תקוות ההייטק

תעשייה שמתפתחת ב־25% מדי שנה

תעשיית ההייטק הפלסטינית התקדמה בקצב גידול של 25% בכל אחת מהשנים האחרונות. אם ב־2008 תרמה תעשייה זו 0.8% לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של המשק הפלסטיני, הרי ב־2011 היא תרמה 6.4% לתמ"ג. ד"ר סברי ציידם, יועצו הכלכלי של אבו מאזן, סבור שבתוך זמן לא רב תהווה תעשייה זו 21% מהתמ"ג - תחזית שלא נראית מוגזמת נוכח הנתונים האחרונים.

סלאם פיאד ומחמוד עבאס צילום: גלעד קוולרציק

תעשיית ההייטק הפלסטינית היא צעירה יחסית. לפני עשר שנים הועסקו בה כ־2,200 עובדים, רובם בחברת הטלפונים ובמתן שירותים למשרדי ממשלה ולבנקים פלסטיניים. ב־2011 היא כבר מנתה 6,400 המועסקים ב־500 חברות. מרביתן הן חברות תוכנה קטנות המספקות שירותי תמיכה ואחזקה, אולם יש בהן גם 124 חברות העוסקות במיקור־חוץ או בסיוע למרכזי פיתוח, ורשומות באיגוד תעשיית טכנולוגיית העילית הפלסטינית PITA. כשליש מהחברות הללו קשורות לתעשייה הישראלית.

ההתפתחות המרשימה של ההייטק הפלסטיני נובעת מכמה גורמים, ובראשם רמת ההשכלה הגבוהה יחסית של הפלסטינים - מדי שנה יוצאים לשוק כ־2,000 בוגרים של מדעי המחשב והנדסה. גורם שני הוא ריבוי הצעירים באוכלוסייה - 70% מהפלסטינים הם מתחת לגיל 30, ורבים מהם הם בעלי גישה קלה יותר לטכנולוגיה חדישה. גורם שלישי הוא השכר הנמוך, יחסית לעולם, שמקבלים הפלסטינים. לפי דיווח של קרן פורטלנד הבריטית הפועלת בישראל וברמאללה, השכר הממוצע של מהנדס תוכנה פלסטיני נמוך בכ־70% מהמקבילים לו באירופה ובישראל, וב־25% מהשכר שמקבל מהנדס תוכנה הודי. מטבע הדברים, השכר הנמוך מושך יוזמות והשקעות מחו"ל.

קשיי התנועה הצמיחו חלופות וירטואליות

מביך להודות, אולם גם קשיי התנועה של הציבור הפלסטיני תורמים להתפתחות הטכנולוגית ברשות הפלסטינית. סגר על עזה, גדר ההפרדה הישראלית, מחסומים בתוך הגדה, קשיים באישורי נסיעה לחו"ל - כל אלה דוחפים אוכלוסייה רחבה לשימוש בתקשורת חדישה. ישיבות רבות נערכות בווידאו; אנשים משתתפים בכינוסים ובאירועים משפחתיים באמצעות עזרים וירטואליים; קורסים בהכשרה מקצועית נערכים באינטרנט, כמו גם התייעצויות רפואיות.

ההייטק הפלסטיני עדיין סובל מבעיות רבות כמו מצוקת אשראי, חוסר קרנות הון סיכון ומיעוט קשרים בחו"ל, אך בהחלט ניתן לקבוע שעתידו נראה מבטיח.