שטייניץ מתגאה: מצבה של ישראל מצויין - גם ביחס למשקים של מדינות גדולות במערב
שלושה שבועות לפני הבחירות פרסם האוצר שורת שקפים לפיהם כלכלת ישראל מעולם לא נראתה טוב יותר: המשק צמח בשיעור של 14.7% בתוך ארבע שנים, היחס בין החוב לתוצר ירד בכ-2% וגם האבטלה במגמת ירידה. אבל האמת מורכבת הרבה יותר
- באוצר אופטימים למרות המשבר באירופה: המשק יצמח ב-3.5% ב-2013
- האופטימיות הלא זהירה של יובל שטייניץ שר האוצר
- רק ירידת החוב תגביר את הצמיחה
מהמצגת עולה כי בארבע השנים האחרונות, שהן במקרה חופפות גם לתקופת כהונתה של הממשלה היוצאת, צמח המשק הישראלי בשיעור ריאלי מצטבר של 14.7%, נתון המציב אותנו בראש רשימת המדינות שאליהן מתייחס המחקר ההשוואתי של האוצר. בארצות הברית הסתכמה הצמיחה בתקופה זו רק ב- 3.2% ואילו בגוש היורו נרשמה כבר צמיחה ממוצעת שלילית של 1.5%.
בנושא היחס בין החוב לתוצר, הנחשב לאחד הקריטריונים לקביעת דירוג האשראי של המדינות השונות, מציינת מצגת האוצר כי ישראל היא המדינה היחידה בקבוצת הייחוס שבה היחס ירד בארבע השנים האחרונות בכ- 2%. בבריטניה, למשל, זינק היחס חוב-תוצר בתקופה זו בשיעור מצטבר של קרוב ל- 50% ובמדינות ה- OECD הוא עלה בשיעור ממוצע של כמעט 30%. מדינת ישראל היא היחידה בקרב המדינות החברות בארגון ה- ה- OECD שדירוג האשראי שלה עלה בשנים האחרונות
עוד מתברר ממצגת האוצר כי שיעור האבטלה בישראל נמצא בארבע השנים האחרונות במגמת ירידה, והשנה הוא הסתכם ב- 6.8% מכוח העבודה. בגוש היורו, לעומת זאת, נרשמה בתקופה זו מגמה הפוכה ובשנת 2012 הסתכם שיעור האבטלה הממוצע ב- 10.9%.
הפרשנות נשארה לקוראים
מצגת האוצר היא כמובן רק מצגת, ללא טקסט נלווה. את הפרשנות לנתונים החיוביים משאירים אלה שפרסמו אותה לקוראים, בתקווה שיעשו לבד את הקשר המתבקש בין הנתונים החיוביים לבין מי שמופקד על המדיניות הכלכלית. אבל האמת כמובן מורכבת הרבה יותר. מצבו הטוב של המשק הישראלי ביחס למדינות המערב הוא עמידותו הראויה לציון שגילה המשק במהלך המשבר הגלובלי של 2008-09. ואת הסיבות לעמידות זו לא צריך לחפש בצעדי הממשלה היוצאת. לב הסיפור הוא העובדה שאצלנו לא נקלע אף מוסד פיננסי למצוקה, והממשלה לא נאלצה לשפוך מיליארדי שקלים כדי לחלץ אותו. אם שבריר ממה שקרה לפני שלוש-ארבע שנים בארצות הברית ובאירופה היה מתרחש גם אצלנו, מפלס הזחיחות של מפרסמי המצגת היה נמוך היום בהרבה.
אפילו משרד האוצר עצמו פרסם את ההסבר למה שקרה בספר התקציב הנוכחי: "הפגיעה במשק הישראלי הייתה מצומצמת יחסית בשל השיפור שנרשם ביציבותו בשנים שקדמו למשבר, והיעדר הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר העולמי בכלכלה המקומית, כמו בועת נדל"ן, תחכום יתר בענף הפיננסי וקריסת מוסדות פיננסיים".
דברים דומים השמיע בעבר גם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כשהסביר כי "המשק הישראלי נכנס למשבר העולמי במצב טוב יותר ממצבן של רוב מדינות העולם, ולכן הוא גם הצליח להתמודד איתו בצורה טובה יותר". בערך באותה תקופה הסבירו שני בנקאים בכירים בראיון ל"כלכליסט" כי הבנקים הישראליים צלחו טוב יותר את המשבר כי הם לא הסתבכו עם מכשירים פיננסיים מסוכנים, וכי שיעורי החיסכון הפרטי בישראל הם בין הגבוהים בעולם. אחד מבכירי המשק מיקד את הסוגיה, כשהסביר בפשטות שמי שהציל את המדינה מהמשבר הם משקי הבית, "שהם חסכנים בני חסכנים".
מלשכת שר האוצר נמסר כי לא מדובר בסוג של תשדיר בחירות של שר האוצר, אלא במצגת מקיפה שהוכנה על ידי הדרג המקצועי באוצר לסיכום תקופה של ארבע שנים, וכי המשרד היה מפרסם אותה גם לא היינו נמצאים כעת ערב בחירות.