ביהמ"ש הורה על הקפאת הליכים לחברת האחזקה האחים עובדיה

לא פחות מ־2,900 עובדים, מרביתם מועסקים בשכר מינימום, עלולים לאבד בקרוב את מקום עבודתם לאחר שחברת כוח האדם האחים עובדיה נכנסה היום להקפאת הליכים בשל חובות של כ־100 מיליון שקל. שופט בית המשפט המחוזי בלוד אילן שילה הורה לבקשת החברה על מינוין של רו"ח עליזה שרון ועו"ד קרן רייכבך־סגל כנאמנות, וביום שני יתקיים דיון נוסף בבית המשפט בנושא.

האחים עובדיה, המספקת שירותי שמירה וניקיון ומגדירה את עצמה כאחת מחברות האחזקה הגדולות בישראל, מספקת שירותי אבטחה וניקיון לעשרות גופים מוסדיים ובהם הנהלת בתי המשפט, חברת החשמל, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים, קופות החולים והבנקים. הלקוחה הגדולה ביותר של החברה היא רשות שדות התעופה, המספקת לאחים עובדיה כמחצית מהמחזור השנתי שלה - 140 מיליון שקל.

לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, חובות החברה - הנמצאת בבעלות פרטית של בן ציון עובדיה המכהן גם כמנכ"ל - כוללים בין השאר חוב של 36 מיליון שקל לעובדים, 30 מיליון שקל לרשויות המס ולביטוח לאומי ו־20 מיליון שקל לבנק הפועלים ולבנק דיסקונט, וחובות אלו מגובים בערבות אישית של הבעלים.

לעומת החובות המסתכמים בכ־100 מיליון שקל, לחברה יש מעט נכסים שמהם ניתן להיפרע. לפי הבקשה, בבעלותה נדל"ן בשווי 5 מיליון שקל וכספים לגבייה מלקוחות בגובה 15 מיליון שקל, שהסיכוי לגבות אותם מותנה בכך שיינתן צו הקפאת הליכים, כך טוענת החברה. מכך עולה כי כדי לכסות את מלוא החובות נדרש משקיע שירכוש אותה ב־80 מיליון שקל לכל הפחות.

במסגרת הבקשה להקפאת הליכים מפנה החברה אצבע מאשימה לשינויים שנעשו בחוקים, שנועדו לשפר את תנאי העסקתם של עובדים המשתכרים שכר מינימום בשנים האחרונות. בחברה טוענים כי החוקים המחייבים תוספות לשכר מינימום, חיוב בהפרשות לקרן פנסיה, קרנות השתלמות וקופות פיצויים - כל אלה יצרו נטל הולך וגובר על חברות הקבלן.

באחים עובדיה מלינים על כך שחלק מתיקוני החקיקה הם רטרואקטיביים, ושרק לאחרונה אישרה הממשלה כי המעסיק יפריש לעובדי ניקיון ושמירה במגזר הציבורי קרן השתלמות בשיעור 7.5% רטרואקטיבית ממאי 2012. החברה מתלוננת גם על כך ששכר המינימום עלה בשנתיים האחרונים ב־20%. "העלאה משמעותית זאת נעשתה מבלי להתייעץ עם המעבידים וללא קבלת התייחסותם", טוענים שם. "העלאה בשיעור כזה היא אקוטית".

החברה מאשימה את המדינה בעיכוב תשלומים המגיעים לה, וטוענת כי יש לה מחלוקת עם רשויות מע"מ בדבר ייחוס שווי תלושי אוכל לעובדים ברשות שדות התעופה, שנצבר לחוב בלתי צפוי של 20 מיליון שקל. חוב זה משולם בתשלומים חודשיים של 400 אלף שקל.

הקפאת הליכים אישית

מאחר שבעלי החברה, בן ציון עובדיה, חתום באופן אישי על ערבויות אישיות ללא הגבלת סכום להבטחת החובות לבנקים וככל הנראה גם לרשויות המס, הוא ביקש לקבל גם צו עיכוב הליכים אישי. לפי הנטען בבקשה, עובדיה השקיע מכיסו כספים רבים בניסיון לחלץ את החברה ממצבה. לפי הבקשה, כחלק מתרומתו להקפאה הסכים עובדיה להמשיך לעבוד בחברה במשרה מלאה בעת הקפאת ההליכים ללא תשלום.

מהדו"חות הכספיים שצורפו לבקשת ההקפאה עולה כי ב־2010 שכרו השנתי של המנכ"ל עובדיה עמד על 1.15 מיליון שקל, ובסה"כ הסתכמו הוצאות ההנהלה ב־9.3 מיליון שקל. ב־2011 הסתכמו הוצאות ההנהלה ב־10 מיליון שקל, מתוכם 1.08 מיליון שקל שכר המנכ"ל.

בשיחה עם "כלכליסט" אמרה הנאמנת שרון כי אין צורך כרגע בתרומת בעלים במתן אשראי לחברה, משום שהחברה איתרה עוד בטרם הגישה את הבקשה משקיע שמוכן להעמיד לה אשראי. בבקשת הקפאת ההליכים נכתב כי אותו משקיע מוכן להעניק לחברה הלוואה של 4 מיליון שקל, בכפוף להכרה בהלוואה כהוצאות פירוק. במילים אחרות, מדובר בסכום שיוחזר אליו בוודאות ובקדימות לכל חוב אחר.

בדרך כלל בהקפאות הליכים, החברה הקורסת נדרשת להתחייב לכך שהפעלתה לא תגדיל את הפסדיה, כלומר שהכנסותיה בתקופת ההקפאה יוכלו לכסות את ההוצאות. הדבר נעשה לרוב באמצעות פיטורי חלק מהעובדים. במקרה הנוכחי, האחים עובדיה ציינה בבקשת ההקפאה כי הפעלתה תהיה גירעונית, כלומר תגדיל את חובותיה, אך לא ציינה בכמה כסף מדובר. עם זאת, נטען כי טובת החברה מחייבת הקפאת הליכים והמשך הפעלתה כעסק חי, ולא הליך פירוק.

שאלת העובדים והפירוק

לדברי שרון, "עובדי החברה הם בעלי ותק ממוצע של יותר משלוש שנים, לעומת ותק ממוצע של שנה או שנתיים בענף. החברה נהגה בהם בכפפות של משי ולא פיטרה אותם. אלא שבוקר אחד הרגולציה משנה את החוק ומחילה אותו רטרואקטיבית, המכרזים הישנים לא התאימו את עצמם לחוקים אלה וזה יצר נטל גדול על החברה. אם חס וחלילה היא תגיע לפירוק העובדים לא יקבלו שום דבר, רק את מה שמגיע להם לפי חוק מביטוח לאומי. לקוחות החברה יצטרכו לאתר ספק כוח אדם אחר, ומדובר בתהליך ארוך ולא פשוט".