הממשלה צפויה לפרוץ את מסגרת התקציב שקבועה בחוק
גורמים בכירים במערכת הפוליטית סבורים שאין ברירה אלא להגדיל את מסגרת התקציב באופן זמני. כך יצטרכו לקצץ רק 7 מיליארד שקל במקום 12 מיליארד שקל, ולהגדיל את גביית המסים רק ב־5 מיליארד שקל במקום ב־6 מיליארד שקל
07:0931.01.13
הנתונים המאיימים על היקף הקיצוצים והעלאות המסים שעליהם תחליט הממשלה מיד לאחר בחירתה עשויים להתגלות בקרוב כהרבה פחות מפחידים. זאת, אם הממשלה הבאה תאמץ את ההערכה הרווחת כעת בקרב גורמים בכירים ביותר במערכת הפוליטית, לפיה אין לה ברירה אלא להגדיל את מסגרת התקציב.
קראו עוד בכלכליסט:
- שעון התקציב מתחיל לתקתק: 156 יום מעכשיו
- שטייניץ: "יידרשו קיצוצים בתקציב הביטחון"
- גל הרשקוביץ הדיח את סגנו אייל אפשטיין מתכנון התקציב
ככל הידוע, הנתונים הם אלה: בשנת 2013 צריכה הממשלה לקצץ בתקציבה כ־12–13 מיליארד שקל ולהטיל מסים נוספים בסכום של כ־6 מיליארד שקל. הגדלת התקציב המתגבשת תאפשר לממשלה להקטין את הקיצוץ הנדרש ל־7 מיליארד שקל, ואת 5 מיליארד השקלים הנותרים תכסה על ידי הגדלת המסים.
הנתונים שמראים על צורך להטיל מסים נוספים השנה (בגובה 6 מיליארד שקל) נובעים מההנחה שהממשלה החדשה לא תצליח לגבות את כל המסים שאותם הבטיחה הממשלה היוצאת. מדובר במיוחד בשני סעיפים: הכנסות של 3 מיליארד שקל מ"רווחים כלואים", והכנסות של 2 מיליארד שקל נוספים באמצעות העמקת הגבייה, מהלך שעדיין לא אושר כלל בכנסת. אולם בשלב זה כלל לא ברור שיעד גביית המסים המתוכנן לשנת 2013 לא יושג, ולכן הממשלה אינה צריכה בינתיים להזדרז ולהטיל מסים נוספים.
צילום: אוהד צויגנברג הגדלת התקציב אמנם תפגע באמינות מדיניותה הכלכלית של הממשלה, אבל היא עשתה כבר משהו דומה כשהכפילה את יעד הגירעון רק לפני חצי שנה. הממשלה תעדיף פגיעה קלה באמינות, מקיצוץ של 12 מיליארד שקל שעלול גם להוביל לבחירות חדשות.
קיצוץ אדיר? תלוי איך מחשבים
מה צפוי לקרות לאחר הקמת הממשלה החדשה? עודף ההתחייבויות שנטלה הממשלה היוצאת מגדיל השנה את צד ההוצאות בתקציב לסכום של 329 מיליארד שקל. אבל על פי נוסחת הכלל הפיסקאלי לחישוב ההגדלה המותרת של ההוצאות, רשאית השנה הממשלה להוציא עד 317 מיליארד שקל. לכן את ההפרש בין סך ההתחייבויות לבין תקרת ההוצאות המותרת, כ־12 מיליארד שקל, חייבת הממשלה לקצץ בסעיפים תקציביים אחרים. בשנת 2014 צפוי לקרות תרחיש דומה, אבל במימדים גדולים בהרבה הדורשים כבר קיצוץ של כ־22 מיליארד שקל.
הפתרון המסתמן למצוקה זו, שעל פי כל ההערכות הוא זה שתאמץ בסופו של דבר הממשלה החדשה, הוא שהממשלה תעלה את תקרת הוצאות הממשלה החוקית לשנים 2013 ו־2014. וכאשר צד ההוצאות בתקציב גדל, יכולה הממשלה לבצע קיצוץ קטן מהנדרש. על פי אותה הצעה, השינוי בתקרה יהיה חד־פעמי והחל משנת 2015 ימשיך התקציב להתנהל על פי שיטת החישוב הנהוגה כיום.
התוספת העלומה לביטחון עלולה לסבך
בפועל, סיפורו הסבוך של תקציב 2013 מורכב יותר, וכרוך באי־ודאות רבה. הסיבה לכך היא של־12 מיליארדי השקלים שיהיה על הממשלה לקצץ השנה מתקציבה צריך להוסיף סכום לא ידוע שהובטח כבר כתוספת לתקציב הביטחון. מדובר בסכום של כמה מיליארדי שקלים, שאף אחד אינו יודע את היקפו המדויק, ומי שצריך להחליט מה בדיוק עושים איתו הוא ראש הממשלה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהתוספת העלומה לביטחון, שחוזרת על עצמה כל שנה, מסתיימת בדרך כלל ברמת ההצהרות: הממשלה מחליטה על קיצוץ בביטחון ובפועל התקציב גדל.
השאלות שעדיין נותרו פתוחות הן היכן תקצץ הממשלה 7 מיליארד שקל, והאם הגדלת התקציב חוקית. בתחום הקיצוצים, עומדות בפני הממשלה אפשרויות רבות.
דחיית הביצוע של חלק קטן מההשקעות המתוכננות בתשתיות תחבורתיות שונות יאפשרו לממשלה להקטין את הוצאותיה בכ־1–2 מיליארד שקל. 3 מיליארד שקל נוספים יציע האוצר לקצץ בתקציב הביטחון. את יתרת הקיצוצים ניתן יהיה להשיג באמצעות צמצום חלק מקצבאות הביטוח הלאומי וקיצוץ בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה.
אשר לשאלת החוקיות, הרי שרק לפני ארבע שנים, כשהיה צורך לדחות את מועד אישור התקציב, שינתה הממשלה חוק יסוד באמצעות הוראת שעה.
