בנק ישראל: איומים משמעותיים על מסגרת התקציב ל-2013

יובל שטייניץ צילום: עטא עוויסאת

על הגירעון הגדול שנרשם בתקציב המדינה בשנה החולפת, 39 מיליארד שקל שהם 4.2% מהתוצר, כותבים מחברי הדו"ח כי הוא נבע ברובו מהכנסות ממסים נמוכות מהתחזית, אך גם מחוסר בהכנסות שאינן ממסים. בנוסף, הוצאות הממשלה חרגו מהמסגרת והיו גבוהות ב-0.2% מהתקציב המקורי. ההכנסות ממסים היו נמוכות מהתחזית למרות שהצמיחה הייתה בהתאם לחזוי. הסיבה לכך היא העלייה המתונה מהצפוי בשכר בשנים 2011-2012. לדברי בנק ישראל, התפתחות זו מתבטאת בעלייה בגירעון המבני במשק, שהוא הגירעון בפועל בניכוי ההשפעה של מחזור העסקים.

דו"ח המדיניות המוניטרית מתפרסם פעמיים בשנה והוא נועד לסכם ולנתח את ההתפתחויות המוניטריות במשק, בהתייחס ליעד האינפלציה שקבעה הממשלה ולשינויים המתבקשים במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. הדו"ח שמתפרסם היום הוא הדו"ח השלישי שעל פרסומו אחראית הוועדה המוניטרית שמונתה לבנק ישראל בתחילת השנה שעברה.

בהמשך הדו"ח, שב בנק ישראל ומטיל ספק ביכולתה של הממשלה החדשה לעמוד בתחזית ההכנסות ממסים לשנת 2013 שקבעה הממשלה היוצאת בקיץ האחרון. הכוונה היא בעיקר לשני מהלכים שעליהם החליטה הממשלה בחודש אוגוסט: מסלול לגביית המסים על "הרווחים הכלואים", שאמור להכניס השנה לקופת המדינה סכום חד-פעמי של כ- 3 מיליארד שקל, ופעילות להעמקת הגבייה, שאמורה להגדיל את ההכנסות ממסים בסכום שנתי של כ- 2 מיליארד שקל נוספים. אולם בנק ישראל אינו שותף, כאמור, לאופטימיות של הממשלה היוצאת בנקודה זו. לדברי מחברי הדו"ח, "קשה לדעת מה יהיה היקף הגבייה בשני מסלולים אלו, מה גם שהכנסת לא חוקקה עדיין את החוקים הנדרשים כדי לתמוך בהעמקת הגבייה".

דו"ח המדיניות המוניטרית מתייחס גם לעובדה שתקציב 2013 עדיין לא אושר, ולכן הממשלה החלה השנה לפעול במסגרת תקציב מעבר המתיר למשרדיה השונים להוציא מדי חודש 1/12 מתקציב השנה שעברה. מחברי הדו"ח מציינים כי בניגוד להערכה הרווחת, מסגרת זו אינה מהווה מגבלה משמעותית על הוצאות הממשלה. זאת בשל העובדה שהחזרי החובות הצפויים של הממשלה נמוכים השנה מאלה שהיו בשנת 2012. כתוצאה מכך יכולה הממשלה להגדיל את הוצאותיה החודשיות האחרות, גם מעבר להקצבה החודשית של 1/12 מתקציב השנה שעברה.