"השדה בתמנע ימוטט את רש"ת"

מצבה התזרימי של רשות שדות התעופה יורע עד כדי פגיעה ממשית בחוסנה הפיננסי, לרבות יכולתה לממש את תפקידה ולפרוע את כלל התחייבויותיה. כך מתריע סמנכ"ל הכספים של הרשות צחי חבושה, במכתב בן ארבעה עמודים שנשלח למנכ"ל הרשות יעקב גנות שמסכם את הבעיות המימוניות של הקמת שדה תעופה חדש בתמנע.

השורה התחתונה של המסמך מסכמת בזעיר אנפין את המהומה שהתחוללה ביום ראשון בישיבת ועדת הכספים של רש"ת, שהובילה להתפטרות יו"ר ועדת הכספים שלה. "על פי התחזית הפיננסית מצבה התזרימי של הרשות יורע עד כדי פגיעה ממשית בחוסנה הפיננסי לרבות יכולתה לממש את תפקידה ולפרוע את כלל התחייבויותיה, כמו גם שמירה על יכולתה לגייס הון חיצוני המבוסס על יכולת החזר", מוסבר במכתב.

"לאור תחזית המזומנים הרשות אינה יכולה לשאת במימון מלוא הפרויקט כהמלצת משרד התחבורה". משפט בודד זה מגלם בתוכו תוכנית לפיתוח מסיבי של אזור אילת תוך הקמת נמל חדש, שדה תעופה בתמנע ותעלה מיוחדת באורך 5 ק"מ שתכרה מאזור מפרץ אילת ומעבר לקיבוץ אילות, כאשר הקמת הנמל בתמנע היא רק החלק הראשון שלה.

בדיקת "כלכליסט" מעלה שכבר בשלב הראשון, הקמת שדה התעופה, התגלו מחלוקות קשות ולא ברור כיצד הממשלה מנסה לקדם את התכנית במציאות בה האוצר מחפש כל שקל פנוי בניסיון לסתום בור גרעוני של 40 מיליארד שקל.

הקמת הנמל בתמנע תוביל לגירעון של 10 מיליארד שקל

בשנת 2011 התגאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ ב"מהלך היסטורי" שעתיד לשנות את פניו של הנגב. מדובר בתכנית להקמת נמל תעופה בינלאומי במימון רש"ת ובעלות של 2 מיליארד שקל, כאשר הגוף שיקים ויתפעל את המתחם החדש הוא רש"ת עצמה, שנבחרה ללא מכרז.

אולם עבור חבושה, כמו גם עבור סגן ראש ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור, מדובר בלא פחות מסיוט פיננסי שמאיים לזעזע את הגוף שאחראי על מעברי הגבול ושדות התעופה בישראל. שלשום היתה אמורה ועדת הכספים של רש"ת, שבראשה עמד מרידור, לאשר את בניית נמל התעופה, אולם מרידור גילה שבנייה תחת רש"ת תוביל לגרעון שנתי של 140 מיליון שקל, או כ־9.5 מיליארד שקל עד סוף 2030.

צלילה לנבכי המספרים מעלה מציאות מבהילה. לטענת חבושה הנתונים הכספיים נבחנו שוב ושוב, גם בסיוע של משרד רו"ח סומך חייקין ושימוש בתחזיות מדדי תנועת נוסעים שנגזרו מ־156 שדות תעופה. המסקנה: רש"ת תגרור הפסדים כבדים, ותיאלץ להעלות אגרות שמוטלות על מחיר כרטיסי הטיסה, החל בביטחון וכלה במיסי נמל, כך שייתכן שבעצם מימון שדה התעופה יבוא על חשבון האזרחים.

פער של רבע מיליארד שקל בחישוב עלות הפנסיה ברש"ת

חבושה לקח בחשבון עלויות הקמה של 1.95 מיליארד שקל, פיצוי של כ־600 מיליון שקל ממינהל מקרקעי ישראל לרש"ת בעבור פינוי שדה התעופה באילת, צמיחה של 3% במספר הנוסעים, עלייה שנתית של 5% בעלויות השכר של העובדים, מדד קבוע של 2.5% והשקעות של כ־250 מיליון שקל בשנה בציוד.

כל אלו הביאו, לטענתו, לתחזית תזרים המזומנים שנפרסה מ־2015 ועד 2030, לפיה בשנת 2015 תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מגיע ל־566 מיליון שקל והגירעון באותה שנה יהיה 246 מיליון שקל. בשנת 2030 יגיע הגירעון ל־9.45 מיליארד שקל. "בראייתי", כותב חבושה לגנות, "אחריותי להציג את מכלול הסיכונים וההזדמנויות העומדות בפני רש"ת לצורך המשך פעילותה כעסק חי ולצורך עמידתה בתפקידים שהוגדרו כחוק". נכון ליום ראשון, אף אחד לא רצה להקשיב, מה שהוביל להתפטרותו של מרידור.

הקמת השדה בתמנע היא למעשה מיצוי החלטת ממשלה מ־2011 תוך ידיעה של משרד התחבורה שמדובר בפרויקט גרעוני. עיון במסמכי הרשות מעלה את הסיבה להקפדה של חבושה על הפרטים: ב־27 בינואר שלח מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי חוות דעת מקצועית מטעמו, שם נסתרו חלק מהטענות שמביא חבושה. כך לדוגמה, במשרד התחבורה טוענים ש"עלויות התפעול של הנמל החדש יהיו גבוהות בכ־150 מיליון שקל מהנמל הישן", טענה שמופרכת על ידי רש"ת תוך שימוש בנתונים כספיים שלה עצמה.

עוד טוענים במשרד התחבורה כי עלויות הפנסיה של עובדי הרש"ת יגדלו בכ־100 מיליון שקל לשנה, ואילו לטענת הממונה על הביטוח במשרד האוצר אלו צמחו ב־2012 לבדה בכ־340 מיליון שקל — פער של כרבע מיליארד שקל.

הפתרון לשלל הבעיות נמצא באחד מסעיפי המכתב, שם קיים סיכום דיון של השר כץ בנושא. לדבריו, "נדרשת תוספת של 795 מיליון שקל לעלות הבנייה", שמתווספת לעלות המקורית של 1.6 מיליארד שקל. ולכן, סוכם על הקצאת 600 מיליון שקל מתקציב הפיתוח של הרשות; העלאת אגרת נוסע יוצא וחברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) תבחן פתרונות לבעיות הניקוז באזור כך שלא ידרשו הקמת מחלפים. האוצר במקביל יבחן קיזוז מע"מ מול רש"ת, והמדינה תנסה לעניין זה להשיג פטור מארנונה או היטלי השבחה על ידי הגדרה מחדש של הקרקע במקום.

במשרד האוצר סרבו אתמול להתייחס למשבר שהתחולל שם, בוודאי על רקע העובדה שהם התנגדו בכלל להפקיד את התכנית להקמת שדה התעופה בידי רש"ת וביקשו להפקיד את זיכיון הבנייה בידי גוף פרטי. למרות ההתנגדות, הממשלה העניקה אותו לרש"ת תוך מתן "פטור מכרזי", כאשר הרשות תהיה רשאית לגייס חלק מסכום ההקמה, כלומר עלויות הבנייה של הפרויקט הגרעוני עלולות ליפול על כספי הפנסיות של גופים מוסדיים.

בסביבת רש"ת מנחשים כי במשרד התחבורה מחפש טקסים חדשים לגזירת סרט בטרם תתחלף הממשלה. במשרד התחבורה מזכירים שההחלטה לקדם את הפרויקט התקבלה בממשלה פה אחד, לרבות אישור של שר האוצר יובל שטייניץ.

במשרד התחבורה טענו שמרידור המתפטר נמצא בניגוד עניינים — גם מכהן במשרד האוצר וגם דירקטור ברש"ת – אולם נציגי האוצר נמצאים בכל הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.