חשיפת כלכליסט
השופטת לא עדכנה את חבריה שהם דנים בבנה
תיק פירוק של חברה בבעלות כלתה ובניהול בנה של השופטת נגה אהד מתנהל יותר משנתיים בבית המשפט המחוזי מרכז, שבו היא מכהנת. למרות זאת, איש מבני המשפחה לא ראה לנכון ליידע את השופטים בתיק בקשר המשפחתי. במקביל, לפני כשבועיים הכריע אחד משופטי בית המשפט בעתירה שסללה את דרכו של בן השופטת לראשות עיריית פתח תקווה
זה יותר משנתיים ימים מטופל בבית המשפט המחוזי מרכז, שבו מכהנת השופטת הבכירה נגה אהד, תיק פירוק של חברה שנמצאת בבעלות כלתה של השופטת, סיגל אהד. החברה, שהותירה חובות לנושיה בסכום של 1.1 מיליון שקל, נוהלה במעורבות פעילה מצד בנה של השופטת אהד עו"ד אורי אהד, אשר חתם על ערבויות אישיות לחלק מנושי החברה וגם משך כספים רבים מחשבון החברה לחשבונו האישי.
למרות הבעיתיות המובנת במצב שבו תיק הקשור לבן משפחה של שופטת מטופל בבית המשפט שבו מכהנת השופטת, נותב התיק בינואר 2011 לטיפולו של סגן הנשיאה השופט אילן שילה, והוא קבע בו החלטות וקיים דיון. לדברי השופט שילה, באמצעות דוברת בית המשפט, הוא כלל לא היה מודע לכך שהחברה קשורה לבנה ולכלתה של השופטת אהד, משום שאיש לא הסב את תשומת לבו לעובדה זו.
עו"ד אהד, פוליטיקאי מקומי מוכר בפתח תקווה, נבחר לפני כשבועיים לתפקיד ראש העירייה, לאחר שראש העירייה יצחק אוחיון התפטר במפתיע. אהד התמודד לראשות העיר ב־2008, אז הפסיד לאוחיון ונקלע עקב כך לחובות של מיליוני שקלים.
לא טרחו להגיע לדיון ולא לדווח על קרבת המשפחה
החברה שבפירוק, שנחאי תקשורת, עסקה במשך שנתיים, מינואר 2009 ועד סוף 2010, בהוצאה לאור של מקומון בפתח תקווה, שסיקר בין היתר מהלכים פוליטיים בעיר.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הלכה למעשה, בני הזוג אהד התעלמו מקיומו של תיק הפירוק: איש לא ראה לנכון לפעול להעבירו לבית משפט אחר וגם לדיון שנקבע בתיק בפני סגן הנשיאה שילה - לא התייצב איש מטעמם.
לדיון זה שנערך ב־13 באפריל 2011 התייצבה העובדת שביקשה את פירוק החברה. ולפי הפרוטוקול, עו"ד אסף אוסלקה המייצג אותה הציג בפני השופט שילה אישורים המעידים כי מסמכי הפירוק והזימון לדיון הומצאו הן לסיגל אהד והן לחברה עצמה.
העובדת טענה כי הועסקה בחברה במשך 14 חודשים עד נובמבר 2010, ומאז דצמבר 2010 הופסקה פעילות העיתון בלי ששולמו לה פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, וטענה לחוב כולל בסך 106 אלף שקל.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר עו"ד אהד כי גילה רק באיחור על הליכי הפירוק נגד החברה ופקפק בתיעוד בפרוטוקול בדבר אישורי ההמצאה של המסמכים. לגבי השאלה מדוע לא פעל, כאשר גילה על הליך הפירוק, להעביר את התיק לבית משפט אחר הגיב אהד בשאלה מדוע לא עשה זאת כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). יצוין כי עו"ד אהד מייצג את החברה בעשרות הליכים משפטיים אחרים שנפתחו נגדה, וחלקם כללו גם תביעות אישיות נגדו והליכי הוצאה לפועל נגדו.
גם מהשופטת אהד לא ניתן היה לקבל תשובה ברורה מדוע לא פעלה להעביר את התיק לבית משפט אחר. תחילה נמסר בשם השופטת כי כל טענה שלפיה חברת שנחאי תקשורת רשומה על שם בנה הנה "שקרית והזויה", ובהמשך נמסר "אין תגובה".
"כספים מהחברה הוברחו להורים של אורי וסיגל אהד"
לפני כמעט שנה, במרץ 2012, הגיש הכנ"ר בקשה לשופט שילה למנות מפרק קבוע שיבצע חקירה של נסיבות קריסת החברה. זאת בשל טענות שהוצגו בפניו להברחה לכאורה של נכסי החברה על ידי אורי וסיגל אהד. בקשת הכנ"ר הוגשה לאחר שביטוח לאומי היה זה שנאלץ לשלם לעובדי החברה, משום ששנחאי תקשורת לא הותירה אחריה דבר למעט חובות. במצב כזה המדינה הופכת בעצמה לנושה של החברה בגין הסכום ששילמה במקומה לעובדיה.
לאותה בקשה של הכנ"ר צורף מכתב פנייה שנשלח אליו מטעם עובד לשעבר בחברה, אלירן היקרי, שטען כי החברה נותרה חייבת לו מאות אלפי שקלים וטען כי "אורי וסיגל אהד משכו לכיסם סכומים בסך העולה על 235 אלף שקל" מחשבון החברה, ונהגו בחשבון החברה "כאילו מדובר בחשבונם הפרטי". לטענת אותו עובד במסמך, חמורה מכך העובדה כי בני הזוג אהד אף "העבירו כספים מהחברה גם לחשבון הפרטי של הוריהם".
אף שהבקשה הוגשה לשילה כבר לפני יותר מעשרה חודשים, במרץ 2012, בפועל היא נסרקה לתיק אך לא ניתנה בה כל החלטה. דוברת בתי המשפט מסרה בשבוע שעבר כי הבקשה לא הגיעה משום מה לסל העבודה של השופט, ואיש מהצדדים לא הסב את תשומת לבו שיש בתיק בקשה הממתינה להחלטה.
עוד מסרה הדוברת כי כעת, משנודע לשופט דרך פניית "כלכליסט" על קיומה של הבקשה ועל הקשר לבנה של השופטת אהד — היא תטופל על פי הדין. ואכן, יומיים לאחר מכן מסר השופט שילה החלטה שבה הוא מורה על העברת הבקשה לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, כדי שיקבע איזה בית משפט יהיה מוסמך לדון בה נוכח הקשר לשופטת אהד.
בהחלטתו כתב שילה כי בקשה זו לא טופלה "ככל הנראה משום שלא הגיעה לשולחני.... בימים אלו הוסבה תשומת לבי לכך שטרם ניתנה החלטה ושעו"ד אורי אהד הנזכר הוא בנה של שופטת בית משפט זה".
המסמכים המבססים את פניית העובד לשעבר אלירן היקרי לכנ"ר לא צורפו לבקשת הכנ"ר למנות מפרק, אך הם הוגשו ע"י היקרי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תביעה שהגיש נגד עו"ד אהד, אשתו וחברת שנחאי תקשורת. במסמכים אלו ישנם העתקים של כ־20 צ'קים שנמשכו מחשבונה של שנחאי תקשורת, ורובם משוכים לפקודתו של עו"ד אורי אהד. בין היתר עולה מהמסמכים כי 24,500 שקל נמשכו מחשבון החברה לטובת עו"ד אהד במרץ 2010, 5,400 שקל באפריל, 39,500 שקל בחודש מאי, 42,000 שקל ביוני, 16,000 שקל ביולי, 19,500 שקל באוגוסט ו־ 7,500 שקל בספטמבר. כל ההמחאות כאמור היו לטובת עו"ד אהד והן משנת 2010.
בנוסף צורפו העתקי המחאות לפקודת סיגל אהד שנמשכו מחשבון החברה. בין היתר 15,000 שקל במרץ 2010, 7,500 שקל ביוני 2010, 29,785 שקל ביולי 2010. כ"דוגמה" להעברה בנקאית מהחברה להוריו של עו"ד אהד צורף העתק תדפיס בנק של שנחאי תקשורת המאשר העברת 9,000 שקל לאפרים אהד, אביו של אורי שבוצעה ב־10 בדצמבר 2009. כמו כן הוצגה המחאה לפקודת אמה של סיגל אהד.
מבלי שידע סלל שפסר את דרכו של אהד לראשות העיר
עו"ד אהד התמנה כאמור לפני שבועיים לכהן כראש עיריית פתח תקווה, עד לבחירות הכלליות לרשויות המקומיות שייערכו בחודש נובמבר. למעשה, מי שסלל למעשה את דרכו של עו"ד אהד לתפקיד הוא עוד שופט המכהן באותו בית המשפט לצד השופטת אהד, וגם הוא לא ידע שהוא מטפל בתיק הקשור לבנה של עמיתתו.
עו"ד אהד פעיל במועצת העיר פתח תקווה כבר יותר מעשור, לרבות כישלון אחד בהתמודדות על ראשות העירייה. מאז 98' ועד לפני שבועיים ראש העירייה היה אוחיון. תמונת המצב השתנתה כשאוחיון, שמעל ראשו מרחפת המלצה של הפרקליטות להעמידו לדין בכפוף לשימוע בחשד לקבלת שוחד מאנשי עסקים - הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית לפי אוחיון: מצבו הבריאותי.
על פי חוק, עד לבחירות החדשות שייערכו בחודש נובמבר השנה, חברי מועצת העיר ממנים מטעמם את ראש העיר המחליף. אלא שגם נגד המתמודד הבולט מולו, אוריאל בוסו, ישנה המלצה של הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין תיווך בשוחד, באותה פרשה שבה מעורב לכאורה אוחיון. בשל כך החליטו שני תושבי העיר לעתור לבית המשפט לפסול את בוסו. העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז ונותבה לשופט יעקב שפסר.
שעות ספורות לפני ההצבעה במועצה, נתן השופט שפסר החלטה דרמטית שמנעה מבוסו להתמודד. בהצבעה שנערכה במועצת העיר באותו ערב נבחר עו"ד אהד ברוב גדול של קולות.
כש"כלכליסט" פנה לשופט שפסר בשאלה מדוע לא פסל עצמו מלדון בעתירה, ענה שפסר באמצעות דוברת בתי המשפט כי לא היה לו שמץ של מושג על הקשר לשופטת. עו"ד אהד אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי לא צו המניעה של השופט שפסר הוא שמנע מבוסו להתמודד לתפקיד אלא שכמה שעות לפני מתן צו המניעה הבין בוסו כי הוא עומד להפסיד בהצבעה ולכן הסיר את מועמדותו.
עתירה נוספת שקשורה לעו"ד אהד והתבררה בפני עוד שופט מבית המשפט המחוזי מרכז שבו מכהנת השופטת אהד הוגשה במאי 2011, כשהעותר מספר אחת הוא עו"ד אורי אהד בעצמו ולצדו שבעה עותרים נוספים, חברי מועצת העיר פתח תקווה. העתירה הוגשה נגד ראש העירייה אוחיון ועניינה בחירת נציגי המועצה הדתית על ידי מועצת העיר. אף שאהד הוא בנה של השופטת, העתירה הוגשה דווקא לבית המשפט המחוזי מרכז והועברה לטיפולו של השופט ד"ר אחיקם סטולר. מפרוטוקול דיון בעתירה עולה כי התקיים דיון בנושא עו"ד אהד, אך לא ברור מי יזם אותו. לפי הפרוטוקול בשלב מסוים ביקש עו"ד ליאור אייזנפלד שייצג את העותרים, ובהם עו"ד אהד, למחוק את אהד כעותר בעתירה וכתוצאה מכך הודיע בא כוח ראש העירייה כי "אין לנו התנגדות שעו"ד אורי אהד יימחק מהעתירה, ובנסיבות אלה אין לנו התנגדות שבית המשפט ימשיך לדון בעתירה".
לעניין מקרה זה מסרה דוברות בתי המשפט כי "למיטב זיכרונו של בית המשפט, בתחילת הדיון נאמר לצדדים על ידי בית המשפט כי אין מקום שעתירתו של עו"ד אורי אהד תידון בבית משפט זה. מאחר שאין מדובר בפסילה אישית של המותב הדן בתיק אלא של כל שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, על הצדדים לפנות לנשיא בית המשפט העליון שלו הסמכות הבלעדית להעברת תיקים מבית משפט מחוזי אחד למשנהו.אלא שבעקבות בקשתו של עו"ד אייזנפלד ותגובת המשיבים החליט בית המשפט שעו"ד אהד יימחק מהעתירה. משכך לא היתה כל עילת פסלות. ככל הזכור לבית המשפט מכאן ואילך עו"ד אהד לא הופיע בבית המשפט".
תגובת דוברות בתי המשפט: "לשופטת אהד אין נגיעה מכל סוג שהוא בהליכים המשפטיים המתנהלים נגד בנה".
עו"ד אורי אהד: "רוב התשלומים שביצעתי עבור החברה לא הושבו לי"
עו"ד אהד מסר בתגובה: "כל כסף שהוחזר מהחשבון של שנחאי לחשבון של אבי קשור אך ורק בתשלומים, שאותם ביצענו בעבור שנחאי ובהקשר עם עבודתה בלבד, ולכן ה־9,000 שקל שאותם השיבה החברה לאבי קשורים לתשלום שאותו הוא ביצע בעבור שנחאי ועבורה בלבד.
"עיון בפרוטוקול הדיון שבו ניתן צו הפירוק מחזק את טענתי כי לא בוצעה כל מסירה ולא ידענו על הדיון. את אחת הכתובות עזבנו בפברואר 2009 והכתובת השנייה היא של משרד שאותו עזבנו בפברואר 2011, חודשיים לפני הדיון. משכך לא בוצעה כל מסירה.
"לא נשאתי בתפקיד של מנהל בחברת שנחאי, אלא הסכמתי לצערי הרב והגדול, לשלם לספקים שונים של החברה כגון בתי דפוס, חברות הפצה וכו' בצ'קים אישיים שלי מאחר שאלו סירבו לקבל צ'קים של החברה. חלק מזערי מהתשלומים שאותם ביצעתי מחשבוני האישי הושבו לי על ידי חברת שנחאי ואלו הן העברות הכספים שבוצעו, לכאורה, מחשבון שנחאי לחשבון שלי. כנגד כל השבת תשלום מחברת שנחאי ניתן לראות תשלום אשר בוצע על ידי לאחד מן הספקים בחברה. חשבון הבנק של שנחאי נוהל על ידי מר אלירן היקרי. חלק הארי של התשלומים שאותם ביצעתי עבור החברה, לא הושב לי מעולם.
"אני הראשון לברך על מינויו של מפרק קבוע אשר יחקור אחת ולתמיד ובאופן יסודי את נסיבות קריסתה של החברה. כל בקשה של המפרק תיענה על ידי בשיתוף פעולה מלא ובשמחה".