כמה אנחנו מוכנים לשקר עבור מי שאנחנו אוהבים

ד"ר שאול שלוי, המחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לקבלת החלטות בפסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון, בן 34, גר תל אביב.

תחום מחקר: שיפוט והתנהגות מוסרית

"דוגמאות מהחיים הביאו לרעיון שבשביל לתמוך בקבוצה אליה הם משתייכים, אנשים עושים הרבה דברים שלא עולים בקנה אחד עם החוק", כך אומר ד"ר שאול שלוי, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

השתייכות קבוצתית מהווה חלק מהגדרת האישיות של כל אדם, וכך לכל אחד יש מספר קבוצות אליהן הוא משתייך וחש קרבה שונה: משפחה, מפלגה, מקום עבודה וקבוצת כדורגל למשל. לדברי שלוי, "במונדיאל 1986 במשחק בין אנגליה וארגנטינה, ארבע שנים אחרי מלחמת פוקלנד בין השתיים, דייגו מרדונה כבש את שער "יד האלוהים" המפורסם. לא רק שהוא לא התבייש בכך שכבש שער עם היד, כאשר שאלו אותו איך הוא כבש את השער, הוא אמר 'חצי עם הראש של מרדונה וחצי עם היד של אלוהים'.

ד"ר שאול שלוי צילום: ישראל יוסף

"בינואר 2011 אמא מאוהיו נשלחה לכלא לכמה ימים כי היא זייפה את כתובת המגורים שלה כדי לרשום את הבנות שלה לבית ספר מחוץ לאזור הרישום שלהם. זה הפיץ דיון נרחב האם שקר הוא תמיד בלתי מוסרי, וכמה רחוק נלך עבור האנשים שאנחנו אוהבים".

זה לא אני, זה ההורמונים: "בניסוי הנוכחי שאלנו האם המנגנונים הביולוגיים שלנו שקשורים בקרבה, אמון ושיתוף פעולה עם אנשים מהקבוצה שלנו, יגרמו להתנהגויות לא מסריות. האם נשקר יותר למען הקבוצה והאם זה תלוי בביולוגיה שלנו. לכן בחנו האם מנת אוקסציטוצין תגרום לאנשים לשקר עבור הקבוצה שלהם. אוקסיטוצין הוא הורמון שקשור להתנהגויות חברתיות, אמון ושיתוף פעולה והוא מופרש כאשר אנחנו במגע עם אנשים אחרים, חיבוק, יחסי מין ואצל אמהות מניקות. בעבודות קודמות מצאנו שאוקסיטוצין מחובר לשיתוף פעולה באמון רק כלפי אנשים המוגדרים כקבוצת הפנים ולא קבוצת החוץ שלנו. כלומר הוא אינו קשור להתנהגויות חברתיות באופן כללי, אלא רק לאנשים הקרובים לליבנו".

השימוש בהורמון לצורך מחקר נעשה דרך משאף והשפעתו מתפוגגת תוך זמן קצר שהינו לרוב משך הניסוי. אולם ניסויים אלו נעשים רק על בנים, שכן אוקסיטוצין מזרז לידה, ולכן אם רוצים להריץ את הניסוי על בנות, יש לבצע בדיקת היריון ביום הניסוי על מנת לא לקחת סיכון שנבדקת תהיה בהיריון ואינה מודעת לכך.

קל יותר לשקר בקבוצה: "המחקר נעשה באוניברסיטת אמסטרדם ביחד עם פרופסור קרסטן דה דרו. כל המשתתפים בניסוי קיבלו אוקסיטוצין או פלסבו, כאשר גם הנסיינים לא ידעו מי מקבל מה. אחרי שאיפת אוקסיטוצין או פלסבו, כל נבדק ניבא תוצאות של הטלת מטבע שהופיע על מסך המחשב. הטריק היה שאמרנו להם לנבא מה יצא, עץ או פלי אבל לא להקליד את התשובה, אלא שאלנו אותם האם הם ניבאו נכון לאחר שהם כבר לחצו על מקש המחשב שמגריל עץ או פלי. אם הם אומרים כן הם זוכים בכסף באותו סיבוב. המצב הזה מאפשר להם לשקר ולהגיד שהם ניבאו נכון גם כאשר הם טעו בניבוי. לנו אין מושג האם מישהו משקר בסיבוב ספציפי, אבל נתנו להם לעשות את זה 30 פעמים. כאשר מטילים מטבע 30 פעמים הניבוי אמור להיות 50-50. כאשר הניבוי באופן מובהק גבוה מהסתברות שכזאת, אנחנו יודעים שהם משקרים".

בשביל לבדוק את השפעת מנגנון הקבוצה, בחצי מתנאי הניסוי כל משתתף היה חלק מקבוצה בת שלושה חברים, כאשר עבור כל ניבוי נכון המשתתפים זכו ב-30 סנטים של יורו עבור הקבוצה, לעומת תנאי ביקורת בו כל נבדק לא היה חלק מקבוצה, והרווח שלו היה אישי.

"התוצאות הראו שכולם שיקרו, גם מי שקיבל אוקסיטוצין וגם מי שקיבל פלסבו. אבל מי ששיחק כחלק מקבוצה ניבא כביכול הרבה יותר פעמים נכון תחת השפעה של אוקסיטוצין, מאשר תחת השפעה של פלסבו. לעומת זאת בתנאי השחקן הבודד לא היה הבדל בין אוקסיטוצין ופלסבו. כלומר ראינו שאוקסיטוצין, שהוא הורמון שיש לנו בגוף ומופרש באופן טבעי בעת קרבה פיזית, גורם לאנשים יותר לשקר כאשר חברי הקבוצה שלהם מרוויחים מכך".