"קיצוץ ענק ומסים חדשים? תהיה פה התקוממות יותר גדולה מאשר במצרים"

"אני לא מכיר את המספרים, וזו פעם ראשונה שאני שומע אותם, אבל קיצוץ של 20 מיליארד שקל בתקציב והטלת מסים נוספים בסכום של 10 מיליארד שקל יביאו להתקוממות יותר גדולה מאשר במצרים". כך אמר היום בכיר במשרד האוצר ל"כלכליסט" בעקבות הפרסומים על הקמת צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, שקבע כי הקיצוץ הנדרש בתקציב גדול הרבה יותר ממה שהוערך.

הראל לוקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה צילום: עמית שעל

ההדלפות בנוגע להמלצות הצוות שמינה ראש הממשלה התפרסמו בסמוך לפרסום ראיון שהעניק שר האוצר בארצות הברית לסוכנות הידיעות רויטרס, שבו הבהיר כי אין לממשלה כל כוונה לבצע שוב העלאת מסים כדי לעמוד בגירעון היעד שנקבע לשנת 2013, המסתכם ב- 3% מהתוצר (כ- 30 מיליארד שקל). גם בנושא הקיצוץ הנדרש השנה בתקציב, המספר שפורסם בשם משרד ראש הממשלה לא ממש מסתדר עם נתוני האוצר. באגף התקציבים עובדים כבר זמן רב על גיבוש הצעות לקיצוצים בהוצאות הממשלה, בהיקף של כ- 14 מיליארד שקל.

לפני ארבע שנים היה זה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שנקרא על ידי ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט לגשר על הפערים בין שני המשרדים. סביר להניח שגם הפעם יהיה זה פישר, שרק היום הודיע כי הוא מבקש לסיים את תפקידו ביוני, שיתבקש לשוב ולהטיל את כובד משקלו, כדי שניתן יהיה להגיש לממשלה הצעה מוסכמת בעניין התקציב.

במאבק בין האוצר לבין משרד ראש הממשלה צריך לשים לב לעובדות הבאות: מי שמגבש את הצעת תקציב המדינה ומגיש אותה לאישור הממשלה והכנסת הוא שר האוצר, ולא צוות כזה או אחר במשרד ראש הממשלה. הקיצוץ הנדרש בתקציב 2013 נובע מעודף התחייבויות שקיבלה עליה הממשלה היוצאת על פני הסכום שבה מותר לה להגדיל את התקציב, והוא מסתכם כאמור בכ-14 מיליארד שקל. כמעט מחצית מסכום זה נובע מהתחייבויות שונות בתחום ההשקעות בתחבורה היבשתית.

על פי חוק התקציב, אסור לממשלה לחרוג ממסגרת ההוצאות, ולכן עליה לקצץ סכום זהה לעודף ההתחייבויות בסעיפים תקציביים אחרים. אולם הממשלה יכולה גם לדחות את הביצוע המתוכנן של חלק מאותן השקעות, ובכך לקצץ סכום קטן בהרבה מזה שעליו מדברים בשבועות האחרונים. על פי הצעות האוצר, עיקר הקיצוץ המתוכנן יבוצע בתקציב מערכת הביטחון (3 מיליארד שקל). סכומים נוספים יקוצצו מקצבאות הביטוח הלאומי ובאמצעות הקפאת הפעימה הנוספת של תוספת השכר שהובטחה לעובדי השירות הציבורי. בנוסף, מתוכנן קיצוץ בשיעור אחיד בתקציבי כל משרדי הממשלה.

בתחום המסים, מדובר כאמור בסכומים קטנים הרבה יותר והם נובעים בעיקר מכך שהממשלה החדשה תתקשה ככל הנראה לעמוד השנה ביעד שקבעה הממשלה היוצאת, לגבות 3 מיליארד שקל מ"הרווחים הכלואים" ו- 2 מיליארד שקל נוספים באמצעות העמקת הגבייה. אם וכאשר הערכות פסימיות אלה יתממשו, תוכל הממשלה להעלות את שיעור המע"מ ב- 1% נוסף, דבר שיזרים לקופתה סכום שנתי של כ-4 מיליארד שקל.