון הפרוקסי, אם אנו רוצים שבעלי המניות יצביעו".

"השכר יעלה"

מי שתקף את התיקון, היה כצפוי אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "שאף אחד לא יפתח ציפיות שהתיקון יגביל ויקטין את שכר הבכירים. להיפך, השכר יעלה. בדיוק כמו שהתיקון הקודם שביקש לרסן שכר על ידי גילוי שכר חמשת הבכירים שבסוף גרם להעלאה".

"לצערי", אמר פלטו, "המחוקק לא הסתפק במה שביקש מלכתחילה, לעשות סדר בתהליך, אלא סירבל את אותו בסעיפים ותהליכים שיגרמו להוצאות גדולות. ומה שחמור יותר – הפגיעה בזכות הקניין של בעלי השליטה. נותנים סמכות למיעוט למרות שאין לו אחריות, וגרוע מזה – לעתים מדובר באנשים שהם מתחרים לחברה ומעוניינים להכשיל אותה. לכן אני קורא לדירקטוריון לא לחשוש מהפעלת הסמכות שהחוק נתן להם – ולהחליט בניגוד לאסיפה הכללית. לא בכל מקרה, אבל ברובם. בסופו של יום הדירקטוריון הוא הנושא באחריות".

כיום אין אבחנה בין חברות גדולות לבינוניות וקטנות. החוק שנכנס לתוקפו חל על כולם ללא אבחנה. "הבטיחו לנו בוועדת חוקה", אמר פלטו, "ששר המשפטים יוסמך להתקין תקנות ובהן יערוך את האבחנה ויפטור חברות קטנות מהתהליך. בינתיים, בגלל הפחד הציבורי עוד לא עשו דבר".

לחמן-מסר מתנגדת לפטור לחברות קטנות. "שם אין פערים בין ביצועים לתגמול", תהתה, "וחוץ מזה, הרגולציה לא צריכה לעלות כלום. שיקראו את החוק ויישמו אותו".

גדעון סיטרמן, יו"ר ועדת תגמול של מזרחי טפחות, לא מסכים עם פלטו שהשכר יעלה. "צריך לקדם את ההידברות בין הרוב למיעוט", אמר, "אבל השיח הקולקטיבי יקדם שיווי משקל אחר בין ביצועים לתגמול". סיטרמן קרא להרחיב את ועדת התגמול: "שני דירקטורים חיצוניים בדירקטוריון זה אנכרוניסטי. בארה"ב כבר יש כחמישים אחוז. המגמה הזו תתחזק בישראל."

סיטרמן. "שני דירקטורים חיצוניים בדירקטוריון זה אנכרוניסטי" צילום: יואב גלאי

שלטון הפחד

האם התיקון ירסן את השכר? "הכל תלוי בבעל השליטה", אומרת לחמן-מסר, "כל עוד בעל שליטה יתייחס למינויים שלו בחברה, כולל הדיקרטורים החיצוניים, כאל תיאטרון בובות הדברים לא ישתנו. כל עוד לא יפנימו שדירקטור חיצוני איננו בובה, התיקון לא יעזור".

עו"ד דן אבנון, מנכ"ל משותף של הרמטיק נאמנויות: "אני חולק על דידי. הפתרון איננו בבעל השליטה, הישועה תבוא מהפחד של הדירקטורים מהחוק, הרגולטור, מתביעות".

הפחד, מסתבר, ישחק תפקיד מרכזי בשאלה האם דירקטוריונים יעזו לאשר שכר בניגוד להמלצת האסיפה הכללית, לדברי צחי סולטן, בעל שליטה בכלל פיננסים: "דירקטוריונים שיפעלו בניגוד להמלצת האסיפה הכללית יחטפו מכה מהתקשורת ומבעלי המניות ויחששו לעשות זאת".

לחמן-מסר הסכימה: "שלטון הפחד הוא זה שיקבע. דירקטורים יפחדו ויאשרו לפעמים אפילו משהו לא נכון. אנשים חייבים לקחת אחריות ולהצביע לטובת החברה. החשוב הוא שיחליטו באופן עצמאי ולא מפחד – לא מבעל השליטה ולא מהאסיפה הכללית."