שינוי חשיבה בחברות הפארמה
מדוע בחרה בקסטר האמריקאית לחתום על שיתוף פעולה עם קמהדע ולא לרכוש אותה
- קמהדע מתכננת לגייס עד 50 מיליון דולר בהנפקה בוול סטריט
- קמהדע קיבלה את אישור לניסוי לטיפול במחלת הסיסטיק פיברוזיס
בשנת 2010 אישר ארגון התרופות והמזון האמריקאי (FDA) את שיווק תרופת ה-AAT בעירוי לטיפול במחלת החסר הגנטי באלפא 1 אנטיטריפסין, שתשווק בארה"ב תחת השם המסחרי גלסיה (Glassia) וכמו כן חתמה על הסכם להפצת התרופה עם ענקית התרופות האמרקאית בקסטר, שהרווח הנקי שלה ברבעון השלישי של שנת 2012 הוא פי 2 משווי השוק הנוכחי של קמהדע.
במסגרת ההסכם שחתמה קמהדע עם בקסטר, קמהדע צפויה לקבל תשלומים הכוללים אבני דרך של 70 מיליון דולר ותשלומי תמלוגים עבור המכירות של המוצר. במקביל להצלחה עם Glassia, ממשיכה קמהדע לפתח את הדור הבא של תרופת ה-AAT באינהלציה הנחשב כפריצת דרך עולמית בטיפול בחולי אלפא 1, והרחיבה את הפיתוח של מוצריה לתחומים נוספים כגון סכרת נעורים וסיסטיק פיברוסיס במסגרת ניסוייים קליניים שנערכים באירופה וישראל.
למה לא לרכוש את קמהדע
מאז חתימת ההסכם קמהדע-בקסטר, עולה השאלה מדוע בקסטר האמרקאית לא רוכשת את קמהדע במטרה לפתח את עסקיה, בדגש על אירופה, עם מוצר ה-AAT במתן אינהלציה אשר מצוי בימים אלו בניסויים קליניים באירופה. התשובה לשאלה זו היא שבשנים האחרונות האופן שבו חברות הפארמה הגדולות פועלות, עובר שינוי משמעותי בכך שהמיקוד שלהן השתנה ממיקוד עסקי בפיתוח תרופות חדשות, למיקוד עסקי במכירות ושיווק. לכך יש גם ביטוי בפועל כאשר ברוב החברות הגדולות נצפתה ירידה מתמדת של תקציבי המחקר ופיתוח לעומת עליה תלולה בהוצאות על שיווק ומכירות.
שינוי אסטרטגי זה הוא תולדה של עליה מתמדת בעלויות המחקר והפיתוח של התרופות, התגברות מתמדת של דרישות הרגולציה, קושי במציאת טכנולוגיות פורצות דרך ולחץ מתמיד להגדלת הרווחיות של החברות. תוצאה ישירה של שינוי אסטרטגי זה הוא ירידה חדה בהכנסות של חברות הפארמה מהשקת תרופות חדשות.
במסגרת התהליך, חברות הפארמה הבינו כי על ידי יצירת שותפויות עסקיות עם חברות ממגזר הביוטכנולוגיה, הן יכולות לגשר על הידלדלות כמות התרופות החדשניות שיש להן בפיתוח, וזאת תוך השקעה מצומצמת מבעבר של משאבים פיננסיים וניהוליים וללא צורך לביצוע רכישות בשלבים מוקדמים.
קמה לא יכולה למנף את בקסטר
קמהדע היא חברה שעדיין לא פעילה באירופה עם מוצר ה-AAT, אין לה אישור שיווק, אין לה ערוצי שיווק ייחודיים ואין לה יכולת למנף את מוצריה של בקסטר בשווקים חדשים. לכן, מבחינתה של חברה כמו בקסטר עדיף להמתין ולשלם מחיר פרמיה על קמהדע (במידה ואכן תרצה לרכוש בסופו של דבר את קמהדע) מאשר לרכוש אתה היום ב"זול" ולהמר על יכולת ההצלחה של קמהדע להשלים את הניסויים ותהליך פיתוח השוק בהצלחה.
הכותב הוא מרצה בקורס ביומד במכללת MIBI, המכללה הישראלית באינטרנט והבעלים של הבלוג TalkingValue. אין לראות בכתבה זו משום המלצה למסחר בנ"יע או כללים פיננסים אחרים.
