כמה הייתם מוכנים לשלם עבור קיצור זמן הנסיעה בחצי שעה?

שעת בוקר, לאשתך ירדו המים ושניכם במכונית, נאבקים בפקקי התנועה בדרך לחדר הלידה. כמה הייתם מוכנים לשלם עבור קיצור זמן הנסיעה בחצי שעה? באופן מפתיע, העזרה מגיעה ממנגנון המתבסס על עבודתם של חתני פרס נובל בכלכלה.

לאחרונה נתבשרנו שבעקבות הצלחת פרויקט הנתיב המהיר מירושלים לתל אביב, מתכננים במשרד התחבורה להקים שלושה כבישי אגרה דומים בכניסות לתל-אביב. כדאי להיזכר כי כאשר נחנכו אותם נתיבים הם זכו בהררי ביקורת, תוך שהם מכונים "נתיבים לעשירים בלבד".

הנתיב המהיר. לא לעשירים בלבד? צילום: רודי אלמוג

מבחינה כלכלית, ישנם מספר גורמים אשר דווקא תומכים בנתיבי אגרה. ראשית, מוצר ציבורי, כמו כביש, המוצע ללא תשלום, גורר את תופעת "טרגדיית הרכוש הציבורי", שמשמעה שלעולם יהיה שימוש עודף ברכב פרטי בכבישי הארץ בשעות השיא. השימוש באגרה מפחית את השימוש ברכב פרטי בזמני העומס. שנית, הפיכתם של פרויקטי תשתית תחבורתיים לפרויקטים חוץ-תקציביים מאפשרת לעיתים הקדמתם, מאחר שהיא מנתקת אותם משיקולי עמידה ביעדי הגירעון וההוצאה של הממשלה. שלישית, עול המימון החל ישירות על הנהגים הינו במובנים מסוימים צודק יותר, מאחר ואינו נופל על כתפיהם של אלו אשר אינם מחזיקים ברכב פרטי. לבסוף, האגרה לרוב אינה חלה על תחבורה ציבורית, ובכך מעודדת שימוש בתחבורה ציבורית כתחליף לרכב פרטי.

אחת ההשפעות המעניינות ביותר של נתיבי אגרה מבוססת על עבודתם של חתני פרס נובל בכלכלה ג'וזף שטיגליץ ומייקל ספנס, המכונה "ניפוי" (screening). ללא אגרה, על מנת לקצר באופן ניכר את זמן הנסיעה בשעות השיא, תידרש סלילתם של נתיבי נסיעה רבים בכל כיוון, דבר אשר ייאלץ את כולנו לשלם עלויות הקמה ותפעול גבוהות מאוד, וייצור פגיעה מאסיבית בסביבה. בפועל, בחלק מהנסיעות היינו מוכנים לשלם את תוספת העלות ובחלקן לא.

למעשה, בכל זמן נתון קיימים נהגים אשר היו מעדיפים לנסוע בזול, אך באופן איטי, וקיימים נהגים אחרים אשר מעוניינים להגיע ליעדם במהירות ומוכנים לשלם על כך – כמו אותו הנהג הממהר לחדר הלידה. הבעיה הכלכלית נוצרת מכך שהאינפורמציה לגבי העדפת הזמן של הנהגים אינה ידועה למפעיל הכביש. כאשר חלק מנתיבי הכביש מופעלים כנתיבי אגרה, עומדת בפני הנהגים בחירה בין שני חוזים כלכליים – האחד מאפשר מחיר גבוה וזמן נסיעה נמוך, ואילו השני מאפשר מחיר נמוך וזמן נסיעה גבוה.

חשוב לציין כי בניגוד לדעה הרווחת, מחקרים מראים כי רמת ההכנסה אינה הגורם הדומיננטי ביותר בבחירה בנסיעה בנתיב האגרה, אלא הוא מאופיין דווקא בהרבה מאוד נסיעות מזדמנות – קרי נהגים אשר בחרו בו עקב צורך ארעי בקיצור זמן הנסיעה.

דוגמא טובה לשימוש בחוזים של ניפוי היא שוק הביטוח. חברות ביטוח נוטות להציע גם פוליסות מוזלות ללקוחות שמוכנים לשלם השתתפות עצמית גבוהה. מעבר לעובדה שחברות הביטוח נושאות בתשלום נמוך יותר, במקרה של נזק שהתרחש למבוטחים שבחרו בהשתתפות עצמית גבוהה, נמצא שמבוטחים אלו נוהגים להיזהר יותר ובכך לגרום לפחות נזקים. כלומר, חברת הביטוח יכולה לנפות את הלקוחות המסוכנים באמצעות השתתפות עצמית גבוהה ובכך לאפשר לזהירים לשלם מחיר נמוך יותר.

באופן טבעי, ברוב השווקים, בהם אנו נתקלים בחיי היום-יום, לסוגיית המחיר יש תפקיד מרכזי בוויסות ביקושים. כך, למשל, כאשר ישנה ירידה בהיצע העגבניות, נראה מייד את מחירם מרקיע שחקים בשווקים. אולם בסיטואציות רבות לא קיים מחיר המותאם לביקוש, דבר שיכול ליצור תור או "פקק". דוגמא לכך ניתן למצוא במקרה של המתנה לשירות.

הניחו לדוגמא כי הזמנתם את כל החברים לצפות במשחק כדורגל ופתאום נוצרה תקלה בשידורי הכבלים או הלוויין. במקרה זה הייתם אולי מוכנים לשלם יותר על מנת לעקוף את התור המייאש בהמתנה לשירות הלקוחות. גם במקרה של רכישה דחופה בסופרמרקט ישנם מצבים בהם היינו מוכנים להיפרד ממספר שקלים על מנת לעקוף את התור. תיאורטית, החברות היו יכולות להציע תור מהיר בתשלום ולעשות שימוש בכספים אלו על מנת לפצות במקביל את שאר הלקוחות או לכסות את העלות הנוספת הנוצרת להם בעקבות אספקת שירותים אלו.

מוסדות ממשלתיים שונים נוטים באופן מובנה שלא לאפשר שימוש במנגנוני מחירים על מנת לקצר את הליכי הביורוקרטיה, זאת בכדי שלא לייצר "שירות לעשירים". מאידך קיים אינטרס כלכלי חזק מאוד בקיצור ההליכים – כה חזק עד שהוליד את תופעת המאכרים הידועים לשמצה, המהווים מנגנונים לא חוקיים המאפשרים עקיפה וקבלת קדימות בתור ובשירות. על מנת למגר את התופעה, בחלק מהמוסדות הממשלתיים ניתן היה לתכנן מנגנונים של תור מקוצר בתשלום –בדומה למסלול מהיר בתשלום לקבלת אשרות המופעל בשגרירות ארה"ב. המוסדות יוכלו לעשות שימוש בתקבולים אלו לשיפור השירות במסלולים הרגילים. כך, לפחות תיאורטית, ניתן היה לשפר באופן גורף את השירות באותם מוסדות ממשלתיים ולמגר תופעות לא חוקיות.

הכותבים הם שותפים מייסדים בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני בע"מ (www.numerics.co.il).