מה קרה להמלצות ועדת טרכטנברג? 22 מהן כלל לא יושמו
"כלכליסט" חשף את הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג. אתר של "הסדנה לידע ציבורי" מעלה כי 26 ממסקנות הוועדה יושמו ו-88 תקועות
22 מהמלצות ועדת טרכטנברג נגנזו. כך עולה מאתר אותו הקימו פעילי "הסדנה לידע ציבורי" בשיתוף השר היוצא מיכאל מיקי איתן (ליכוד), העוקב בשנה האחרונה אחר יישום מסקנות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי. באתר המפורט להפליא מופיעות 139 בוקסות המכילות למעשה את כלל המלצות הוועדה שמינה רה"מ בנימין נתניהו בעקבות מחאת הקיץ. ליד כל מסקנה מפורטים דברי הסבר ומצוין לוח הזמנים ליישומה והסטטוס הנוכחי שלה. במילים אחרות, הגולשים יכולים לדעת כיצד הממשלה והכנסת טיפלו בכל אחת ממסקנות ועדת טרכטנברג.
קראו עוד בנושא:
• הפרוטוקולים המלאים של ועדת טרכטנברג נחשפים
• המדיניות הפיסקאלית: התקציב הדו שנתי כגורם למחאה
• מדיניות המס: ביטול רפורמת הפחתת המסים והעלאת מס החברות
• יוקר המחיה: העלויות של המונופולים הממשלתיים
• שוק הדיור: מדיניות התכנון והמסחור בדירות קטנות
• שילוב החרדים ומדיניות הרווחה: השתתפות בשוק התעסוקה ורשת השירותים החברתיים
• משרתים את עצמם: גם הציבור הישראלי הוא לא פרטנר
• "אנחנו באוצר חיסלנו את מדינת הרווחה"
כך למשל ניתן לראות כי עד כה 26 מסקנות יושמו, 88 תקועות, ו-22 מסקנות לא אומצו כלל. כמו כן באתר אפשרו לצוות ספיבק-יונה להגיב לממצאים - מה שהוביל לדיון ער סביב כמה מסקנות שנמצאות בקונפליקט. למשל, בנוגע לחוק חינוך חובה חינם מגיל 3 - מסקנה שיושמה במלואה לדברי הממשלה, העיר הצוות ש"פעילות הממשלה כללה רק את הצעד של מימון לימודים בגילאים 4-3, וגם היישום בפועל אינו מתוקצב ואינו ריאלי".
הגולשים יכולים למצוא באתר עדויות למכביר הסותרות את הטענות החוזרות של נתניהו בדבר אימוצו המלא של הדו"ח. ניתן לראות בעיקר כי ההמלצות בנושא החרדים כלל לא עלו לשולחן הממשלה. כזכור, לפי עדויות שונות נתניהו הבטיח לראש ש"ס אלי ישי "לדלג" על הפרק שמקשיח את תנאי קבלת הקצבאות לחרדים. כך לדוגמה ההמלצה לבטל כליל את התמיכה לכוללים בגין תלמידי ישיבה המגיעים מחו"ל לטובת לימודי ישיבה בארץ כלל לא עלתה לדיון.
מלבד זאת נגנז סעיף המבקש לחייב מונופולים מוכרזים שעיקר פעילותם בישראל, בפרסום דו"חות כספיים. סעיף אחר שדחתה הממשלה ביקש להעלות את הפרשות המעסיק לביטוח לאומי על חלק השכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע ב- 1.6%.
המלצות אחרות מעוכבות חודשים ארוכים מעבר למועד שהציבה הוועדה, למשל מציאת פתרונות להתמודדות עם ההון השחור והגברת התחרות בשוק המלט שבו שולטת היום נשר.
עם זאת, הממשלה כן יישמה 26 מהמלצות הדו"ח, בהן תקצוב תנועות הנוער ב-75 מיליון שקל על פני חמש שנים, קידום צעדים להגברת האכיפה של חוקי העבודה והנחות לסטודנטים בתחבורה הציבורית.
חלק מהנתונים שמפורסמים באתר אגב לא מעודכנים. גם בזאת - מתברר - אשמה הממשלה. "למרות ההשקעה הרבה מצד מתנדבי הסדנא בעיצוב ופיתוח האתר, לצערנו משרדי הממשלה לא טורחים לעדכן את המידע באתר", אומר מזכ"ל הסדנא לידע ציבורי בני דאון בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו "אנשי המשרד של מיקי איתן עמלו רבות על איסוף המידע ממשרדי הממשלה השונים, אולם מאז שהאתר עלה לאוויר ביולי האחרון, לא עדכנו המשרדים את הנתונים. ייתכן שדבר לא נעשה בקשר להמלצות הוועדה מאז, אולם סביר יותר שמשרדי הממשלה פשוט לא טורחים לעדכן את הציבור בפעולותיהם".
דאון הוסיף כי "המצב הוא סימן לכך שח"כ משה גפני צדק ולא היה מקום להקים את הוועדה - הכנסת היא זו שתפקידה לייצג את הציבור ולה יש את הכלים לקדם חקיקה ולפקח על הממשלה. נראה שגם הכוונות הטובות ביותר של פרופסור טרכטנברג וחברי הוועדה אינם מספיקות במערכת בה הרשות המבצעת פועלת בכוחניות ואטימות ואינה מכבדת את הרשות המחוקקת".
השר איתן אמר ל"כלכליסט" בעבר כי "יש ויכוח האם ביצעו את מסקנות טרכטנברג - אנו שמים את העובדות על השולחן וכל אחד יכול לשפוט בעצמו – זה מה שנקרא אחריותיות, היכולת לשפוט את ביצועי הממשלה בצורה רציונלית יותר".
"יש משהו תקוע בשיח סביב דו"ח טרכטנברג וזה לא עוזר לאף אחד מהצדדים להתקדם", אמר ל"כלכליסט" מושון זר אביב, מעצב האתר, לאחר הקמתו. "כמעצב יכולתי לתרום לייצר שיח שבאמת מחייב אחריותיות של הממשלה ולא רק דיבורים באוויר, ספינים והבטחות. הדרך בה בנינו את האתר היא שאם הממשלה לא מעדכנת סטטוס של המלצה תוך חצי שנה אנחנו מגדירים אותה כתקועה. וגם הגולשים יכולים לקבל מייל עדכון על כל סטטוס שמשתנה. אנחנו קוראים לאזרחים להמשיך לעקוב. אנחנו נוכל גם לראות היכן הציבור פוקח עין בצורה ספציפית". זר אביב מדגיש כי לכתובת האתר סיומת ממשלתית "כי מדובר במידע רשמי של המדינה". האתר זמין בכתובת watch.gov.il
בתוך כך בכנסת מיהרו לבקר את הממצאים העולים מהפרוטוקולים. ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): "כנראה ש'צדק חברתי' זה מונח ששייך ליהודים בלבד. מהפרוטוקולים שהתפרסמו עד כה, אנחנו רואים התעלמות של הוועדה מהחברה הערבית בישראל. הוועדה לא עסקה בבעיות החריפות ובאפליה השיטתית והמכוונת כנגד החברה הערבית. אני קורא לממשלה החדשה, ולמי שכנראה יעמוד בראשה, בנימין נתניהו, להפסיק להתייחס לחברה הערבית כנוכחת-נפקדת ולהתחיל להתייחס אליה כנוכחת-שותפה".